ביאור:פרס = עוף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: פרס = עוף

ויקרא יא יג: "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה"

הפרס מזוהה עם העוף שנקרא גם היום פרס ( Gypaetus Barbatus )

הפרס נחשב למין שילוב של נשר ועיט ומכאן שמו ( Gypaetus ) שילוב של נשר ועיט

נוהגים לפרש את שמו של הפרס , מלשון פריסה – שבירה

כי הפרס נוהג להמריא עם העצם גבוה , ואז לשחרר-לזרוק את העצם

ועל ידי כך לנפץ את העצם

בערבית הוא נקרא אבו עט'ם – אבי העצמות , כאסר אלעט'ם - שובר העצמות

בארמית (וערבית) הוא נקרא ער (ע'ר)

ובערבית אלג'ירית הוא נקרא אבו לחיה (לחי)

התרגום הארמי של הפרס הוא ער

הוא נקרא ער , כי ער = לחי = זקן (נשר מזוקן)

העיר ער מתורגמת לחית (לחי)

היא כנראה הלוחית

במדבר כא טו: "ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב"

ישעיהו טו ה: "לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה 

                 כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו"

כאמור ער = לחי = זקן = פאה

וזאת הסיבה שער מואב מכונה פאת מואב

ער מואב נקראה כך כנראה בגלל שהיא הייתה בפאת/קצה/גבול מואב

ישעיהו טו א: "משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה"

במדבר כא כח:    "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן"

ירמיהו מח מה: ".. כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון"

במדבר כד יז: ".. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת"

--

מעניין אם הקשר הזה גם נכון : לחי – לוח (כתיבה) – דף – דפנה – ער (אציל) (שם צמח)

נוהגים לומר שדף התפתח מטפו (לוח/קרש) באכדית

טפסר =   סופר , הכותב על הדף (טף) (ואולי קשור לכאן גם 'טופס')

טף/דף פירושו לוח / קרש (שעליו כתבו) בארמית ערבית ועוד..

ירמיהו נא כז: "שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז 

                    פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר"

נחום ג יז: "מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_prs_0