ביאור:פרי מצמרת - מפתח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרי מצמרת – מפתח נושאים
בראשית-שכר ועונש ומצוות יסוד הדת
א. יסוד שכר ועונש – עד לקבלת התורה הונחל יסוד השכר והעונש לאנושות באמצעות סיפורי המקרא.
ב. מצות הנישואין – קשר הנישואין קודם אף לקשר עם ההורים.
ג. מצות הדבקות – מצוות הדבקות בחיי הנשואין בנחלת הארץ ובעבודת ה' יתברך.
ד. עזר כנגדו – אפשרות בחירה בין קבלת החסד של "עזר כנגדו" לבין קבלת העונש של "כנגדו".
ה. מעשה בבת מלך שהתכערה – מעלת ההסתכלות פנים בפנים בין בני זוג ובין בעלי ברית.
ו. מצות שמירת שבת - מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודת כוכבים ומזלות.
ז. הגבלת זכות הבחירה החופשית - "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
ח. יסוד הבחירה החופשית והתכנית האלהית - תכניות האל מתגשמות במלואן במוקדם או במאוחר כנגזרת מסוג בחירתו החופשית של האדם.
בראשית-התפתחות בצלם אלהים
א. תאריך בריאת העולם – המנין שישראל מונים הוא מעת בריאתו של האדם בצלם אלהים.
ב. צלם אלהים – בריאת גרעין יכולת באדם המסוגל להצמיחו לדרגה אלהית.
ג. מורכבות יצירת האדם - תכונות האדם יציר האל חולקו לשתי ישויות נפרדות.
ד. שלבי התפתחות האדם ומצוות האל – עליה במדרגות צלם אלהים מותנת בקיום מצוות התורה.
ה. התר ואיסור הריגת אדם הנברא בצלם אלהים – חוסר שיוויון בחביבות בני האדם בעיני ה'.
נח – התוית הדרך למעלת צדיק מושלם
א. נח איש צדיק תמים - משקל צדיקותו של נח לא היה בכוחו להכריע את הכף לזכות דורו.
ב. צדיק - סוגים ומדרגות רבות במעלות הצדיקים ובשכרם.
ג. בדורותיו - מדרגתו של הצדיק מושפעת גם מהתנהגות דורותיו.
ד. השוואת נח לצדיקים אחרים - יתרון לצדיק הפועל למען הכלל על פני הצדיק האישי.
ה. תיבת נח - גודל נס ההצלה הוא כגודל הזכאות של המקבלו.
ו. צוהר התיבה – מחלוקת בדבר זכות הראיה של נח במפלתם של הרשעים.
ז. משל החפץ חיים - ייסורים מאהבה ניתנים לביטול אך ייסורי העונש אינן ניתנים לביטול.
ח. דור הפלגה - הבסיס לאחדות ולשלום הוא ההתבטלות המוחלטת בפני הקב"ה.
לך לך – אברהם אבי האמונה באל אחד
א. התכנית האלהית – תכנית סמויה המתגשמת בסופה בהתאם לבחירתו החופשית של האדם.
ב. גילוי ייחודו של האל – לאחר שלילת האמיתות המדומות וההכרה בחסרונותיו של האדם.
ג. התפתחות האמונה באל אחד – הרמב"ם מדגיש את חלקו המרכזי של אברהם בהתפתחות האמונה באל אחד.
ד. ביטולו של יצר עבודת כוכבים – צורת הפסל הוחלפה בתאוריות הכפירה של חלק ממדעני ימינו.
ה. השלכות האמונה באל אחד – יצירת אחוה ושיוויון מוסרי בין בני האדם.
ו. קנין ארץ ישראל – באמצעות שילוב האמונה עם העשייה שהיא הכלי לקבלת השפע האלהי.
ז. מורשת אברהם – טיפוח אישיות חיובית ואימוץ תכונת החסד למען הכלל.
ח. ברית מילה – גדול המצוה ועושה יותר ממי שאינו מצוה ועושה.
ט. קיום המצוות בטרם קבלת התורה - מלמדת על מעלת עבודת הבורא מאהבה.
וירא – מלאכים לשרות בני אדם
א. וירא אליו – גילוי השכינה לאחר המילה היה חסד ה' לכבודו של אברהם איש החסד האלהי.
ב. צחוקם של אברהם ושרה – ה' קבע מגבלות לצחוק האנושי ומגבלות ליכולת המלאכים.
ג. שלשה אנשים - הזכות שישלח לאדם מלאך מן השמים בכדי עוזרו תלויה בגודל אמונתו וצדיקותו.
ד. ויבואו שני המלאכים - שליחים גשמיים ורוחניים המצוידים בכח אלהי לשם ביצוע מטרה אחת וצורתם משתנה בהתאם למשימה האלהית שהוטלה עליהם.
ה. מעשה לוט ובנותיו – מעשיו הרעים של האדם אינם מונעים את קבלת הטוב האלהי המתוכנן לו מראש.
ו. עקדת יצחק - נסיון העקדה היה נסיון המחשבה ולא נסיון המעשה.
ז. מורשת עקדת יצחק –עבודת ה' של אברהם מתוך שלמות האהבה והיראה גרמו לעם ישראל זכות נצחית.
חיי שרה – יצירת יסודות האומה העברית
א. חיי שרה – בעיני שרה היו חייה כולן שוין לטובה למרות כל תלאותיה.
ב. יופיה של שרה - יופיה של שרה לא פגם ברצף צדיקותה אלא פרח והתעצם לנוכח צניעותה.
ג. אי עמידת שרה בנסיון העקדה – רק על המקיים את המצוה בפועל ה' מגן מכל רע.
ד. הספדה של שרה - ההספד מועיל להחזרת החי בתשובה וגם מחיה את רוחניותו של המת.
ה. קבורת שרה – מורשתה הרוחנית והגשמית של שרה התבטאו גם מתוך תהליכי קבורתה.
ו. רכישת מערת המכפלה – ירושת הארץ הובטחה לאברהם להתגשם בשלבים ולאורך זמן.
ז. ייחודיותה של שרה – אם האומה הישראלית בלבד וסמל לכלל נשות ישראל הצדקניות.
ח. נחמתו של יצחק – יצחק התאבל על אמו שלש שנים עד שנשא את רבקה אשתו והתנחם בה.
ט. מקום מגורי אברהם ושרה - אוהליו של אברהם היו פרושים מחברון עד באר שבע ועד לארץ פלשתים.
תולדות יצחק – חיים בשני עולמות
א. אברהם הוליד את יצחק – לאחר העקדה יצחק חי בעוה"ז עם הנשמה של העוה"ב.
ב. צדיק בן צדיק – מוטלת עליו חובה להגיע למדרגה רוחנית יותר גבוהה מאבותיו.
ג. תפילות יצחק – חדוש מדרגתה המיוחדת של תפלה הבאה מכוחה של מדת הדין.
ד. לנוכח אשתו – זוגיותם של יצחק ורבקה הושפעה מהתגלות ההשגחה העליונה לרבקה בלבד.
ה. ויתרוצצו הבנים בקרבה – יצחק ורבקה מיצגים את שתי הדרכים לקבלת הרצון האלהי.
ו. מטעמי יצחק – יצחק לא התנזר מתענוגות העוה"ז אלא העלאם לדרגת קדושה.
ז. ברכות יצחק - רבקה הגשימה את הרצון האלהי של "ורב יעבד צעיר" שנגלה לה.
ויצא – תאורת כוכב מיעקב לדורות עולם
א. ויצא יעקב – יציאת יעקב מבטאת גם את יציאת ישראל מארצם לגלות וגם את תהליך גאולתם העתידית.
ב. סולם יעקב – באמצעות השילוב בין המעשים לבין הכוונות הטובות ניתן להתעלות בסולם המחבר בין הארץ לשמים.
ג. לחם לאכול ובגד ללבוש - הסתפקות בגשמיות מועטה בכדי להגיע להתעלות רוחנית גבוהה.
ד. בית אל - חשיבות חינוך הבית ליראת שמים מתמשכת עדיפה בפני ה'.
ה. אמת יעקב – שקר שנועד לצורך גילוי האמת או למען שלום או להצלה, ממלא את תפקידה של האמת.
ו. רשעותו של לבן - לבן בקש לעקור את הכל בבת אחת באמצעות החטאת יעקב.
ז. רמאותו של לבן – גרמה להולדת ששה שבטים מלאה וללימוד הלכה לכלל ישראל.
ח. רמאותה וקנאתה של רחל – גרמו שתשמע תפלתה למען גאולתם של כלל ישראל בעתיד לבוא.
ט. הולדת בני יעקב ותולדות חייו - ליעקב נולדו שנים עשר ילדים בתוך שבע שנים בלבד.
וישלח – שיטות לנצחון במלחמה המתמדת עם בני עשו
א. וישלח יעקב מלאכים – שיטות הראויות לשימוש במלחמה התמידית של ישראל עם בני עשו.
