לדלג לתוכן

ביאור:פרשת מקץ - ראייה על חושית - הייתכן?

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



פרשת מקץ: ראייה על חושית- הייתכן?

מאת: אהובה קליין

בפרשתנו חלומו של פרעה מלך מצרים קורם עור וגידים - ממש כפי שפתר זאת יוסף, בחסדי ה', בדייקנות נפלאה.

בתום שבע שנים של שובע- באות שבע שנים רעות והרעב מופיע בכל הארצות,

כפי שהכתוב מתאר זאת:

"ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ותחילנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל-ארץ מצרים ויצעק העם אל- פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל-מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו...וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל- יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ" [בראשית מ"א, נ"ג-נ"ז]

"וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות" [בראשית מ"ב,א- ב]

ובהמשך כאשר יעקב נכנע לבקשת האחים - גם לצרף את בנימין לרדת מצרימה-הוא אומר להם את הדברים הבאים:"..אם כן אפוא,זאת עשו קחו מזמרת הארץ וכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צורי ומעט דבש נכואות ולוט בוטנים ושקדים..." [שם מ"ג,י"א-י"ב]

לאור העיון בפסוקים אלה,מתעוררות כמה שאלות:

א] מדוע לגבי שנות השובע - שמו של יוסף אינו מופיע ואילו לגבי שנות הרעב שמו מופיע?

ב] נאמר על יעקב:"וירא יעקב כי יש שבר במצרים? הרי יותר הגיוני שהוא שמע את הדבר?[כפי שכתוב בהמשך]

ג] מה הייתה כוונתו של יעקב- לבניו בהצעתו:"קחו מזמרת הארץ"?

התשובה לשאלה א]

על כך נתן תשובה יפה הרב יצחק יעקב ריינס- שהיה מאבות הציונות הדתית ומייסד תנועת "המזרחי": בנוהג שבעולם כאשר מתרחש משהו רע והוא קשור לעם ישראל, מיד נוהגים להאשים ולהזכיר את ישראל לרעה,אבל כאשר מתרחש משהו טוב הקשור לישראל ,נוהגים להתעלם מהדבר.

התשובה לשאלה ב]

רש"י מפרש: מתברר שיעקב ראה זאת באספקלריא- מראה של רוח הקודש,אך לא ראה את כל הפרטים במלואם-לא הבחין כי יוסף אחראי על המזון במצרים,אלא הבחין שישנה תקווה מסוימת.

בעלי המדרש טוענים: שראייתו של יעקב אינה ראייה חושית שהרי במהלך דבריו יעקב טוען:"כי שמעתי"- חז"ל מסבירים כי זאת הייתה ראייה על חושית.

יונתן בן עוזיאל בתרגומו אומר:"למה דין אתון דחלין למיחות למצרים"-כלומר יעקב חוזה בעיני רוחו את בנו יוסף במצרים ויחד עם זאת הוא חש את סירובם של יתר בניו ללכת לשבור בר במצרים.

הם כנראה חוששים ממה שעשוי להתרחש במצרים, מסיבה זו יעקב מרגיע אותם ואומר: "למה תתראו".

לפי דעת רבי איבן עזרא ישנו הסבר שונה: בידוע כי בתנ"ך נהוג פעמים רבות להחליף את החושים זה בזה ,היות וכל החושים שייכים לשורש אחד והוא מביא בפנינו דוגמאות:

"ראה ריח בני"."מתוק האור"

החיזקוני מביא דוגמא נוספת:"וכל העם רואים את הקולות"[במעמד הר סיני]

אך דעתו של רש"י: כי יעקב ראה ברוח הקודש את הדברים -מאד משכנעת וזאת על פי מילותיו:"רדו-שמה ושיברו לנו משם ונחיה ולא נמות" הרי יכול היה להגיד:"לכו".

"רדו" –כנגד 210 שנים שעם ישראל היה בגלות מצרים כתוצאה מירידתם לשם וזאת על פי הגימטרייא - כמניין תיבת רד"ו.

התשובה לשאלה ג]

לפי הסברו של רש"י יעקב אומר לבניו: אם כן,כדי למצוא חן בעיני האיש במצרים, קחו מהפירות המשובחים של ארץ ישראל ומדוע נאמר מזמרת הארץ? התשובה לכך לפי שהכול מהללים ומשבחים את הפירות כאשר הם צומחים בארץ ישראל.

לסיכום: בהתאם להסברו של רש"י על דברי יעקב.נראה שהייתה לו,אכן, ראייה על חושית לגבי ההתרחשות במצרים וזאת מהטעם כי היה ברמה רוחנית מאד גבוהה ,עוסק בלימוד התורה ודבוק באלוקים לאורך כל מהלך חייו, הייתה לו הילה מיוחדת ואור תמיד בסביבתו, זאת ראינו כבר בתחילת פרשת ויצא- שם רש"י מסביר שהיה צריך להיות כתוב:"וילך יעקב .." אך התורה דייקה בלשונה וכתבה:"ויצא יעקב מבאר שבע "לפי שהצדיק מקרין הוד ,זיו והדר בסביבתו וכאשר עוזב את המקום

כל האור מתלווה אליו לאורך כל דרכו וטלטוליו.

לכן, לא פלא שיעקב מגיע, בהיותו איש רוחני לדרגה של ראייה על חושית-זוהי דרגה מיוחדת המאפיינת צדיקים.

יהי רצון שאור זה ילך ויגבר ויאיר את עם ישראל לעיני כל העולם כולו כבר בחג חנוכה הקרוב- הבא עלינו לטובה.אמן ואמן.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-12-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_353