לדלג לתוכן

ביאור:פרשת וירא - שני סוגי צחוק

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




לפרשת וירא

בראשית, כא': "3 ויקרא אברהם את-שם-בנו הנולד-לו אשר-ילדה-לו שרה יצחק. 6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל-השמע יצחק-לי. 9 ותרא שרה את-בן-הגר המצרית אשר-ילדה לאברהם מצחק. 10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת-בנה כי לא יירש בן-האמה הזאת עם-בני עם-יצחק".

ברצוני להתייחס כאן רק לנקודה אחת מטרידה והיא - הדמיון בין שמו של יצחק ובין פעולתו של ישמעאל אחיו הגדול - מצחק. ואם הדמיון הוא כה רב עולה השאלה - מדוע חרה הדבר כל-כך לשרה והרי היא עצמה צחקה כאשר נודע לה שהיא עתידה להוליד את יצחק. אם כך, האם צחוק הוא דבר חיובי או שלילי?

התשובה לשאלה הזו לדעתי היא ההבדל בבניין שבו מופיע אותו השורש - כלומר, יש הבדל בין צוחק ובין מצחק. ומהו הבדל זה? ניתן לומר שהצוחק צוחק מכל הלב, ככתוב - תהלים, קכו', 2: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה", ואילו המצחק הוא זה המנסה להצחיק את זולתו, ניתן לומר, ככתוב גם כן בפרשה זו - בראשית, יט', 14: "ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו", או כבפרשה שתבוא - בראשית, כו', 8: "ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו".

בהסתכלות עכשווית אפשר לומר, שהצוחק הוא בעל חוש ההומור הבריא ואילו המצחק הוא הציני, הסרקסטי, או בעל ההומור השחור. אכן, קיימים שני סוגי צחוק, האחד חיובי והאחד שלילי, כמו שכל דבר בעולם מתחלק לחיובי ולשלילי באותו עניין.


תגובות

[עריכה]

וכן ראה רש"י על הבדל בין צחוק אברהם לצחוק שרה:

"ויפל אברהם על פניו ויצחק - זה ת"א לשון שמחה וחדי ושל שרה לשון מחוך למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם".

-- hagai hoffer, 2011-02-09 23:36:35

לחגי הופר לא הבנת

צוחק זה המשמעות הרגילה לצחוק

אך מצחק זה לשכב עם האשה לאמור מצחק הוא משגל

וזה מה שכתוב על חטא בני ישראל בספר שמות

(ו) וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק:

ובספר בראשית כתוב:

(ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:

(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ:

(י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:

-- daian moshe, 2011-02-10 10:44:32

לא נכון, לצערי זו טעות פרשנית. לצחק אולי זה גם לקיים יחסי מין, אך בהחלט לא רק, ולראייה -

בראשית יט יד: "ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו". אין שום קשר למין.

באותו הקשר, מעניין הדבר שהרבה בדיחות עוסקות במין. כלומר יש משהו במין שכן קושר אותו לצחוק. אבל כאמור בהחלט לא רק הוא.

-- hagai hoffer, 2011-02-14 12:07:37

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0121_4