ב. כה אמר עבדך יעקב – כניעה גשמית לרשע בעוה"ז מתוך עוצמה רוחנית ובטחון בנצחון הצדק בעוה"ב.
ג. קטנתי מכל החסדים – רק באמצעות תחנונים ותפילות מתקבלת בקשת החסד אצל הקב"ה.
ד. אחד עשר ילדיו – יעקב החביא את דינה מפני עשו מתוך חשש לפגיעה ברוחניותה.
ה. ויותר יעקב לבדו – לכל אדם מישראל יש את היכולת רוחנית להאבק לבדו ולנצח אפילו את מלאך ה'.
ו. גיד הנשה - עשו הצליח להאט את קצב התקדמות גאולתם של ישראל עד לעלות שחר הגאולה.
ז. עשו הוא אדום - הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב.
ח. בחרבי ובקשתי – ייסוריו של יעקב מלמדים לדורות ישראל כי הישועה באה מהצרה עצמה.
וישב – קצר בתקשורת גורם לשנאת אחים
א. וישב יעקב - שנאת אחים גורמת לייסורים ולנסיונות רצח, ואהבת אחים גורמת להתרוממות כולם.
ב. תולדות יעקב יוסף – כל מה שאירע לאבות סימן לבנים וכולם באים ללמד על העתיד.
ג. דבתם רעה - חוסר התקשורת בין האחים גרם להתפתחות שנאת השבטים ליוסף.
ד. כתונת הפסים – יעקב קיבע את אהבתו ליוסף ופרסמה בעזרת כתונת הפסים אשר הוא עשה רק ליוסף.
ה. וישנאו אותו – בני השפחות הצטרפו לשנאת יוסף משום שיוסף הביא גם את דבתם רעה.
ו. ויוספו עוד שנוא אותו - יוסף רמז לאחיו כי מעמדו כמלך עליהם נקבע אף מן השמים.
ז. מעמק חברון – ה' משתמש בנתונים של החברה האנושית בכדי לבצע את התכנית האלהית.
ח. אשמים אנחנו – כוחה של התשובה העלתה את אחי יוסף למעלה ממדרגת הצדיק גמור.
מקץ – החלומות הם מסר אלהי לאדם
א. מקץ שנתים ימים - חיזוק אמונתו של יוסף בקב"ה ע"מ לעשותו ראוי לגאולה האלהית.
ב. התגשמות החלום הנבואי – השתדלות יוסף לצאת מן הכלא נחשבה לו כחוסר בטחון בה'.
ג. פתרון החלומות - קול פנימי בלתי נשלט שתכליתו היא העברת מסר אלהי לאדם.
ד. פתרונות יוסף – יוסף ידע לפתור חלומות בעזרת נתוני החלום ובאמצעות הסברה הנכונה.
ה. פתרונות חרטומי מצרים - פתרון חלומות הוא ענין לחכמה אלהית משום שהחלום הוא מסר אלהי.
ו. פתרונות לחלומות – הגמרא מלמדת את הדרכים להפקת תועלת מן החלום ומפתרונותיו.
ז. הפטרת פרשת מקץ – קישור בין חלומות פרעה לבין חזיון מנורת המקדש ולבין נס חנוכה.
ויגש – הגלות היא שלב הכרחי של הגאולה
א. ויגש אליו יהודה – ויכוח בין הגישה העצמאית של יהודה לבין הגישה הגלותית של יוסף.
ב. שינוי בגישת יהודה – גרם להתפייסות ולהשלמה פנימית וחיצונית בין כל בני יעקב.
ג. התוודעות יוסף לאחיו – משגרת מסר המזרז את כלל ישראל לשוב בתשובה מבעוד מועד.
ד. יוסף חי – גאולתם הפתאומית של יעקב ובניו מסמלת את אופיה של הגאולה העתידית.
ה. למחיה שלחני – גלות יוסף היתה לצורך גאולת בית יעקב מן הרעב ולהשכנת שלום בינהם.
ו. ותחי רוח יעקב – הגאולה מצריכה הכנות רוחניות העולות בהדרגה ע"מ לקבלה כראוי.
ז. קריאת שמע – יעקב לימד לדורות את ההבנה העמוקה של ייחוד ה' הכולל את מידת הדין עם מידת הרחמים.
ח. הפטרת ויגש – יוסף הניח את היסודות לאחדות עם ישראל בעתיד לבוא.
ויחי – החיבור בין עבר האבות לבין עתיד גאולת האומה הישראלית
א. ויחי יעקב – פרשה "סתומה" בס"ת בכדי ללמד על שלש סתימות: סתימת עיני צאצאי יעקב, סתימת כוונות יעקב, וסתימת הצרות מיעקב.
ב. ויקרבו ימי ישראל למות – הימים שבהם האדם עשה את רצון ה' קרבים בשמחה להעיד עליו ביום מותו.
ג. מסכת חיי יעקב - מסמלת גם את מסכת חייהם של עם ישראל לדורותיו.
ד. ברכות יעקב – האחדות הנדרשת מכלל עם ישראל איננה מבטלת את הייחוד האישי של כל אחד מן השבטים.
ה. יששכר חמור גרם - הנשיאה בעול התורה אין בצידה שררה וכבוד אלא עבדות כחמור בעוה"ז.
ו. חמורו של משיח – על כתפי הת"ח מונח עול קיום התורה והחזרתם של כלל עם ישראל בתשובה גם בכדי לזרז את ביאת המשיח.
ז. לו ישטמנו יוסף – הפתרון לסיכסוכים נעוץ בהבהרת כוונות הצדדים למחלוקת.
שמות-הדורות נגאלים בזכות נשים צדקניות שבדור
א. בשכר האמהות - ה' הוציא את עם ישראל ממצרים ובזכות רחל הם עתידים להגאל בעתיד.
ב. שרח בת אשר - גרמה לגאולה בכך שהיא גילתה למשה רע"ה היכן קבור ארונו של יוסף.
ג. חושים בן דן - למרות חרשותו הוא סייע לבני ישראל והוא אף זכה לריבוי בנים.
ד. יוכבד ומרים - בשכר יראתן מה' יוכבד ומרים זכו לקבלת בתי כהונה, לויה ומלכות.
ה. בת פרעה - בזכות רחמנותה של בתיה זכה מושיעם של ישראל לחיות ולגדול בבית פרעה.
ו. ציפורה בת יתרו - בזכות תושיתה זכה מושיעם של ישראל לחיות ולציל את כלל עם ישראל.
ז. בשכר נשות ישראל הצדקניות - ישראל נגאלו ממצרים כי שכר המסייע גדול משכר העושה.
ח. שירת הנשים "סוס ורוכבו" - הסוסים נענשו על שסייעו למצרים לרדוף אחרי ישראל.
ט. החופש הרוחני של הנשים – אותו הדור היו הנשים גודרות את מה שהאנשים היו פורצים.
י. גאולת הדורות – ישראל נגאלים בזכות נשים צדקניות שבכל דור ודור.
וארא – הוקרת הטוב והמטיב
א. וארא אל אברהם – הכרת התודה על יציאת מצרים היא יסוד לאמונה ולעבודת ה' בעתיד.
ב. ההתגלות בשם ה' – מבטאת את הנהגת ה' בנסים גלויים ומפורסמים.
ג. אשר מצרים מעבידים – הציפיה לגאולה היא החלק הראשון של הגאולה עצמה.
ד. כבד פה - משה רע"ה הבין כי "מומו" הוא יתרון אשר גורם לו להיות מנהיג עממי.
ה. שלש המכות הראשונות – ביצוען ע"י אהרן מלמד על החובה המוסרית של הכרת תודה לטוב והמטיב עם האדם.
ו. כבד לב פרעה – תמצית חטאו של פרעה היתה מידת כפיות הטובה הטבועה בנפשו.
ז. הכבדת לב פרעה - ניצול לרעה של טובת חופש הבחירה גרם לשלילתה מפרעה ללא ידיעתו.
ח. מכות מצרים - ריבוי המכות במצרים נועדו לשרת חמש מטרות אמוניות.
בא – גאולה מיידית עם מסרים נצחיים
א. בא אל פרעה – הקב"ה אינו ממהר להפרע מן הרשעים אלא הוא ממתין להם שיעשו תשובה.
ב. ולמען תספר – עיקר העיקרים של הנסים שנעשו ביציאת מצרים הוא לחזק את אמונתם של עם ישראל לדורות עולם.
ג. החדש הזה לכם – י"ב סיבות אשר צירופן יחד גורם לייחודיותה של מצות קדוש החודש מכל מצוות התורה.
ד. כן עשו – הכנה הדרגתית של עם ישראל לקראת המהפכה ההיסטורית של מתן תורה.
ה. מילה וקרבן פסח - בזכות קיומן של שתי מצוות אלה במסירות נפש הפכו עם ישראל להיות עבדי ה' באופן מעשי ורוחני.
