ביאור:פרי החג - מפתח נושאים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ראש השנה –שופרו של העבר והעתיד

הכוונות במצות השופר – התעוררות להמלכת ה ' ע " י קיום מצוותיו עד כדי מסירות נפש .

מצות תקיעת שופר – מורכבת משני חלקים : תקיעה ושמיעה אשר אופן קיומן שונה .

תקיעות בשבת – אין תוקעים משום שהשבת מעידה על מלכותו של ה ' בעולם .

צורתו של השופר - שופר כפוף כדי לבקש להידון במידת הרחמים ע " י הזכרת עקדת יצחק .

ערבוב השטן – כוונת " ומלכותו בכל משלה " מצרפת את השטן להמלכת ה ' בעולם .

זכרון תרועה – השופר מזכיר למשכיחים מלבם מי הוא המלך השופט את כל הארץ .

מורכבות ראש השנה – שילוב של שני הפכים : שמחת יום טוב ויראת יום הדין .

יום הכיפורים - קבלת חסד ההטהרות במעמד על אנושי

עינוי יום הכיפורים – יצירת מציאות על אנושית ושיוויון לצורך קבלת הטהרה מה ' יתברך .

שבת שבתון - הזעזוע של היציאה מן השגרה מעורר את הניצוץ האלהי החבוי בעמקי נפשו של האדם וגורם לו לחזור בתשובה שלמה .

התשובה ביום הכיפורים – מותנית בסוג החטא או שהיא מכפרת או שהיא מטהרת או שהיא אינה מועילה

. '

כפרת יום הכיפורים – היא החלק הראשון בתהליך התשובה המותנה בקיום המצוות בעתיד .

חסד יום הכיפורים

- ' אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה

. '

הפטרת יונה

- ' מלמדת שבכוחה של התשובה לשנות אפילו את גזרת האל מרעה לטובה .

חג סוכות – שמירת ישראל למען העתיד לבוא

הטעם לחג הסוכות – כדי שנזכור את נפלאותיו ונוראותיו של הקב

" ' ה בשמירתו על ישראל

. '

זמן סוכות – ט

" ' ו בתשרי ביום חזרת ענני הכבוד לאחר היעלמותם בעקבות חטא העגל

. '

פנימיות הסוכה - מבנה ארעי המעלה את מבנה הסוכה למבנה קבע בתודעה היהודית .

מידות הסוכה – לצורך תחושת ארעיות המקנה לישראל שמחה ואמונה בעתיד לבוא הנצחי

. '

ושמחת בחגך והיית אך שמח - השמחה החיצונית גורמת לשמחה הפנימית לפרוץ החוצה .

נטילת לולב – כלל ישראל נדרשים להתחבר לאגודה אחת בכדי שיכפרו אלו על אלו

. '

הפטרת חג סוכות – חגיגת חג הסוכות ע

" ' י הגויים היא הכרה בעובדה שה

' ' בחר בישראל להנהיג את העולם מירושלים

. '

חג שמיני עצרת – שמחה אמונית הפורצת גדרות

שמחת שמיני עצרת – שמחה אישית ופנימית ללא אמצעים המגבילים את השמחה .

שמחה בקב " ה ובתורתו – הכנסת השכינה מהסוכה לבית הפרטי למשך כל השנה .

שמחת תורה – שמחה עממית הפורצת את גדרות ההלכה בעת גמרה של התורה .

שמחת ישראל – שמחת התורה מיועדת רק לאדם מישראל שנצטוה על ה מילה .

יחודיות שמחת תורה – שמחה מאוחדת בספר התורה הכולל בתוכו גם איסורים

, ' אזהרות ותוכחות

. '

חנוכה - נצחון אור ישראל על חשכת יון

גזירות המלך היוני :: אנטיוכוס אפיפנס ' – נסיון לכפית עבודת אלילי יון כתחליף לעבודת ה '.

מלכות החושך – תרבות יון נקראה כך משום שמהותה היא החשכת מציאותו של ה ' בעולם .

נצחון החשמונאים – נצחון התרבות היהודית - דתית על התרבות היונית - החילונית .

נס פח השמן – ניצחון החשמונאים קבל משמעות של קדושה עקב מציאת פח השמן הטהור .

מחלוקת בית שמאי ובית הלל – כנוס אורות ישראל לאור אחד או הגברת אורות ישראל בהדרגה .

