לדלג לתוכן

ביאור:עץ חיים/שער כא/פרק א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נה"י חדשים לאימא

לאחר נתינת המוחין לז"א נמצא שחסר כלים דאימא משליש תחתון דת"ת ומנהי"ם שהם ד' ספירות ושליש. אמנם אורותיהם נתעלו וישבו בחצי ת"ת דאימא.

לכן התהוו נה"י חדשים וזה ע"י ששני שליש בינה דאימא עם דעת חסד וגבורה ושני שלישי ת"ת שיחד הם ד' ספירות ושליש הכפילו עצמם וניתנו כנה"י חדשים.

ואם תשאל מדוע לא ניתנו בז"א שני שליש ת"ת ואז היינו מכפילים את כל הבינה! [אמנם במקרה זה הבינה לא תספיק ונצטרך לקחת גם שליש מחכמה ולכן יש מפרשים שכוונתו שחצי ת"ת הייתה ניתנת בז"א ואז כל הבינה ודעת חסד גבורה וחצי ת"ת היו מכפילים עצמם לצורך ד' ספירות וחצי החסרות].

תשובה ידוע שחו"ב דאצילות זיווגם תדיר ולא פסיק לעלמין וכחדא ינון נפקין וכחדא שריין ואין הפרש ביניהם. שלא כמו בזו"ן שלעיתים הנוק' חסרה. וכן העניין בכל חו"ב שבכל פרצוף ופרצוף ולכן גם חו"ב הפרטיים שבאימא צרכים להיות שווים. ואם הייתה כל הבינה נכפלת לטובת נה"י חדשים הרי שהיה בה תשות כח אמנם עתה שרק שני שליש תחתונים שבה הוכפלו נמצא ששליש עליון שלה שהוא ג"ר ראשית השלושת קוין שבה, לא נכפל ושמר על כוחו ובזה משתווה עם החכמה שכן הג"ר הם העיקריים שבה. טעם נוסף ודומה שכל הג"ר חשובים כאחד ולכן צריך שלא יותש כח הבינה וישתווה עם הג"ר.