ו. והגדת לבנך - סיפור מתמשך המלווה כל אחד ואחת מישראל בכל יום לדורות עולם ואף בימות המשיח.
בא- פדיון הבן-השרשת הקדושה בחיי העם והמשפחה
א. הטעם למצות פדיון הבן – העברת הקדושה המולדת של הבכור לכהן המקודש ע"י ה'.
ב. בחירת שבט לוי – בכור שנולד להורה ממשפחת כהן או לוי פטור ממצות פדיון הבכור.
ג. מועד פדיון הבכור – מיום השלושים ואחד להולדת הבכור ביום שבו הבן יוצא מכלל נפל.
ד. כוונות מצות פדיון הבן – שלש כוונות עליונות הקושרות בין ההורים לבין קב"ה לבין איכות חייו של הבן הבכור.
ה. מחיר פדיון הבכור – חמשה סלעים שהם עשרים כסף בכדי לכפר על עוון מכירת יוסף.
ו. סדר פדיון הבכור ומשמעותו – העמדת ערך חינוך הבנים מעל ערך המירוץ אחר הכסף.
ז. החזרת כסף פדיון הבכור – בימינו ישנו יתרון בבחירת כהן עני ע"מ לצאת גם ידי חובת מצות הצדקה.
בשלח-עם ישראל נגאלים מתוך בכיה
א. בשלח פרעה – ה' יתברך גאל את עם ישראל משלשה גלויות אשר הם היו שרויים בתוכם במצרים.
ב. קרבן פסח וברית מילה – צעקת ישראל גרמה לתחילת תהליך יציאת מצרים אשר הושלם בזכות דם פסח ודם מילה.
ג. קריעת ים סוף – נגרמה בזכות צעקת האמונה ומסירות הנפש של בני ישראל.
ד. שירת הים – כתוצאה מן השעבוד עם ישראל הכירו בטובות ה' ושיבחוהו בשירה חדשה.
ה. כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך – תכלית היסוריים היא למען רפואתם של עם ישראל.
ו. מלחמת עמלק – התחזקות באמונה כתוצאה מפחד מלחמה גורם לתשועה.
ז. מלחמת סיסרא – זעקת עם ישראל לה' גרמה לנצחון צבאי-ניסי.
מצות ברית מילה ופריעת המילה
א. מצות ברית המילה- ה' נתן לעם ישראל את האתגר להיות שותפים עמו במעשה בראשית.
ב. ביצוע מצות ברית מילה בשמחה - מתוך הרצון הפנימי של כל יהודי "לעשות רצון בוראו" במסירות נפש ובשמחה.
ג. שידרוג מצות מילה – אברהם נצטווה על חיתוך הערלה ועם ישראל נצטוו על פריעת המילה.
ד. עונשו של אליהו הנביא – לרומם ולחזק את הקשר הרוחני שבין עם ישראל לבין הקב"ה.
ה. ברית מילה בשבת – שיירי ערלה (ציצין) שאינם מעכבים את המילה מותר לחתכם בשבת.
יתרו – המחשת האמונה במעמד קבלת עשרת הדברות
א. וישמע יתרו – יתרו לימד את ישראל ואת העולם כולו ללכת אחר האמת הפנימית בכל מחיר.
ב. מתן תורה לישראל – התורה ניתנה רק לעם ישראל אשר קיבלוה מרצונם החופשי.
ג. מעמד הר סיני – חידוש הסטורי בצורה הגשמית והפומבית של מעמד נתינת עשרת הדברות.
ד. עשרת הדברות - הם גם חוקים העומדים בפני עצמם וגם ראשי פרקים של כלל מצוות התורה.
ה. שני לוחות הברית – מחלוקת חז"ל לגבי צורת כתיבת הדברות על הלוחות הוכרעה לראשונה במדרש.
ו. "אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי" - ההבדלים בין הכתוב בלוחות הראשונים לעומת הכתוב בלוחות השניים.
ז. הטעם להבדלים בין הכתוב על הלוחות – הדברות בספר שמות נאמרו לאדם הרוחני ובספר דברים הם נאמרו לאדם הגשמי.
משפטים – חשיבותן של המצוות שבין אדם לחברו
א. ואלה המשפטים – ה' דורש מישראל לקיים את מצוותיו כצווים עליונים שיש לקיימם בלי התנאי של הבנת טעם המצוות.
ב. המשפטים – בעומק המשפט האלהי מצויה חיותם של עם ישראל וישועתם בעתיד לבוא.
ג. לפניהם - ה' מסר רק לידי דייני ישראל את קיום המשפט והצדק האלהי ואת טובתם של עם ישראל.
ד. מצוות שבין אדם לחברו – הפרתן גורמת לעונש חמור יותר מאשר העונש לעובד עבודה זרה.
ה. עבד עברי - מצות חסד וצדקה לשיקומו של האדם יציר האל אשר נמכר בגנבתו או שמכר את עצמו מפאת דחקו.
ו. עבד נרצע – לאחר שהוא מגלה את דעתו כי אין לו כל בושה מעובדת היותו עבד לבשר ודם.
תרומה-מצות בנין הבית מתוך כוונות לשם שמים
א. ויקחו לי תרומה – בציווי התרומה למשכן נכללה הדרישה לכוון לשם שמים.
ב. ועשו לי מקדש – גם במצות בנין המשכן נכללה הדרישה לכוון לשם שמים.
ג. התרומות למשכן – שילוב הערך האנושי והערך האלהי באמצעות תרומות חובה ונדבת הלב.
ד. מטרת פרטי מלאכת המשכן – מצות עשה לדורות משום שגדול קריאתם בתורה כבנין הבית.
ה. ושכנתי בתוכם – השראת השכינה בתוך לבם של ישראל בתחום מוגבלות הבנתם השכלית.
ו. ועשו ארון – בכוחם של עם ישראל להוריד את השכינה מלמעלה למטה ע"י לימוד התורה.
ז. לשכני בתוכם – השכינה שורה גם בין איש לאשתו בבית הנוהג ע"פ כללי התורה.
ח. משכן ומקדש – מצות עשה לדורות לבנות גם את הבית הפרטי כמקום להשראת השכינה.
ט. התרומות מרצון – גרמו להשבת האהבה בין הנשים והגברים לבין ה' לאחר חטא העגל.
תצוה-שמן למאור, בגדי הכהונה והקטורת מעלים את מדרגתם של ישראל בקודש
א. תפקידה של מנורת המשכן – לשמש סמל לאור תמידי המאיר את אפלת מוסריות העולם.
ב. ויקחו אליך - תרומת השמן למאור נועדה להאיר לדורות עם ישראל את ניצוץ נשמתם.
ג. שמן הזית במקדש – הוא עיקר עבודתם של כלל ישראל במקדש כשם שלימוד התורה הוא עיקר עבודתם לדורות.
ד. שמן הזית במדבר – הושג בעמל רב כסמל לכך שנדרש עמל רב להארת הניצוץ האלהי.
ה. הביטוי שמן זית – סחיטת כל גרגיר זית בנפרד לצורך הארתם של המנורה והנשמה בטהרה.
ו. בגדי הכהן הגדול – נועדו לכפר על עוונותיהם של עם ישראל ולהעלותם במדרגות הקדושה.
ז. יופיים של בגדי הכהן הגדול – שילוב של בגדי מלכות אנושיים עם בגדי שרת אלוהיים.
ח. מזבח העולה – ה' משרה את שכינתו בכל מקום קדוש מבלי להתחשב בצורתו החיצונית של המקום.
ט. מזבח הקטורת – שילוב הרשעים עם הצדיקים לצורך עבודת ה' מתוך אחדות.
י. אי הזכרת שמו של משה בפרשת תצוה – נוכחותו של הצדיק ודבריו מתקיימים תמיד.
יא. בגדי שמואל ובגדי מרדכי – צורת הבגד מסמלת גם עליה וירידה ברוחניות.
כי תשא- הכשרה מוקדמת בטרם ביצוע עבודות הקודש
א. מחצית השקל – צרוף כל הפרטים בעם ישראל יוצר גוף מושלם הראוי לכפרה.
ב. הכיור וכנו – חוק עולם הוא שלפני כל עבודת קודש נדרשת הכנה קודם ביצועה בפועל.
ג. שמן המשחה – קידוש הכלים והכוהנים ו"המשיח" בטרם תחילת שרותם בקודש.
ד. סממני הקטורת - מתן אתגר לצדיקים לצרף ולהעלות את רשעי ישראל בדרגות הקדושה.
ה. בחירת בצלאל ואהליאב – ביטוי לצורך של שלמות ואחדות ישראל בטרם בנית המשכן וכליו.
ו. השבת והמשכן - שמירת השבת והעבודה במשכן מסמלות יחד את מציאותו התמידית של הקב"ה.
ז. מעשה העגל - הכשיר את אהרן ובניו ואת כל שבט לוי להיות משרתי ה' בקודש לנצח.
