ביאור:עץ חיים/שער כ/פרק ב
מיקום הבירור בכל אחד מחודשי ההיריון
בהתאסף הכלים הניצוצין והאורות למעוי דאימא לתקן פרצופי הזו"ן הם נכנסים להתקן בפרצוף הכולל בינה ותבונה כך שהאורות יכנסו ביסוד דבינה והניצוצין במקום החתך והכלים במקום יסוד דתבונה. אמנם לצורך יצירת הולד הרי שבג' חודשים ראשונים יורדים האורות והניצוצין להתחבר עם הכלים במדור תחתון לצורך גידול הולד ובשלושה חודשים אמצעיים עולים כולם למדור אמצעי ובשלושה חודשים אחרונים למדור עליון. וזה מה שנאמר במסכת נדה דף ל"א ע"א "תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים ולד דר במדור התחתון אמצעיים ולד דר במדור האמצעי אחרונים ולד דר במדור העליון". שהם הג' מדורים הנ"ל.
ומה שנאמר בהמשך שם "תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד אמצעיים קשה לאשה ויפה לולד אחרונים יפה לאשה ויפה לולד". לפי שזיווג ראשון הספיק לצורך יצירת הולד בשלושת החודשים הראשונים לכן כל תשמיש בחודשים אלה הוא כמעט לבטלה שאינו עוזר אלא מעט. אמנם בשלושת החודשים האמצעיים הזיווג טוב לניצוצין לפי שעולה הטיפה למקום החתך ומועלת לזכך הניצוצין ולכן טוב לוולד אך קשה לאישה שאין שם מקום יסוד הראוי לביאה. אבל בשלושת החודשים האחרונים שכוח הטיפה עולה ביסוד דבינה אז יפה לוולד שמתקן בחי' האורות ויפה לאישה שאין לה צער.
וכשנתקנו שלושת הבחי' בט' חודשים והתחברו אלה עם אלה להיעשות פרצוף אז מתגלגל הוולד ממדור עליון למדור אמצעי ומאמצעי לתחתון ויוצא לחוץ שזהו עת הלידה.