ביאור:פרשת ויקהל - פקודי: מדוע משה מקהיל את העם?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרשת ויקהל – פקודי: מדוע משה מקהיל את העם?

מאת: אהובה קליין.

פרשת הקהל פותחת בפסוק:"ויקהל משה את כל- עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת.."

השאלות הן:

א] מדוע היה צורך להקהיל את העם?

ב] באיזה תאריך התרחש הדבר?

ג] באיזו מצווה משה פותח ומדוע?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי חז"ל: כמה טעמים לדבר:

1] היה צורך לאסוף את כל עם ישראל-כדי להודיע להם על מגבית כללית למען המשכן אשר נועד להיות להם מוקד רוחני –היות וכל העם היה שותף בהקמתו.

2] הייתה כאן מטרה נוספת: להדריך את עם ישראל כיצד עליהם לארגן את חייהם בצורה נכונה -למען ייכון העם לנצח.

3] לאחד את כל העם כאיש אחד - כפי שהדבר מוזכר במסכת: יומא[ט,ע"א] הסיבה לחורבן בית המקדש השני הייתה שנאת חינם.

כדי למנוע בעתיד חורבן נוסף- היה צורך ללכד מחדש את העם על כך מרמז משה לעם: כי רק על ידי אחדות בעם ניתן לשרוד ובכך מותנה גם קיום המשכן וזאת למרות שישראל מחולקים לשנים עשר שבטים- הם חייבים לראות עצמם כמכלול אחד של:

"עדת בני ישראל".

4] הסיבה הנוספת בצורך לאחד את כל העם- רק כאשר כל העם מאוחד כאיש אחד בלב אחד- הוא מסוגל לעמוד כנגד כל האויבים.

המלבי"ם מסביר: כי בזמן מעמד הר סיני כל העם היה מאוחד והוא מסתמך על הפסוק:"ויחן שם ישראל נגד ההר" [שמות י"ט, ב]

ומדוע כתוב :"ויחן" בלשון יחיד ולא רבים? מלמד שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד,אך כאשר חטאו בעגל, השטן שהיה מקטרג -גרם למחלוקת ופירוד בתוך שבטי ישראל.

לכן כאשר משה מקהיל את העם-

הוא גורם לתיקון בעם ומאחד מחדש את כולם בדומה ליום מתן תורה.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה רש"י:משה הקהיל את העם למחרת יום הכיפורים כאשר ירד עם הלוחות השניים[שמות ל"ד,כ"ט]

כדי למסור להם על ענייני המשכן,היות וכולם היו במצב של קדושה ומתוקף כך קל להם להזדרז במצוות.

מכאן שמשה ניצל את המצב הרוחני הגבוה שהיה לעם.

התשובה לשאלה ג]

משה פותח דווקא במצוות שמירת השבת.

לפי בעל חידושי- הרי"ם ז"ל:בפרשת כי תישא התורה הקדימה את צווי המשכן לשמירת שבת -כי לפני חטא העגל היו מלאכות החולין בקדושה וששת ימי השבוע היו כעין הכנה לשבת,אך לאחר חטא העגל מלאכות החולין היו פשוטות וחומריות ורק באמצעות השבת היה אפשר לתקן אותן- מסיבה זו כאן בפרשת ויקהל- התורה הקדימה את עניין שמירת שבת למלאכת המשכן ,ובאופן זה מלאכות החולין עשויות להתרומם לדרגת הקדושה של מלאכת המשכן.

לפי דברי רש"י:התורה הקדימה את עניין השבת לנושא מלאכת המשכן - כדי להודיע שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת.

לפי שמות רבה: השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

הקב"ה אמר לעם ישראל :שאם יקפידו על שמירת השבת , ה' יחשיב זאת כאילו שמרו את כל המצוות שבתורה.

אך אם חס ושלום- יחללו את השבת ,ה' יחשיב זאת כאילו חיללו את כל המצוות.

לאור האמור לעיל,המטרה המרכזית באיסוף העם, לאחד את כולם לעם אחד מאוחד- ממש כמו במתן תורה, להביא לפניהם את נושא מלאכת המשכן, אך להדגיש את חשיבות שמירת השבת שהיא שקולה כנגד כל מצוות התורה.

יהי רצון וגם בימינו עם ישראל יתלכד יחדיו וירבה באהבת חינם ויקפיד בשמירת השבת- למען נזכה בכלל ובפרט לגאולה במהרה.

אמן ואמן.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-19.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_380