נר איש וביתו – מצות הדלקת נר חנוכה תלויה בקיום בית , מצות פרסומי ניסא אינה תלויה בקיום בית .

פירסומי ניסא – בכדי לזכות את העניים שאין להם אפשרות להדליק נר חנוכה .

זמן הדלקת נר חנוכה – הרמב " ם הגביל את זמן הדלקת נר חנוכה לחצי שעה מפאת חביבות המצוה והשלכותיה על האדם לדורות .

טו בשבט – אדם וטבע ארץ ותורה

האדם כעץ השדה

- '

' ר

" ' ה לאילן הוא גם ר

" ' ה לאדם שתכונותיו נמשלו לתכונות צמיחת העץ

. '

עץ השדה כאדם – ממקורות חז " ל למדים כי עולם הצומח מורכב גם מתכונות אנושיות .

ט

" ' ו בשבט וניצני הגאולה – התפתחות העץ דומה לתהליך ההסטורי העובר על עם ישראל בטרם בואה של הגאולה השלמה .

'

חשיבות הנטיעה – לנטיעה בארץ ישראל נודעת חשיבות גשמית ורוחניות גם יחד

. '

קדושת פירות הארץ

- '

' ביטוי מוחשי לקשר המעשי והרוחני שבין עם ישראל לארץ ישראל

. '

מטרת תפלתו של משה – כניסה לארץ ישראל בכדי להוסיף להתעלות בקדושה .

סיפור עממי לט " ו בשבט – סגולות מיוחדות לפירות מארץ ישראל .

משנכנס אדר - מרבים בשמחה רוחנית ללא גבולות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – יש לבצע גם את מנהגי האבלות של חודש אב בשמחה מועטה

. '

הקשר בין חודש אב לחודש אדר – מלמד את עקרון השכר ועונש האלהי

. '

קביעת השמחה לכל חודש אדר

- ' לחודש אדר ישנה תכונה סגולית המיחדת אותו מיתר חודשי השנה

. '

סוג השמחה בחודש אדר – שמחה רוחנית בלתי מוגבלת בכל דבר הגורם לאדם לשמוח

. '

הקשר בין חודש אדר לפסח – סיום השנה בחודש אדר מסמל את סוף הגלות ותחילת הגאולה

. '

סדר ארבע הפרשיות – קריאת ארבע פרשיות מיוחדות סביב חודש אדר נועדה לצורך הגברת השמחה .

זמן ההכרזה על תרומת מחצית השקל – נקבע לחודש אדר אשר בו מרבים בשמחה מקודשת .

זכירת עמלק – זכרון תמידי כי הדרך לתיקון עילת בואו של עמלק מתבצעת ע " י האחדות בעם ישראל .

מטרות הצחוק ע " פ מקורות חז " ל – הצחוק גורם להשגת יעדים רוחניים עליונים .

פורים – שמחת כל קצוות האדם והעם

מגילת אסתר – הוקרת תפקידן המרכזי של נשות ישראל במלחמת הישרדותו של העם היהודי בכל הדורות

. '

הלל ומגילה – אופן קריאת המגילה מהוה תחליף להלל הנאמר ביתר מועדי ישראל

. '

אחשורוש – נס פורים הוא על הצלתם של כלל ישראל מאחשורוש אשר שנא את עם ישראל יותר מהמן הרשע

. '

פורים – חגיגת נצחונם של עם ישראל על תלאות ה גלות וחיזוק בטחונם ב נצחיותם ובגאולה .

מתנות לאביונים

- ' מצות המתנות לאביונים נועדה לשמח הן את העניים והן את הנותנים .

פורים וכיפורים – עבודת ה ' מתוך עידון הגוף וחסרון הדעת לעומת עבודת ה ' מתוך עינוי הגוף ושלמות הדעת .

חג המצות-הגדת פסח מצה ומרור

מצות " והגדת לבנך " – סיפור תמצית ההיסטוריה היהודית שתחילתה בקשיים וסופה בגאולה .

פסח - קרבן יחיד עם מאפייני קרבן ציבור המלמד על הקשר של כלל יחידי ישראל לשורש אחד המהווה את

" ' עם ישראל

". '

מצה – סמל ל " עידן התמימות " המבטא חרות ובטחון מלא בקב " ה .