כי תשא-מעומק חטא העגל לפסגות העתיד דרך הנהגת אהרן בחטא העגל
א. תגובתו הראשונה של משה – משה רע"ה זיהה מתוך הודעת ה' על חטא העגל כי לא כל עם ישראל חטאו.
ב. עמדתו של ה' לעומת עמדתו של משה ביחס לחטאו של אהרן – עמדת ה' היתה כי אהרן לא חטא במחשבת החטא.
ג. התלבטויותיו של אהרן בטרם ייצורו של העגל – אהרן כמנהיג בחר בין שתי אפשרויות גרועות.
ד. מטרתו של אהרן בעשית העגל – זיהוי הכופרים ובידודם מתוך כלל ישראל, עד להגעתו של משה רע"ה.
ה. ייצורו של עגל הזהב –העגל נוצר בפועל ע"י הערב רב ולא ע"י אהרן.
ו. הצדדים לקולת עונש חטא העגל – העם שהה במדבר ללא מנהיג, בחוסר ודאות וברעב.
ז. הסיבות לשבירת הלוחות – משה חשש שלוחות האבן עלולות להתפרש ע"י עם ישראל כאילו הם התחליף לעגל הזהב.
ח. הבדלי הגישות של אהרן ומשה ביחס לאופיו של העם – אהרן הכיר טוב יותר ממשה רע"ה את נפש העם.
ט. הבדלי הענישה והקרבנות לכפרה ממחישים את ההבדלים בין חטא אהרן לבין חטא העם – מיעוט העם שחטא נענש מיידית במיתות שונות, ולעומת זאת אהרן זכה לשכר גדול מאת ה' יתברך.
י. הסיבות אשר בעטים ה' מינה את אהרן לכהונה גדולה – משום שאהרן לא ייחס לעגל אלוהות, ואף גרם לחזרתם בתשובה שלמה של עם ישראל.
יא. לימוד מעלתה של מצות התשובה מחטא העגל - הקב"ה גילה לעם ישראל את כוחה של התשובה, בטרם קבלתם את מצוות התורה לביצוע בפועל.
יב. סיכומו של הדבר – מעשה העגל מציין נקודת מפנה בדרך עבודת ה' יתברך.
כי תשא-הכרת ה"ערב רב"
א. תהליך עליתם ונפילתם של הערב רב לפי רש"י – מדרגת גרים מיוחסים לשפל של עכו"ם.
ב. הכינוי "ערב רב" – ערבוב של אומות שבראשם עומדים מכשפים.
ג. אומתם של הערב רב – חלק מן העם המצרי כולל חרטומי מצרים.
ד. החלטת משה לגייר את הערב רב – מתוך התפיסה היהודית של אהבת הגר.
ה. מספרם של הערב רב - פי שנים עד פי שש ממספרם של בני ישראל.
ו. משכנם של הערב רב – בתחילה הם שכנו מעורבבים עם בני ישראל ובהמשך הם הוצאו מחוץ למחנה.
ז. ערב רב בישראל – הגר"א מבאר שיתקיימו בישראל חמישה סוגי ערב רב עד לביאת המשיח.
ח. מעשה בנסיך ובן קצין צבא – חברה רעה משחיתה את הנוער.
ויקהל – בנין המקדש מתוך אחדות ושמירת שבת
א. ויקהל משה – הקהלת העם נועדה לצורך איחודם וגיבושם בטרם הבאת התרומות למשכן.
ב. מצוות שמירת שבת ומלאכת המשכן – המצוות האלה קשורות זו בזו מחמשה הבטים.
ג. "חכם לב" – החכמה הראשונה היא חכמת הלב שעיקרה הוא הרצון לזכות בחכמה.
ד. "איש אשר נשאו לבו" – התרומות למלאכת המשכן גרמו לעליה רוחנית אצל התורמים.
ה. תרומת עגילי הנשים – לא נכתבה במפורש בתורה משום שאין קטיגור נעשה סניגור.
ו. תרומת הכומז – מלמדת כי ניתן להפוך כלים גשמיים לכלים רוחניים דרך מחשבה טהורה.
ז. "טוו את העזים" – התלהבותם של עם ישראל בעת ביצוע המשכן התקבלה ברצון לפני ה'.
ח. צורת הכרובים – דמות תינוק המסמלת את האחדות שבין בני הזוג וגם קדושה טהורה וזכה.
ויקהל-פקודי-שילוב ערכים יוצר ערך עליון
א. כפילות פרטי מלאכת המשכן – הציות והביצוע בשלמות גרמו להשראת השכינה במשכן.
ב. מעלת המשכן – הציווי על הקמת המשכן וביצועו נאמרו בתורה חמש פעמים.
ג. כפילות הכרובים – ביטוי לקשר האהבה ההדדית שבין הקב"ה לבין עם ישראל.
ד. כפילות המשכנים – ישראל בנו שני משכנים: משכן לעבודת הקרבנות ומשכן לתלמוד תורה.
ה. עיכוב הקמת המשכן – שילוב בין ערך השמחה בעבודת ה' לבין ערך קדושת הראשוניות.
ו. העמדת המשכן בידי משה - בשיתוף עם הקב"ה יצרו את רוחניותו הנצחית של המשכן.
ז. הקמת המשכן בראש חודש ניסן – שילוב חידוש קדושת המועדים יחד עם התחדשות הטבע.
ח. תרומת נשיאי ישראל – שילוב בין ערך ההזדרזות במצות התרומה לבין ערך ר"ח ניסן.
ט. נצחיות המשכן – גניזת המשכן מבטאת את הנצחת השראת השכינה בתוך עם ישראל.
פקודי- סיכום מלאכת המשכן והשפעתו לדורות
א. משכן הערבות ההדדית – ביצוע מלאכת המשכן נזקף לזכותם של כלל ישראל מדין שלוחו של אדם כמותו.
ב. שני צדדים למטבע מחצית השקל – חיזוק בדק הבית והתחברות נצחית אל הקודש.
ג. צוחק מי שצוחק אחרון – חיי הצדיקים מתנהלים בנאמנות מתוך בטחון בה' ובשכרם העתיד לבוא.
ד. מנורת המשכן – מפאת סימליות המנורה סוג המתכת אינו פוסלה, אך שינוי במספר הקנים פוסלה.
ה. סימליות מיקומה של המנורה - החכמה אינה יכולה להתקיים באדם ללא מאכל ומשתה.
ו. ברכת משה - ברכה רוחנית לעם ישראל בגין מעשיהם הרוחניים.
ויקרא – קלות שמירת מצוות התורה
א. "ויקרא אל משה" – קריאת ה' לעם ישראל להטות את אוזנם בכדי לשמוע את קולה של התורה.
ב. מתנת הקרבנות – ע"י קריאת סדר הקרבנות נמחלים כל עוונותיהם של עם ישראל.
ג. כוונת הקרבנות – כוונת לבו של מביא הקרבן היא המכפרת, ולא ערכו הכספי של הקרבן.
ד. טעם הקרבנות – העלאת התרבות הרוחנית של ישראל מעל לתרבות החומרית של הגויים.
ה. מדרגות הקרבנות – בהתאם לחומרת החטא ובהתחשב במעמדו הכלכלי והרוחני של החוטא.
ו. הקלות שבעבודת ה' – העובד את מלך מלכי המלכים כראוי, הוא מתענג מן העבודה עצמה.
ז. כי יגעת בי ישראל – המתיגע מעבודת ה' סימן הוא לו כי הוא אינו עובד את ה' כראוי.
ח. קלות עבודת ה' בימינו – התפתחות האנושות והטכנולוגיה גורמת ליתר קלות בעבודת ה'.
ט. תרומת התורה לאיכות החיים – התעלמות הממשל והאקדמיה מהשפעת שמירת המצוות על איכות החיים.
צו – התעוררות מן השגרה
א. "צו את אהרן" - גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה.
ב. עם ישראל כמצבי דשן המזבח – מצבי "דשן המזבח" הם כשלושת הרבדים שבעם ישראל.
ג. "צו את אהרן ואת בניו לאמר" – זרוז הכהנים וישראל לצורך השגת שלמות עבודת הקודש.
ד. "זאת תורת העולה הוא העולה" – שימור הקדושה באמצעות העליה התמידית במדרגותיה.
ה. "ואש המזבח תוקד בו" – התמדה בעבודת ה' גורמת להלהבת הניצוץ האלהי שבנשמה.
ו. "אש תמיד תוקד על המזבח" – השאיפה המתמדת להתעלות מבטלת את תחושת השגרה.
ז. ההשגחה האלהית – ה' עושה עבור עם ישראל נסים נסתרים ע"מ שהם יחזרו בתשובה.
ח. עבודת הלב – ממחישה את קיומו של ה' וגורמת להתרוממות מעל לשגרת החיים הגשמיים.
ט. שגרה חיובית – שגרת חיים חיובית מעלה את האדם במדרגות הקדושה.
