ביאור:פרשת בשלח - הקשר בין שירת הים לתחיית המתים - כיצד?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


פרשת בשלח/ הקשר בין שירת הים לתחיית המתים-כיצד?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו אנו קוראים על נס יציאת מצרים ושירת הים. לכן השבת נקראת בשם:"שבת שירה"

השירה כוללת ח"י פסוקים ונקראת בבית הכנסת באופן חגיגי כשכל האנשים עומדים על רגליהם.

בנוסף לכך- קריאתה גם ביום שביעי של פסח בה אירע נס קריעת ים -סוף,ובכל יום בתפילת שחרית.

וכך התורה מתארת את השירה:"

"ויושע ה' ביום ההוא את- ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על- שפת הים: וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את—ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמור אשירה לה' כי גאה ,גאה סוס ורוכבו רמה בים עוזי וזימרת יה ויהי לי לישועה זה עלי ואנואו אלוהי אבי וארוממנהו..."[שמות ט"ו,ל- כ]

השאלות הן:

א] מדוע אומרים: יום,יום שירת הים?

ב]כיצד העבר מסתדר עם העתיד- מבחינה לשונית בשיר:"אז- ישיר"?

ג] מהו המבנה המיוחד של השיר?

ד] היכן מוצאים אנו דוגמאות לשירה בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

עם ישראל נוהג להגיד: יום,יום את שירת הים:

1]כדי לא לשכוח את גדולת ה' ואת החסדים שעשה לבניו ביציאת מצרים ולהודות על כך.

2] כל יהודי נמצא במייצר הפרטי שלו והוא שואף להשתחרר ולצאת ממצוקתו, לכן אומר שירת הים - יש אומרים כי בכך

ישנה סגולה של יציאה מאפלה לאורה.

וכבר ציין זאת דוד המלך באומרו:"מן המייצר קראתי יה ענני במרחב יה"

[תהלים קי"ח,ה.]

התשובה לשאלה ב]

האומר שירת הים שם לב מיד ללשון הדקדוקית הדורשת הסבר:"אז ישיר"

אם מדובר ב"אז"- שהיא לשון עבר נכון היה לכתוב: - "אז שר"

מדוע הערבוב של לשון עבר ועתיד יחדיו?

על כך כמה תשובות:

אונקלוס אומר: כי המילה:"ישיר"- היא במשמעות עבר-כלומר אז משה שר.

לפי רש"י: יש לחלק את הפסוק לשני זמנים.

"אז"- כשמשה ראה את הנס-עלה בליבו שישיר את שירת הים. ובהמשך במילים:"ויאמרו לאמור" הוציא את מחשבתו מהכוח אל הפועל.

חז"ל: רואים כאן קשר לתחיית המתים ואומרים:"ישיר"- הכוונה לשיר בעתיד.

ואילו דבריהם:"תניא.א"ר מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר:"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ""שר" לא נאמר, אלא:"ישיר".מכאן לתחיית המתים מן התורה.כיוצא בדבר אתה אומר:"אז יבנה יהושע מזבח לה' "-"בנה" לא נאמר,אלא:"יבנה" מכאן לתחיית המתים מן התורה.

אלא מעתה:"אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב הכי נמי דיבנה"?

אלא מעלה עליו הכתוב כאילו בנה" [סנהדרין צ"א:]

"העמק דבר" אומר : רק כאשר עם ישראל ראו במו עיניהם את ההצלה-רק אז הודו על כך לבורא עולם,ולא עשו זאת בתחילת דרכם בים.

התשובה לשאלה ג]

תוספות יו"ט במסכת סוטה פ"ה, משנה ד' אומר:שירה זו מתחלקת -לעניינים וגם לפרקים.

באופן הבא: משה היה אומר פרק ואילו ישראל היו עונים לתפילתו.

"אבני שוהם" לרבי משה לייב שחור טוען: שהשירה מתחלקת לשלושה חלקים:

פרק א: מהמילים:"אשירה לה' " עד המילים:"אמר אויב"

בפרק זה מתוארים מעשה הגבורה של הקב"ה וגם שבחים על מעשיו.

ובסוף הפרק מתוארת הנקמה באויב- "תהרוס קמיך".

פרק ב: מתאר התעוררות מחודשת של האויב:"אמר אויב ארדוף אשיג.."

ובאמצע מילות התפעלות על גדולת ה' ומסיים בתגובת האויבים:"שמעו עמים ירגזון"

פרק ג:מתחיל במילים:"אז נבהלו אלופי אדום" מתאר את בהלת האויבים באותו זמן וגם בקשה כי לעתיד לבוא יהיו שרויים באימה ופחד ,ומסיים במלכות ה' הנצחית:"ה' ימלוך לעולם ועד"

התשובה לשאלה ד]

ישנן דוגמאות בתנ"ך לשירה מקראית:

הנה כמה מהן:

"שירת האזינו" באמצעותה- משה קורא לשמים והארץ להעיד על התנהגות עם ישראל.

הוא קורא להם מפני שהם נצחיים, וגם מהסיבה:השמים יכולים להעניש את האדם- על ידי עצירת המטר והארץ יכולה להפסיק את גידוליה הטובים-המשמשים מזון לאדם.

"שירת דבורה"- דבורה שהייתה נביאה בישראל- יושבת בצל עץ התומר ומשוררת - אחר הניצחון נגד יבין מלך כנען והריגת סיסרא בצורה מיוחדת.

במילות השיר היא מודה לה' על כך:"ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמור: בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה',שמעו מלכים האזינו

רוזנים אנוכי לה' אנוכי אשירה..." [שופטים ה,א-ד]

"שירת הבאר"-"אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה:באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק..."- זהו שיר הודיה לה' על המים שניתנו לעם מתוך הבאר [במדבר כ"א,י"ז-כ]

דויד המלך שר לה':"מזמור שירו לה': שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו.." [תהלים צ"ח,א]

שלמה המלך מקדיש ספר שלם לשירה: ב" שיר השירים"-הנושא המרכזי בספר:אהבה הנרקמת בין ה' לעם ישראל.

ויש גם פרקי שירה- זו השירה שכל הבריאה אומרת לקב"ה,כל אחד ושירתו האופיינית לו והאדם מנצח עליה.

לסיכום, לאור האמור לעיל- מתוך התבוננות בשירה המקראית,ניתן להגיע למסקנה אחת:

רוב השירים נועדו במטרה להודות לה' על דאגתו לעם ישראל גם במצבים קשים, פרט לשירת האזינו שיש בה כמה נקודות שונות,כגון: הזמנת השמים והארץ - כעדים להתנהגות עם ישראל.

וכן שירת הים ,הכוללת הבעת תודה לאלוקים על כל עניין יציאה מארץ מצרים.

אך יש בה גם רמז לגאולת עם ישראל לעתיד לבוא ותחיית המתים.

יהי רצון ובקרוב הקב"ה יגאל את עמו ישראל מכל המייצרים ונזכה לבשורות טובות.אמן ואמן.

גולשים יקרים, הנכם מוזמנים לבקר בבלוג שלי:

"בראי התנ"ך"

בכתובת

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-31.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_364