מרור -

' המרור מסמל את כבישת יצר הרע והכנעת הכוחות החומריים שבאדם

. '

מטרת ה " הגדה של פסח " – החדרת התחושה כי הגאולה ממצרים היא כשיחרור על תנאי .

חג פסח-מנהיגות אמיתית – סוד הישרדות היהדות והתפתחותה

ברירת הגלות – אברהם הסכים לקבלת עונש גלות המכפרת על עוון זרעו כברירת מחדל .

אורכה של גלות מצרים – יישוב הסתירה בין ארבעה אורכי הגלות הנלמדים מן התורה .

ביזת מצרים וביזת הים – בזכות אברהם אע " ה עם ישראל קבלו פיצויים כפולים : גם עבור השעבוד וגם עבור הגרות .

מנהיגותו של משה – משה לא לקח רכוש אלא את ארונו של יוסף אשר בזכותו הים נבקע .

בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל

- ' בזכות המנהיגות האמיתית שתקום לישראל בעתיד לבא .

שביעי של פסח-יום העצמאות של עם ישראל

יום העצמאות – יום העצמאות של מדינת ישראל חל אותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח .

עצמאות ישראל

- ' מתבטאת בהעצמת העצמאות רוחנית אשר קיימה את ישראל אף בגלותם .

שלבי הגאולה – בזכות האמונה והביטחון בה

' ' עם ישראל זכו לעצמאות מעשית ורוחנית .

שירת ישראל – קיומו הנצחי של עם ישראל מגלה כי יש בורא לעולם

. '

שירה ואמונה – עצם קיומו של עם ישראל הינו בבחינת נס תמידי .

ה ' איש מלחמה – שמירת חירותם ועצמאותם של עם ישראל מתבצעת בתחכום ע

" ' י ה

', ' וזאת בתנאי שעם ישראל עושים את רצונו

. '

ל"ג בעומר – יום חג קבלת תורת הנסתר

מקורות מנהגי ל " ג בעומר – לדעת הרמ " א קהילות אשכנז מרבים בו קצת שמחה .

שמחת ל " ג בעומר – הילולא לזכרו של רבי עקיבא אשר הפיץ את התורה וייסד את תורת הנסתר בעבור עם ישראל .

הילולא ביום פטירת רשב " י – פורץ השער להנחלת תורת הנסתר לרבים מעם ישראל .

ייחודו של רשב " י – העמידה בצער מערה גרמה לו לשלב בין ידיעת התורה כמשה לבין העמקת קדושתה הפנימית כאהרן .

מדורות ל " ג בעומר – חמשה מקורות לחגיגה הכללית של יום קבלת תורת הנסתר .

חג שבועות-משמעויות שמותיו של החג

תאריך חג השבועות – אינו קשור לקידוש החודש משום שהתורה היא מעל הזמן .

חג הקציר – קרבן שתי לחם החיטים בבית המקדש וחג לחקלאי התבואה ולעם ישראל .

יום הבכורים – הבאת מנחת הביכורים בבית המקדש וחג לחקלאי עצי הפרי ולעם ישראל .

מצות מקרא ביכורים – הוקרה לה ' יתברך על כל מעשיו עם כלל עם ישראל בכל הדורות .

עצרת – יום הדין על פירותיו של האדם .

חג שבועות – חג התעלות רוחנית לכלל ולפרט מעם ישראל בכל מקום ובכל זמן .

חג מתן תורה – חג לשומרי מצוות התורה ביום מתן התורה .

יום מתן תורה ויום קבלת התורה – ו ' בסיון הוא יום מתן תורה וקבלתה הוא ביום ז ' בסיון .

ערבות הבנים – ש רשרת הדורות אחוזה בשרשרת ערבות הבנים מיום קבלת התורה ועד היום .

ספר התורה-כשרות ספרי התורה של ימינו

תקופת התנאים - חוסר ההתאמה בין מסורות כתיבת סה " ת של ימינו לבין מסורת כתיבת סה " ת של תקופת התנאים ותקופת המדרשים .

תקופת האמוראים - חוסר הבקיאות במסורת כתיבת סה " ת החל כבר בתקופת האמוראים .

סוג כתב סה " ת המקורי ואותיות מנצפ " ך - סוגיות בתלמוד המאירות את הפליאה הנובעת מקיומם של השינויים הקלים אשר קיימים בין מסורות כתיבת סה " ת של ימינו .