י. "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" – דבקות במצוות ה' המקוריות גורמת נחת לקב"ה.
שמיני- גבולות בעבודת הקודש
א. הרקע לחטאם של בני אהרן – שמחה והתרוממות רוח ביום השראת השכינה במשכן.
ב. חטאם של בני אהרן – דקות חטא הכנסת "אש זרה" בעת ההתלהבות של הקדושה.
ג. הציות לדבר ה' – במסגרת ביצוע מצוות ה' יש מרחב אינסופי להתעלות ולהתלהבות.
ד. התלהבות בעבודת ה' – ההתלהבות בעת קיום המצוות מתקבלת ברצון לפני ה' ושכרה כפול.
ה. שכר השתיקה – השתיקה בפני הרב גורמת לחיים ולהתעלות.
ו. דרך ההתחברות לקב"ה – הדיוק בביצוע מצוות התורה גורם להתחברות רוחנית עם ה'.
ז. לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו - מעשה המבהיר את חומרת הציווי לדייק במצוות התורה.
ח. כעס משה – כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו.
ט. המנעות ממאכלות אסורות – נועדה לקדש את גופם של עם ישראל ולחזק את אמונתם בה'.
תזריע-הלידה הנגעים וחודש גאולת עם ישראל
א. משיח ולידה – סיום גלותם של עם ישראל נמשל לקושי חודשי הלידה.
ב. לידה ותחית המתים – יצירת הולד ברחם האשה היא גם ראיה מוחשית לתחית המתים.
ג. פלא הצרעת – נועד להודיע את חשיבותם של עם ישראל וארץ ישראל.
ד. הנגעים פרשת החודש והגאולה – האצלת סמכויות אלהיות לכהנים לסנהדרין ולמשיח.
ה. חודש ניסן – חודש הגאולה הנסית של ישראל הן בגאולה הראשונה והן בגאולת העתיד.
ו. בניסן עתידין להגאל – בגאולת "בעתה" ואף גאולת "אחישנה" מסוגלת להיות בניסן.
תזריע-מצורע- תיקון והשלמת הבריאה בידי האדם
א. מצות ברית המילה – ה' ברא את האדם חסר וציווהו להשלים את עצמו.
ב. נגע צרעת באדם – תוצאה של דיבור לשון הרע הנובע מחיסרון באהבת ישראל.
ג. שלשת סוגי נגע צרעת – תחילתם בנגעים קלים הבאים על הממון וסופם פגיעה בגוף האדם.
ד. סדר כתיבת נגעי הצרעת בתורה – מלמד שה' ברוב חסדיו מאותת לחוטא בטרם הענשתו.
ה. הנגעים מכפרים עוונות – הנגעים מלמדים את האדם לקח בדומה למשל המגיד מדובנא.
מצורע-תיקון החברה הישראלית באמצעות הצרעת
א. נגע צרעת – התערבות שמיימית לתיקון האדם והחברה הישראלית באמצעות הנגעים.
ב. שתי צפורים – האחת נשחטת כסמל לקבלת המוגבלויות בחברה, והשניה משולחת כסמל לחופש הביטוי אשר אינו פוגע בזולת.
ג. צרעת ומשיח – המשיח נמשל למצורע הסובל את מחלתם הרוחנית של עם ישראל.
ד. צרעת הבית – התערבות שמיימית לביעור נגע העבודה זרה מבתי ישראל בארץ הקודש ומבגדיהם.
ה. מטרת הנגעים – טיהור האדם למען קבלת טובתו העתידית מה' יתברך.
אחרי מות-ערך החיים בתורה
א. אחרי מות – הכנת הכהן הגדול בטרם כניסתו לקודש נועדה לצורך השמירה על חייו.
ב. קודש הקודשים – מקום לימוד התורה מהוה תחליף זמני למקום השראת השכינה.
ג. השעיר לעזאזל - מכפר לכלל עם ישראל על המצוות הקלות אף ללא חזרתם בתשובה.
ד. יום הכיפורים – הכפרה האלהית מובטחת לאחר התשובה והוידוי האנושי.
ה. "וחי בהם" - בהתנגשות שבין ערך חיי האדם לבין ערך קיום המצוות האלהיות שבתורה, ערך חיי האדם גובר.
אחרי מות-קדושים – השכול כמנוף להתרוממות
א. פרישות מן העריות - ליחידי עם ישראל ישנה נשמה קדושה המאפשרת לכל אדם לעמוד במשימות התורה הקדושה ולנצח.
ב. הקדמת התרופה למכה - אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה.
ג. התרוממות אהרן מאבלו – הצער והשיתוק אינם מועילים, אך המשך העשייה החיובית תורמת הן לחי והן למת.
ד. התרוממות דוד מאבלו – האמונה בצדקת דרכי ה' ובמוגבלות כוחו של האדם גורמים לנחמה.
ה. התרוממות איוב מאבלו – קבלת דין שמים בהכנעה כי ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך.
ו. התרוממות ריב"ז מאבלו – מות אדם הוא כהחזרת פקדון המלך והשלמת ייעודו של האדם.
ז. התרוממות הרמב"ם מאבלו הכבד – נחמה בזכות לימוד התורה ודברי החוכמות.
ח. חיוב אבלות בפסיקות הרמב"ם – עיקר מצות האבל היא יום אחד משום שהנשמה שבה למקומה הטבעי.
ט. מצות נחום אבלים – אופן עשיית המצוה קובע את מעלתה בקודש.
י. התרוממות ממשברים – להאמין בה' יתברך ולומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד".
יא. טעמים המנחמים אבלים - שבעה טעמים שבעזרתם יכול האבל להתנחם ולהתחזק מאבלו.
קדושים – האצלת הקדושה גורמת להרחבת הפשטות
א. קדושים תהיו – כל אדם מישראל יכול להגיע לדרגת קדושה עליונה ע"י קיום מצוות התורה.
ב. קדושת עם ישראל - במעמד סיני ה' יתברך קידש את ישראל והבדילם מן העמים בקדושתו.
ג. קדושת הזמן - ישנם שני סוגי קדושה: קדושה אלהית לזמנים וקדושה אנושית למועדים.
ד. קדושת האדם והחפץ – ישנם שני סוגי קדושה: קדושה עצמית וקדושה הלכתית.
ה. קדושת המקום – עם ישראל מקדשים את א"י וקדושת הארץ מקרינה קדושה על יושביה.
ו. "ואהבת לרעך כמוך" - מצות ההתחשבות בזולת עוקרת את השנאה וגורמת לאהבת הזולת.
ז. אהבת ישראל - כאהבת האדם את כל אברי גופו, משום שעם ישראל הוא כגוף אחד שלם המורכב מאברים.
אמור – חשיבותה של מצות ספירת העומר
א. זמן קרבן העומר – למחרת חגיגת הנס הגלוי של יציאת מצרים חוגגים את הנס הטבעי של התבואה החדשה.
ב. מנחת העומר – מרמזת לעם ישראל כי ניתן להתרומם מן המדרגה הבהמית למדרגת הקדושה בקלות.
ג. סגולת מנחת העומר – הבאת מנחת העומר בפסח גורמת ברכה לתבואה שבשדות.
ד. סגולת מצות העומר – בזכות מצות העומר עם ישראל זכו לנצח את אוייביהם במשך הדורות.
ה. הקשר בין העומר לירושת הארץ – ארבעה קשרים בין מצוות העומר לירושת הארץ.
ו. "וספרתם לכם" – הדגשת חשיבות הזמן בחיי האדם מישראל.
ז. שמחת ימי ספירת העומר – מהולה בעצבות בגין המאורעות של הגלות המתמשכת.
ח. הבדלי נוסח בספירת העומר – מחלוקת בגודל חשיבותה של מצות ספירת העומר.
ט. אין מברכים ברכת שהחינו על ספירת העומר – משום היותה מצות הכנה לחג השבועות.
בהר – חיבור שלושת הקדושות העליונות
א. מצות השמיטה - מחברת בין קדושת התורה לבין קדושות עם ישראל וארץ ישראל.
ב. תכלית מצוות השמיטה - להשריש בלבם של עם ישראל את מדת הבטחון בה' למען קיומם.
ג. טעמי מצוות השמיטה - הידוק הקשרים בתוך עם ישראל ובין עם ישראל לבין ארץ ישראל.
ד. פסח שני – החיבור בין האדם לתורה יכול ליצור קבלת "תורה חדשה" אשר תועיל לכלל עם ישראל, כמפורט בתורה בענין פסח שני ובענין בנות צלפחד.
בהר-בחוקותי-הערבות ההדדית של עם ישראל
א. מצוות השמיטה והיובל - ביטול הפרטיות האנושית וחיוב הערבות ההדדית בין עם ישראל.
ב. מכירת אחוזות – האחוזה הפרטית שייכת לקב"ה אשר נתנה לאדם בחוזה שכירות מוגבל.
