ביאור:פורים וכיפורים - עבודת האל מתוך חסרון הדעת ומתוך שלמות הדעת

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בס"ד י"ד אדר התשס"ו

פורים וכיפורים – עבודת ה' מתוך חסרון הדעת ומתוך שלמות הדעת

פורים וכיפורים:

יחודיותו של חג פורים מתבטא בנאמר ב"תקוני זוהר" (תקונא עשרין וחד ועשרין, נז:): "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לענג". וכן דרשו חז"ל כי אפילו יום הכיפורים הקדוש אומרים עליו שהוא כְּפורים, דהיינו, דומה לפורים, משום מבחינות מסוימות חג פורים גדול במדרגתו אף מיום הכיפורים שהוא היום המקודש ביותר בשנה, וכן אמר רשב"ל: "מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל" (ירושלמי, מגילה, ז:, פ"א, ה"ה). וכן מצאנו שביום הכפורים האדם מגלה את הקשר הרוחני שלו עם הקב"ה באמצעות ההתנתקות מענייני העוה"ז ע"י שינוי מוחלט של אורח החיים אשר בא לידי ביטוי בהתדמות למלאכים, בצום, בתפילות ובתחנונים. לעומת זאת בחג פורים האדם מגלה את הקשר הרוחני שלו עם הקב"ה באמצעות ההתחברות לענייני העוה"ז ע"י אכילה ושתיה ובהתרת העיסוק בעניני חולין, השינוי המוחלט של אורח החיים בפורים בא לידי ביטוי במאמר חז"ל: "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה, ז:), דהיינו, ביטוי לכך שהקשר הרוחני העמוק עם הקב"ה אינו מושג ע"י כלי השכל והדעת אלא ע"י הנשמה העל שכלית שבעומק פנימיותו של האדם. כלומר, חג פורים גדול מיום הכיפורים בכך שביום הכיפורים נדרש האדם לענות את הנפש ולעבוד את ה' מתוך השכל, ואילו בחג פורים נדרש האדם לפטם את הגוף והנפש ולעבוד את ה' גם מתוך חסרון הדעת.

כמו כן ביום הכיפורים ישראל מקדשים את עצמם ומתנתקים מיצה"ר באמצעות עינוי והגבלות צרכי הגוף ע"מ לבקש מה' את קבלת השפע האלהי, לעומת זאת בחג פורים ישראל מקדשים את עצמם באמצעות חיבור יצה"ר לעבודת ה' באמצעות עינוג הגוף "עד דלא ידע", ע"מ להודות לה' על קבלת השפע האלהי. לפיכך חג פורים הוא החג היחיד שבו התירו חז"ל ואף חייבו בו להשתכר למרות שבדרך כלל השכרות היא מידה מגונה ביהדות, כמובא בגמ': "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה, ז:), ע"מ לזכור במוחשיות את הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש באמצעות משתאות יין טמאים. על כן חובת שתית יין בפורים נועדה לצורך השילוב נכון בין שני הכוחות הפנימיים של האדם ע"י רתימת "ארור המן" שהוא יצה"ר ל"ברוך מרדכי" שהוא יצה"ט לצורך עבודת ה' בשמחה קדושה ולא בשמחה של קלות ראש, וכן כתב הרמ"א (שו"ע, או"ח, תרצה, ב): "וי"א דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין 'ארור המן לברוך מרדכי' (מהרי"ל). וכן מובא בגמ' (מגילה, טז:): "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר', אמר רב יהודה: 'אורה' זו תורה וכן הוא אומר: 'כי נר מצוה ותורה אור', 'שמחה' זה יום טוב וכן הוא אומר: 'ושמחת בחגך', 'ששון' זו מילה וכן הוא אומר: 'שש אנכי על אמרתך', 'ויקר' אלו תפלין וכן הוא אומר: 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

בנוסף לכך ניתן למצוא קווי דמיון ושוני נוספים בין יום הכיפורים לחג פורים, ראשית: במוצאי יום הכיפורים קבלו ישראל את התורה ואף לאחר פורים "הדור קבלוה בימי אחשורוש" (רש"י-מאהבת הנס שנעשה להם, שבת, פח.). שנית: ביום הכיפורים התעלה רק הכהן הגדול לשיא הקדושה ואילו בחג פורים כל אדם מישראל יכול להגיע לשיא הקדושה. שלשית: בערב יום הכיפורים מצוה להרבות באכילה ושתיה קודם הצום ואילו בערב חג פורים מצוה להתענות "תענית אסתר" לפני קיום מצות השמחה והמשתה של חג פורים. רבעית: יום הכיפורים מסמל את נצחונם של ישראל על יצה"ר שהוא מלאך רע ואילו יום פורים מסמל את נצחונם של ישראל על המן שהוא אדם רע מזרעו של עמלק.

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)

מקורות

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_xgim_5