ספר התורה של רש " י - אי התאמות בין מסורות כתיבת סה " ת של ימינו לבין מסורת כתיבת סה " ת של הרש " י .

ספר התורה של בן אשר - סמיכת הרמב " ם על מסורת התנ " ך של בן אשר וקביעתו לנוסח המוגה ביותר לכתיבת ס " ת כהלכתו .

נוסחאות בספרי התורה של עדות ישראל – 14 שינויים במסורת כתיבת סה " ת בין נוסח סה " ת של האשכנזים לבין נוסח סה " ת של יוצאי תימן , ו -9 שינויים בין נוסחאות התנ " כים .

סכום האותיות בספר התורה - הגרסאות השונות לסיכומם הכולל של האותיות הכתובות בסה " ת בין 384,801 לבין 304,840 אותיות .

הבדלים צורניים בין ספרי התורה - במסורות כתיבת סה " ת של ימינו קיימים גם הבדלים בדברים נוספים , כגון : צורת הכתב האשורי , העימוד , פיזור הכתב בשורה , סוג הקלף וצורת " עץ החיים ".

חיוב מצות עשה של כתיבת ס " ת בימינו – נימוקי פסיקות מהראשונים ומהאחרונים אשר הם תוצאת חוסר בקיאותינו באותיות החסרות והיתרות בסה " ת .

יישוב הסתירה בפסיקות הרמב " ם - הגישות ההלכתיות ביישוב הסתירה ומשמעויותהן המעשית הן לענין פסילת ס " ת לקריאה בציבור , והן לענין החיוב במצות עשה המוטלת על כל אדם מישראל לכתוב ס " ת לעצמו .

סיום הגלות בימינו-על הגאולה ועל התמורה

הדמיון לחזון הגאולה העתידית – האם ישנו דמיון בין גאולות ישראל הקודמות לגאולה העתידית של ישראל ?

אתחלתא דגאולה - האם שילובן של התנועות ה " ציוניות " החילונית והדתית הוא שלב המסמל את תחילתה של הגאולה השלמה ?

חזונו של הרצל - האם מר תאודור הרצל הוא המשיח בן יוסף ?

שואת יהודי אירופה - האם שואת יהודי אירופה היתה השלב המוגדר בגמ ' " מלחמה נמי אתחלתא דגאולה " (מגילה, יז.) ?

מצות יישוב הארץ - האם מצות יישוב ארץ ישראל והמלחמות על גבולותיה שנעשו ע " י הציונות החילונית , מכפרת על כל העבירות אשר הם עשו במשך דרכם ?, ומה היא המשמעות של הנסיגות משטחי ארץ ישראל בתמורה להסכמי שלום ?, והאם מלחמות מדינת ישראל הן השלב המוגדר בגמ ' " מלחמה נמי אתחלתא דגאולה " (מגילה, יז.) ?

בנית בית המקדש בימינו - מדוע מדינת ישראל אינה מקימה את בית המקדש במקומו על הר הבית , אשר הוא נמצא בריבונותה מעל לארבעים שנה ?, ומה היא תרומת הציונות לקיבוץ הגלויות ?

הציפיה לגאולה - האם הציבור הדתי במדינת ישראל מוכן לגאולה ?, והאם כלל תושבי מדינת ישראל כמהים לגאולה העתידית ?

חוקי מדינת ישראל - האם חוקי מדינת ישראל מקדמים את ביאת הגאולה ?

הקאת עוברי העבירה - מדוע ארץ ישראל אינה מקיאה את עוברי העבירה מתוכה ?

קיומה של מדינת ישראל - האם הקמת מדינת ישראל החילונית הוא שלב המבשר את בואה של הגאולה העתידית ?, והאם קיומה של מדינת ישראל הוא נצחי ?

החשת עת הגאולה - מתי הוא מועד סיום הגלות ?, וכיצד ניתן להחיש במעשים את עיתה של גאולת העתיד ?

יישוב הסתירה בפסיקות הרמב " ם – קיים הבדל בין הגאולה " בעתה " לבין גאולת " אחישנה ", הן במועד הגאולה השלמה והן בשלבי הגאולה השלמה .

מקורות

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה בפרי החג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/hagay/pryhxg17