ג. איסור ריבית - זכות קיומו של עם ישראל בארץ ישראל קשור לאיסור לקיחת ריבית.
ד. שחרור עבדים – עם ישראל צריכים להיות משוחררים מכל שיעבוד כי גופם שייך לה' בלבד.
ה. שכרן ועונשן של המצוות –לפרט אין מתן שכר בעוה"ז אך לכלל ישראל יש מתן שכר גם בעוה"ז.
ו. התוכחה – אהבת ה' את ישראל בניו היא שורש עונשי התוכחה המיועדים לתקן את ישראל.
ז. הקדשים ונדרים – אינם חובה ומיועדים לאדם שהגיע לדרגת השלמות בקיום המצוות.
בחוקותי – חשיבות העמל בתורה
א. חוקת העמל בתורה – העמל בתורה אינו בבחינת הידור מצוה אלא הוא עיקר מצות לימוד התורה.
ב. שכר העמל בתורה - התורה מבטיחה לעם ישראל שכר קיומי מושלם בגשמיות וברוחניות.
ג. יתרונות ליחיד העמל בתורה – העמל בתורה זוכה למספר יתרונות רוחניים אישיים.
ד. שכר העמל לנשים - בזכות עמלן של הנשים בתורה הדורות נגאלים.
ה. עמל המצוות – המצוות נועדו להעסיק את עם ישראל בכדי שהם לא יתפנו לעסוק בהבלי העוה"ז.
במדבר-הקשר בין מנין עם ישראל לחג השבועות
א. קריאת פרשת במדבר לפני חג השבועות – חמשה קשרים בין הפרשה לבין כינויי החג.
ב. ההפרדה במנייני בני ישראל – ביטוי לחשיבות היחיד והשבטים המרכיבים את כלל ישראל.
ג. שלושת מנייני ישראל – מלמדים על חביבותם של ישראל בעת עליתם במדרגות הרוחניות.
ד. דגלי ישראל – סמל לקבלת התורה אצל כל אחד ואחד מעם ישראל לפי עומק השגותיו.
ה. מניינו הנפרד של שבט לוי – מבטא את מרכזיותו של שבט לוי בתוך עם ישראל.
ו. מנין השבטים וחלוקתם למחנות – הפרדה מעשית בנוסף להפרדה הרוחנית שבקבלת התורה.
נשא-עצירת המסע עבור ההליכה המשותפת
א. הקשר שבין מסע בני ישראל במדבר לבין פרשת סוטה ופרשת נזיר – צירוף החריגים למסע.
ב. דין אשה הסוטה ע"פ המקרא וע"פ חז"ל – שיקום האימון ההדדי בין בני הזוג.
ג. בדיקת הסוטה – מותנה בחפותו של הבעל מביאה אסורה בכל ימיו.
ד. דין אשה סוטה בימינו – בוטל החל מימי בית שני עקב ריבוי המנאפים.
ה. גדולת השלום בין איש לאשתו – הסכמת בני הזוג לבדיקת הסוטה בדרך נס, מחזירה את שותפותו של הקב"ה בינהם.
ו. דיני הנזיר – אפשרות לאיש ולאשה להתעלות בקדושה מעל לקדושתם של כלל ישראל.
ז. דין הנזיר בימינו – בוטל עקב חרבן בית המקדש אך ניתן ליישמו חלקית בדרך של נדר.
ח. הצדדים השווים והשונים שבין הסוטה והנזיר – קשר הופכי ביחס לשיער.
ט. הקשר בין נזירות שמשון לפרשת נשא – שכר ועונש בעוה"ז בגין איכות חיי הזוגיות.
י. מעשה האשה בצדן – השבת שלום הבית ע"י הרשב"י.
בהעלותך-הדרך להתמודדות עם קשיהם של הגר והחוזר בתשובה
א. ייחודו של יתרו – המנהיג הראשון מבין העמים שהתגייר מתוך הכרה בייחודו של ה'.
ב. מורשת יתרו – התורה מלמדת כי הגר זכאי לאפליה מתקנת מצד עם ישראל.
ג. הכפילות והסתירה שבסיפור עזיבתו של יתרו – נובעת משני נימוקי יתרו בעת עזיבתו.
ד. בקשתו הראשונה של משה מיתרו – כוללת פניה רוחנית והבטחת הטבות גשמיות כלליות.
ה. סירובו של יתרו לבקשתו הראשונה של משה – נובע מחששו של הגר מסביבתו החדשה.
ו. בקשתו השניה של משה מיתרו – פניה בשם כלל ישראל המבטיחה ליתרו יתרונות רבים.
ז. תגובת יתרו לבקשתו השניה של משה – הלך לגייר את משפחתו וחזר עמהם.
ח. יחסה של התורה לגרים – יחס הופכי בהתאם לנסיבות הגיור.
ט. גיורה של רות – קבלה נפשית ומעשית מלאה של כל מערכת החובות המוטלות על היהודי.
י. יחס התורה לחוזר בתשובה – כבוד רב ומקום נכבד לשבי פשע ביעקב.
שלח-גאולה רק עם בטחון בה' ואהבת ארץ ישראל
א. כפילות חטא המרגלים – חוסר בטחון בה' יתברך ומאיסת ארץ ישראל.
ב. הבדלי השקפות – מבט אמוני חיובי גורם לישועה ומבט עין פשטנית גורם להטעיה.
ג. פרי הארץ - פירות הארץ ממחישים את התגשמות הסימן המובהק ביותר של הגאולה.
ד. עונש חטא המרגלים – ניתן לדור המדבר ולכל דורות ישראל שאחריהם ולעשרת השבטים.
ה. גישותיהם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה – התקדשות דרך צדיק האמת והתקדשות עצמית.
ו. עונשם של המרגלים לעומת שכרה של רחב – תגובת ה' לירידה ולעליה בקדושה.
ז. חטא המעפילים – נסיון לתיקון חטא המרגלים באמצעות חטאים נוספים.
ח. חטאם של בני אפרים – מלחמה לזרוז קץ הגאולה בטרם הזמן שנקבע מן השמים.
ט. שלושת השבועות – העונש על חטא המרגלים עתיד להימשך עד אחרית הימים.
י. תופעת המרגלים והמעפילים בימינו – יהדות הגולה, "השמאל" הישראלי, "הימין" הישראלי והמשיחיים.
קרח- המחלוקת גורמת להפסד כל ההשקעה
א. זמנה של מחלוקת קרח ועדתו – לפני או אחרי חטא המרגלים אך ליקחה הוא נצחי.
ב. התדרדרותה של מחלוקת קרח ועדתו – הרדיפה אחר הכבוד גררה להכפשות אישיות.
ג. חטאם של קרח ועדתו – החזקה במחלוקת והגררות לכפירה במשה רע"ה ובתורתו.
ד. עונשה של המחלוקת - אובדן סופני של בעל המחלוקת כולל משפחתו רכושו וכבודו.
ה. מחלוקת לשם שמים – בירור האמת הצרופה בדרך של חיבה וריעות וקבלת ההכרעה.
ו. קביעת דרגות הקדושה – ה' הוא הקובע את דרגות קדושות האדם המקום והזמן.
ז. מוסר השכל ממשלו של "החפץ חיים" – בעל המחלוקת מפסיד את כל עמלו.
חוקת – החיים לאחר מות הצדיק
א. סמיכות פרשת חוקת לפרשת קרח – חובת קיום המצוות אינה תלויה בהבנת טעמן השכלי.
ב. פרשת פרה אדומה – קנית הפרה לצורך כפרת חטא העגל מלמדת על מורכבות כפרת החטא.
ג. מוסר השכל ממשלו של ה"חפץ חיים" – הפסקת העיסוק בגשמיות לצורך לימוד תורה.
ד. מיתתה של מרים – אי חזרה בתשובה לאחר מותו של הצדיק מזרזת את עונשו של הדור.
ה. הכאת הסלע – עשית מצוות ה' מתוך כעס מהווה חסרון באמונה.
ו. מותו של אהרן – חוסר בטחון העם בה' גרם להסתלקות ענני הכבוד ולמלחמה עם הכנעני.
ז. עונש הנחשים - גם המיתה וגם החיים מן הנחש הם בידי ה' באותה המידה.
ח. שירת הבאר – בזכות חזרתם של עם ישראל בתשובה זכותם של מרים ואהרן עמדה להם.
ט. הנצחון על סיחון ועוג – נצחון עם ישראל בעזרת הבטחון בה' ובמעט מעשה פיזי.
בלק-שלשת סוגי אוייבי עם ישראל
א. אסטרטגית בלק – השלמה עם קיומו של עם ישראל כעם רוחני ללא מדינה.
ב. אסטרטגית בלעם – עקירתו של עם ישראל מן העולם.
ג. עיקשותו של בלעם – גרמה למותו כהדיוט וכקוסם עלוב ולביטול חלקו בעוה"ב.
ד. ברכת בלעם – ברכות מותנות אשר הן הפכו להיות לקללות.
