ביאור:פרשת וירא - במה חטאו אנשי סדום?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בפרשה זו הכתוב מתאר את המתרחש בסדום:

"ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי- רבה וחטאתם כי כבדה מאד: ארדה—נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה...וייגש אברהם ויאמר: האף תיספה צדיק עם רשע אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר?...." [בראשית יח כ-כה]

השאלות הן:

א] אילו חטאים חטאו אנשי סדום ועמורה?

ב] מדוע הקב"ה אומר: "ארדה-נא ואראה"-הרי ה' הכול יכול - רואה את החטאים ממקום מושבו?

ג] על מי בדיוק - מבקש אברהם רחמים בתפילתו לה"?

התשובה לשאלה א]

למען האמת,אין התורה מפרשת בגלוי מה היו חטאיהם של אנשי סדום ועמורה, אלא רק מדגישה שהם היו כל כך רעים שהזעקה עלתה משם לשמים.

רש"י מפרש כי מדינה שלמה חטאה, והוא מתבסס על המילה: "הכצעקתה" - הנאמרת בלשון יחיד, ואינה נאמרת בלשון רבים "הכצעקתם" - לכן הוא מסיק כי מדובר במדינה אחת, אשר כללה את חמש הערים: סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער.

רש"י מביא גם את דעת חז"ל האומרים, כי ריבה אחת נתנה לעני כד ובו לחם, לפיכך נענשה על ידי אנשי סדום - היא צעקה היות והתעללו בה, מרחוה בדבש והעלו אותה על גג החומה ובאו דבורים ועקצו אותה (סנהדרין ק"ט) .

ויש דעה שונה בבראשית רבה מט ו: נערה נתנה לחברתה כד קמח לפי שרצתה להצילה ממוות בהיותה במצב של רעב, בתגובה על כך - אנשי סדום שרפוה.

אכזריותם וקשיחותם של אנשי סדום כלפי העניים מוזכרת גם בתנ"ך: "הנה זה היה עוון אחותך, גאון שבעת-לחם ושלוות השקט היו לה ולבנותיה, ויד עני לא החזיקה" [יחזקאל ט"ז].

בעל ה"עקדה" שואל ומתפלא, מדוע אין גנותם של אנשי סדום נאמרת במפורש בדברי יחזקאל? והוא טוען כי חטאם היה בכך שלא עשו חסד, הדבר התבטא ביחסם השלילי לשכבות הדלות והעניות שמנת חלקם היה סבל רב. הוא מגיע למסקנה זו על סמך התבוננותו במעשה אנשי סדום שבאו עד פתח ביתו של לוט - עשו זאת מתוך רגש של נקמה - ללמד את "האנשים" שהתארחו אצלו, שבפעם הבאה לא יבואו עוד.

כפי שהכתוב מתאר: "..ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על- הבית מנער ועד זקן וכל-העם מקצה ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם" [בראשית יט ד-ו].

חז"ל [בסנהדרין דף ק"ט] מגלים רמזים במקראות לעבירות נוראות בכל השטחים שביצעו אנשי סדום, אבל בסופו של דבר - עונשם נחתך בעבור התנהגותם הרעה כלפי הזולת.

"תפארת שלמה" סובר, כי הזעקה של אנשי סדום יוצאת מפיהם שלהם - לפי שהיו מציקים איש לרעהו,לא חיו בשלום יחדיו - לא היו מאוחדים,לכן נאמר: "וחטאתם כבדה מאד".

התשובה לשאלה ב]

רש"י עונה:כי יש כאן מגמה ללמד את הדיינים שלא יפסקו דיני נפשות, אלא על סמך ראייה מקרוב בלבד.

רעיון זה הסביר רש"י גם אצל דור הפלגה.

ותנחומא גם שואל שם[בראשית י"א,ה]: "וכי הוא צריך לרדת ולראות? והלא הכול צפוי וגלוי לפניו?שנאמר: "ונהורא עמה שרא' ",

[דניאל ב,כ"ב] אלא ללמד לבריות שלא לגמור את הדין,ושלא לאמור דבר מה שלא רואין"[י"ח]

אם נתפלא מדוע רעיון זה של הקב"ה לרדת ולצפות מקרוב במעשה החוטאים? חוזר פעם שנייה כאן-אצל אנשי סדום?

מביא רש"י פירוש ב]

"ארדה נא לסוף מעשיהם,כפי שמצינו אצל משה כשהרג את המצרי:

"וירא כי אין איש"[שמות ב,י"ב]עתיד לצאת ממנו שיתגייר".

התשובה לשאלה ג]

רבי שמשון רפאל הירש מפרש: אין הכוונה לבקשת רחמים על ידי אברהם - על צדיקים שיושבים בקרב החוטאים במקרה,אלא על חמישים צדיקים שבאו במיוחד להחזירם למוטב.

מפני שאדם צדיק אינו רשאי להפקיר את התושבים ולהסתגר בשטח שלו במחשבה: "אני את נפשי הצלתי",אלא עליו לבוא במגע איתם,להוכיחם על מעשיהם ולהשפיע עליהם למען יפנו לנתיב טוב וחיובי.

לסיכום, ניתן להסיק לאור האמור לעיל:כי אנשי סדום היו כה אכזרים,לא הייתה להם רגישות לעניים וגם היו מסוכסכים בתוך עצמם.

לא חיו בשלום איש עם רעהו ולכן נענשו קשות.

הרמב"ן טוען כי ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת-ארץ קדושה,אשר אין בכוחה לשאת תועבה,לכן נענשו באופן כה קשה, כפי שהכתוב מתאר: "וה' המטיר על- סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת ה' מן השמים ויהפוך את- הערים האל ואת כל---הכיכר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה" [בראשית י"ט,כ"ד-כ"ה] עונש זה בא גם במטרה להרתיע את החוטאים בקרב ישראל.

יהי רצון כי לעתיד לבוא לא יחטאו עוד,אלא כולם ישובו אל התורה הקדושה כפי שנאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"

[משלי ג.י"ז]

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-11-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_341