ה. ההשוואה בין בלעם לאברהם - דמיונם החיצוני לעומת הופכיות תכונותיהם הפנימיות.
ו. אסטרטגית זמרי - הרס עצמי של החוסן הפנימי והמוסרי של עם ישראל.
ז. התדרדרותו של שבט שמעון – מקנאות לה' יתברך ועד הקנאות לזימה ולעבודה זרה.
ח. משל ה"חפץ חיים" – השכנות עם אדם רע היא הרסנית ביותר.
פנחס-הגבלות לקנאות בדת היהודית
א. המניע הנפשי למעשהו של פנחס – השבטים סברו שמקורו באכזריות אך ה' קבע שמקורו באהבת ישראל.
ב. הקנאות לה' – מוגבלת לארבעה מקרים בלבד ולפעולת אדם בעל דרגה עליונה באמונה.
ג. מעשה ר' אדא בר אהבה – המתינות היא הדרך הנכונה להלחם בפריצות.
ד. דין "קנאים פוגעים בו" – תקנת חכמים לפטור מעונש את המקנא לה' יתברך.
ה. דין רודף – הרודף שלא לצורך קיום מצות "לא תעמוד על דם רעך" מסתכן במיתת עצמו.
ו. שכרו של פנחס – פנחס קיבל שכר כפול: חיי נצח לעצמו וכהונת עולם לזרעו.
ז. היחוס המשפחתי – מעשיו הטובים או הרעים של אדם קשורים למורשת משפחתו.
ח. מעשה אבות סימן לבנים – יעקב בקש לנתק את עצמו ממעשיהם של קרח וזמרי.
ט. הפטרת דברי ירמיהו – אמת התורה גוברת על החשש מסיכון אישי ומלעג המלעיזים.
מטות –הדיבור יוצר מציאות
א. "זה הדבר" - כוח הדיבור של עם ישראל יכול ליצור מציאות של איסור נוסף מן התורה.
ב. אומנות הדיבור – הוענקה לעם ישראל לצורך קיומם הגשמי והרוחני.
ג. "ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" – בכוח הדיבור הקלוקל ליצור מציאות של אובדן.
ד. "ויקצף משה" – כל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם למחות.
ה. בקשת בני ראובן ובני גד – סגנון הדיבור משפיע על מהות המעשה.
ו. "והייתם נקיים מה' ומישראל" – שקיפות המעשים משפיעה על אופי הדיבור של המתבונן.
ז. דברי ירמיהו – המוכיח צריך לשמש דוגמא אישית במעשיו.
מטות-מסעי-התחברות היא המפתח לגאולה ולניצחון
א. התרת נדרים - התחברות עם ישראל לקב"ה דרך התורה נעשית בצורת פרמידה יציבה.
ב. מלחמת מדין – נצחון ללא נפגעים עקב ההתחברות למשה רע"ה, לתורה ולקב"ה.
ג. הבטחת בני גד ובני ראובן – התחברות בין כלל שבטי ישראל היא מקור עוצמתו של העם.
ד. מ"ב מסעות ישראל במדבר – ההתחברות לתורה מקשרת בין העבר והעתיד של עם ישראל.
ה. גבולות הארץ – התחברות עם ישראל לארץ ישראל באמצעות מצוות התורה.
ו. הפטרת "שמעו דבר ה'" – התוצאות ההרסניות של ההתנתקות מה' יתברך.
ז. בגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים – טעות המנהיגות בראית הנולד גרמה לחורבן הבית.
מסעי – העתיד הקבוע מראש ניתן לשינוי
א. אלה מסעי - קצב מסעי הגאולה ממצרים ואף קצב גאולת העתיד נקבעים ע"י מעשי ישראל.
ב. גבולות ארץ ישראל – הגשמת הבטחת ה' לאברהם על הרחבת גבולות הארץ בעתיד לבוא תלויה במעשיהם של ישראל.
ג. רוצח בשגגה – מבצע את התכנית האלהית הקבועה מראש במקרה שהדבר נעלם מעיני בית הדין.
ד. בנות צלפחד – הגשימו פעמיים את התכנית הכתובה לפני ה' במרומים לגביהן.
ה. שמעו דבר ה' – כפיות הטובה של עם ישראל כלפי חסדי ה' גרמה להקדמת מועד החורבן.
דברים-התגשמות החזון מותנה במעשיהם של עם ישראל
א. זמן תוכחתו של משה – לקחי תוכחתו של משה מתאימים לכל דור ודור עד הגאולה השלמה.
ב. תוכחתו של משה – משה הוכיח את ישראל מתוך אהבה למרות הקשיים שבאמירת תוכחה.
ג. חזונו של משה – התורה יעילה להתמודדות כנגד כל התרבויות בעבר בהוה ובעתיד.
ד. שבת חזון – שילוב השמחה והנחמה עם העצב והאבלות מבטא את עוצמת המאמין בה'.
ה. הפטרת חזון – הבטחון בשפע כלכלי ובחוזק הצבאי בלבד הם מתכון לכשלון ולהרס.
ו. הקשר בין פרשת דברים לט' באב – הגלות והגאולה הם תוצאה של התנהגות עם ישראל לדורותיו.
ז. הבכי והשמחה על חורבן בית שני - החורבן הוא אחד השלבים של הגאולה העתידית.
ח. יתרונותיו של הבית השלישי – שילוב הקדושות יגרום לנצחיותו ולקיומו התמידי.
ט. מבחן הגלות – נועד לזכות את עם ישראל לקבלת בנין בית המקדש השלישי בזכות ולא בחסד.
ואתחנן – כוחה של התפלה
א. תפלות משה – מלמדות את יסודות התפלה אשר גדולתה יתרה אף על מעשים טובים.
ב. "ואתחנן אל ה'" – אין לאף בריה בעולם חוב אצל הקב"ה.
ג. מטרת תפלתו של משה – כניסה לארץ ישראל בכדי לקיים את המצוות התלויות בה.
ד. מעמד הר סיני – התמודדותם של ישראל כנגד העכו"ם נעשית על ידי זכרון מעמד הר סיני.
ה. כפרת חטא העגל – בזכות תפלתו והתמסרותו של משה רע"ה למען ישראל.
ו. פרשת שמע ישראל – הבעת נאמנות לה' יתברך וקביעת מחיצה רוחנית בין ישראל לגוים.
ז. מצוות הנחת תפילין – סגולה לאריכות ימים וכנגד יצה"ר ולהרתעת האוייבים החיצוניים.
ח. שבת נחמו – הבטחה לשתי סוגי נחמות: נחמה גשמית ונחמה רוחנית.
עקב – התמודדות עם חטא הגאוה
א. "עקב תשמעון" – זלזול במצוה קלה מעיד על פגם ביראת שמים שהוא מקור חטא הגאוה.
ב. גאוה אישית – ההצלחה אינה מעשה ידי אדם אלא כולה נתונה ברצון ה' יתברך.
ג. גאוה לאומית - כל ההצלחות באות מה' יתברך בזכות הבטחותיו לאבות.
ד. התמודדות עם חטא הגאוה – הכרת תודה ותפילה מתמדת לה' על קבלת שפע כלכלי ורוחני.
ה. חטא הגאוה – שלושה סוגי גאוה: גאוה לאומית, גאות המצליחן וגאות המתנשא.
ו. מידת הגאוה – המידה הנחותה מכל המידות ומידת הענוה היא המידה הגבוהה מכלן.
ז. פרשת "והיה אם שמוע" - תזכורת מתמדת לתלותם של עם ישראל בחסדי ה' יתברך.
ח. הפטרת "ותאמר ציון" – הבטחת ה' יתברך להגבהת עם ישראל משפלות הגלות.
ראה – סגולות הבחירה בברכות התשובה והצדקה בחודש אלול
א. ראית הברכה והקללה – ראית ארועי העבר מובילה להתחזקות ולבחירה בברכה בכל עת.
ב. "ראה אנכי נתן לפניכם" – הפרט והכלל בעם ישראל נדרשים לשוב בתשובה בחודש אלול.
ג. "הברכה אשר תשמעו" - הבחירה החופשית אינה כוללת חופש בחירה בקיום תרי"ג מצוות התורה.
ד. "ברכה וקללה" – משל המלמד על היתרונות והחסרונות של זכות יסוד הבחירה החופשית.
ה. "בנים אתם לה'" – בני המלך נדרשים לשמור על יופים החיצוני ועל מידותיהם הפנימיות.
ו. תכלית מצות המעשר – חיבור מקודש בין אנשי האדמה לבין אנשי הרוח ושולי החברה.
ז. ברכה וקללה במצות הצדקה – התעלמות גורמת לקללה וריבוי בנתינת צדקה גורמת לברכה.
ח. תכלית מצות הצדקה – חיזוק נפש הנותן והמקבל ומתן ביטוי מוחשי לאמונה בהנהגת ה'.
ט. תכלית מצות המעשר – חיבור מקודש בין אנשי האדמה לבין אנשי הרוח ושולי החברה.
י. "עניה סוערה" – הנביא ממשיל את עם ישראל לאשה עניה העתידה להגאל בזכות מצות הצדקה.
שופטים – תפקידם ומגבלותיהם של מנהיגי עם ישראל
א. "שופטים ושוטרים תתן לך" – השופט צריך לפסוק לכלל ישראל ע"פ חוקי התורה הנצחית.
ב. מהות תפקיד השוטר – להרתיע את ישרי הדרך ע"מ שהם לא יתפתו לסטות מדרך הישר.
ג. שיפוט ושיטור עצמי - האדם נדרש לשמור על חוקי התורה בעזרת כוח השיפוט והשיטור שלו.
ד. "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" – קבלת ההכרעה השיפוטית של ביה"ד הגדול.
ה. "תמים תהיה" - התורה מצוה על כל אדם מישראל להגיע לשלמות ביראת ה' יתברך.
ו. "נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך" – הנביא חייב לומר רק את אשר נאמר לו מה' בפירוש.
ז. "שום תשים עליך מלך" – המלך מנהיג את העם רק בעניני החולין, ברגישות ועל פי שיקול דעתו.
ח. "ולא ישיב את העם מצרימה" – הקלת איסור ההשתקעות בארץ מצרים ע"פ הרמב"ם והרדב"ז.
ט. "אנכי אנכי הוא מנחמכם" – הבטחות ה' לנחמה כפולה מחזקות את עם ישראל בגלותו.
כי תצא - מלחמה משולבת כנגד יצר הרע
א. "כי תצא למלחמה" – היוצא למלחמה כנגד היצר זוכה לנצחון בעזרת ה' יתברך.
ב. "אשת יפת תואר" – אין הקב"ה מעמיד את האדם מישראל בנסיון בלתי אפשרי.
ג. "ולקחת לך לאשה" – התחכמות והשהיית יצר הרע באמצעות הטעיתו ומיזעור נזקיו.
ד. משל החפץ חיים – זכירת תכלית בואו של האדם לעוה"ז גורמת לנצחון על יצה"ר.
ה. "בן סורר ומורה" – התורה הגיעה לסוף דעתו של בן ישראל שהחל להתדרדר במדרון החטא.
ו. מצות שלוח הקן – מלמדת ארבעה כללים יסודיים בקיום המצוות.
ז. "ושכחת עמר בשדה" – הנשמה האלהית מזמנת לאדם מישראל מצוות אקראיות.
ח. "רני עקרה לא ילדה" – הקב"ה מבטיח לעם ישראל שמחה כפולה בעת הגאולה העתידית.
כי תבוא- הברירה בין עבדות מצרים לבין העבדות לה' במצוות
א. הקשר בין פרשת כי תבוא לראש השנה – הכרת הטוב והודאה על חסדי ה' בשמחה וביראה.
ב. הקשר שבין מצות הביכורים לתפילות ר"ה – הכנעת הלב והכנת ישראל לתפילות של ר"ה.
ג. מצות הבאת ביכורים – השרשת מידת הנדיבות ומיעוט תאות האכילה והרכישה בישראל.
ד. "ושמת בטנא" – קבלת השפע האלהי תלוי בכלי שהאדם מישראל מביא עמו לצורך קבלתו.
ה. מצות מקרא ביכורים – הצהרה והכרת החקלאי בבעלות ה' על עם ישראל ועל ארץ ישראל.
ו. מצות וידוי מעשרות - המחשבה הנלוית למעשה המצוה היא אשר הקובעת את שכרה.
ז. תוכחת משה – שכר לעבדי ה' במצוות או עונש החזרת עם ישראל לעבדות במצרים באוניות.
ח. "קומי אורי כי בא אורך" – הקב"ה מבטיח לעם ישראל קיבוץ גלויות באונית תרשיש.
נצבים-הבחירה בחיים איננה בחירה טבעית
א. "אתם נצבים היום" – חרדת יום הדין משברת את הלב וגורמת לתשובה מיראה.
ב. "כי קרוב אליך הדבר מאד" – מצות התשובה נמצאת קרוב לכל אחד מעם ישראל בכל מקום.
ג. "ובחרת בחיים" – בחירה בין הרצון הטבעי לחיות ע"מ לשרוד בעוה"ז, לבין הרצון הרוחני לחיות בכדי לעבוד את ה' ע"פ מצוות התורה.
ד. "ובחרת בחיים" – ה' משכיח מן האדם את המוות והקללות בכדי לזכותו בשכר גדול יותר.
ה. "למען תחיה" – המלצה אלהית לבחור בעצת היצר הטוב כמבואר במשל ה"חפץ חיים".
ו. "שוש אשיש" – שיאן של הנחמות היא ההתחברות בין עם ישראל לבין ה' יתברך במעין ברית נישואין.
נצבים-וילך- מצות התשובה בראשית שלבי גאולתינו
א. "אתם נצבים היום" – בכוחה של הערבות ההדדית שבין כלל עם ישראל להכריע את כולם לכף זכות או לכף חובה ח"ו.
ב. "הנסתרות לה' אלהינו" - ברית "הערבות ההדדית" מצומצמת לעברות הנעשות בגלוי בלבד.
ג. הקשר בין מצות התשובה והגאולה- התורה מפרטת את שמונת שלבי הגאולה העתידית.
ד. "ושבת עד ה' אלהיך" – אין בושה בחזרת הבן בתשובה, כבמשל לבן מלך שהתדמה לקוף.
ה. "וילך משה" – פעילותו של משה רע"ה ביומו האחרון מלמדת על הצורך בהתקדמות מתמדת בקדושה.
ו. "שוש אשיש" – השלמת הגאולה מתוארת כברית נישואין בין הקב"ה לבין כנסת ישראל.
וילך- שמירת ספר התורה שומרת על עם ישראל לדורותיו
א. "וילך משה" - משה לימד את עם ישראל כי רק הם יכולים לעזור לעצמם להינצל מן הדין בזכות לימוד התורה.
ב. "לא אוכל עוד לצאת ולבוא" - משה רע"ה זרז את עם ישראל לשוב בתשובה אפילו יום לפני המיתה ולא להתייאש מן הרחמים.
ג. מצות הקהל – נועדה להטביע את חותם חווית מעמד הר סיני באמצעות שיחזור המעמד בזעיר אנפין.
ד. מצות כתיבת ספר תורה – נועדה להמחיש את עקרון לימוד התורה מתוך יגיעה.
ה. חיוב מצות עשה של כתיבת ס"ת בימינו – על אף הספק של אי הבקיאות באותיות החסרות והיתרות בס"ת.
ו. "שובה ישראל" - גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו.
האזינו – שירת התורה התשובה והגאולה
א. שירת האזינו – כל התורה תלויה בשירת האזינו, לפיכך שירה זו היא שיאה של כל התורה.
ב. שירת האזינו היא תמצית התורה – השרדותם של עם ישראל וקיום המצוות, עתידים לתקן עולם במלכות שדי.
ג. ברכת התורה – מתוך שירת האזינו נלמד כי יש ללמוד תורה לשמה, כשירה הנאמרת בשמחה.
ד. ייחודה של שירת האזינו – היא כוללת בתוכה את כל ההסטוריה של העם היהודי בעבר בהווה ובעתיד.
ה. הבטחת הגאולה בשירת האזינו – גאולתם העתידית של עם ישראל מובטחת בלא תנאי, ואף על כורחם של עם ישראל.
ו. "זכור ימות עולם" – העידוד בזמן שהיסורים הבאים על עם ישראל, הוא זכירת הטובות והנחמות המצפות להם בעתיד לבוא, כמתואר במשל "החפץ חיים".
ז. הפטרת "שובה ישראל" - התשובה היא התרופה להסתר הפנים השורר בזמן הגלות.
ח. חסד התשובה – הקדמת בריאת התשובה מלמדת על רצון ה' יתברך בהמשך קיומו של העולם.
ט. סגולתה של התשובה – רצון האל לכפר לעם ישראל אפילו על עוון שפיכות דמים.
וזאת הברכה –השלמת התורה גורמת לברכה ולשמחה
א. "וזאת הברכה" – ברכת משה רע"ה השלימה את ברכת יעקב אע"ה והיא ניתנה לעם ישראל בזכות קבלתם את כל התורה.
ב. בחירת עם ישראל – שמיני עצרת הוא יום שמחה על בחירת עם ישראל מכל האומות.
ג. שמחת סיום מעגל בתורה – שמחה של מצוה מתוך מחשבה וכוונה לעלות במדרגות התורה.
ד. שמחת התחלת התורה – שמחה על חידוש הברית בין עם ישראל לבין הקב"ה אשר הוא ברא את העולם ובחר בישראל עמו לקיימו.
הרה"ג רפאל ב"ר אשר חגבי שליט"א
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_77