ביאור:עץ חיים/שער יב/פרק ה
השלמת ביאור חמשת הספקות
נמצאנו למדים מהפרק הקודם שבעקבות הספקות שעלו לנו, איזה אורות יצאו בתיקון פנימיים וחיצוניים נגרמו לנו ספקות גם בכלים. אמנם בכתר הספקות היו רק באורות שאם בא רק פנימי דמ"ה הרי שאורות המ"ה ישתמשו בכלי הב"ן ואם יצאו גם או"מ דמ"ה יהיו למ"ה (גם) כלים משלו בכתר.
בחו"ב היו לנו ספקות שנגעו גם באורות וגם בכלים מה בדיוק עלה מב' כתרים דחו"ב דב"ן לטובת החו"ב דעתיק. ומה נשאר בגופא דעתיק או לא עלה כלל בעתיק.
בפרק זה יבאר את הספקות בגופא דעתיק מה נשאר בהם מכתרים דחו"ב דאו"א לאחר שעלה מה שעלה בחו"ב דכתר. מה נעשה עם החו"ב דחכמה האם נשאר בחסד דעתיק או שלא עלה כלל ונשאר באבא וכן החו"ב וחסד דבינה אם עלה בנצח דעתיק או שלא עלה כלל ונשאר באימא. ומה נעשה עם הז"ך האם עלו בגופא דעתיק כל אחד בספירה שלו או התרכזו החג"ת בחסד והנהי"ם בנצח או שלא עלו כלל. ועל דרך מה שהתחלנו למעלה ביאר חמש ספקות בזה ועתה ישלים אותם.
בספק הראשון שאמרנו שבב"ן יצאו אורות פנימיים בלבד אמרנו שיש שתי אפשרויות. הראשונה אא"ג והשנייה בג"ד.
אפשרות א' אא"ג
לפי אפשרות אא"ג שבשם ב"ן ובשם מ"ה יצאו או"פ בלבד וב"ן נהיה מקיף למ"ה. ואחוריים של כלי כתר דחו"ב דב"ן עלו להיות כלים לחו"ב דמ"ה (שאין להם כלים) ואילו כתר דמ"ה השתמש בכלי ה"ר דכתר דב"ן.
אור הפנים דכתר דחו"ב נשאר באו"א עם כליהם (ובמבוא שערים דף י"ט ע"ג כתב שעלו בגופא דעתיק ונראה שיש ספק בזה). ואור האחור דכתר דחכמה דב"ן (שכליו עלו ברישא) נכנס בחסד דעתיק ויחד אתו יהיו שם גם החו"ב דחכמה דב"ן ומשם מאירים לג' אמצעיות חג"ת. ואור האחור דכתר דבינה דב"ן נכנס בנצח דעתיק ויחד אתו יהיו שם גם החו"ב וחסד דבינה דב"ן ומשם מאירים לנה"י ומלכות. ואותם אורות אחור דכתרים דחו"ב אף ששוכנים בגופא דעתיק הנה הם שולחים הארה גם כלפי מעלה לכליהם שבחו"ב. והיות שאורות אחוריים דב' כתרים דחו"ב מאירים למעלה, לכן אף שהאירו גם בז"ת כדלעיל לא האירו מספיק לקבצם בחסד ונצח, אלא יתחלקו כל ספירה במקבילה לה שבגופא דעתיק היינו חסד בחסד גבורה בגבורה וכו'. וגם קיבלו הז"ך די הארה שיהיו מאירים בדרך קוים כל אחד ממקומו היינו כתר דחסד דז"א דב"ן שנמצא בחסד דנוק' דעתיק יאיר בנצח דנוק' דעתיק וכתר דגבורה דז"א דב"ן שנמצא בגבורה דנוק' דעתיק יאיר בהוד וכתר דת"ת דז"א דב"ן שנמצא בת"ת דעתיק יאיר ביסוד דעתיק וכתר דיסוד דז"א דב"ן יאיר במלכות דעתיק.
אפשרות ב' בג"ד
לפי אפשרות ב' שסימנה בג"ד שיש ב' אורות מקיפים אחד דמ"ה ואחד דב"ן ג' אורות פנימיים אחד דמ"ה ושניים נוספים הם אח' דכתרים דחו"ב דב"ן שעלו אליו. וד' כלים האחד ה"ר דכתר דב"ן, ועוד ב' אח' דכתרים דחו"ב דב"ן והרביעי הם כלי מ"ה שנוצרו מהביטוש.
נמצא שמב"ן יצא פנימי בלבד וממ"ה יצאו פנימי ומקיף. פנימי דמ"ה יהיה או"פ ומקיף שלו יהיה או"מ ופנימי דב"ן יהיה מקיף למקיף. ולפי שעתה יש ב' מקיפים לפנימי דמ"ה צריך להגדיל את אורות פנימי דמ"ה שישתווה עם מקיפיו ולכן עולים אליו אחוריים דב' כתרים דחו"ב דב"ן כלים ואורות למעלה בחו"ב דעתיק דמ"ה ואורות חו"ב דמ"ה נעשים פנים להם, ואח' דב' כתרים דחו"ב דב"ן נעשים להם אחור (לכן עלו עם כליהם לפי שעמדו באחור לא יכלו להשתמש בכלי חו"ב דמ"ה העומדים בפנים, בית לחם יהודה בפ"ד). בנוסף כיון שיש או"פ ואו"מ דמ"ה ע"י הביטוש ביניהם נעשו גם כלים למ"ה.
והיות שאורות אחוריים דב' כתרים דחו"ב נמצאים למעלה לכן לא האירו בז"כ לקבצם בחסד ונצח אך כן נתנו להם די הארה שיהיו מאירים בדרך קוים כל אחד ממקומו כנ"ל בספק אא"ג היינו כתר דחסד דז"א דב"ן שנמצא בחסד דנוק' דעתיק יאיר בנצח דנוק' דעתיק וכתר דגבורה דז"א דב"ן שנמצא בגבורה דנוק' דעתיק יאיר בהוד וכו'. [ואורות פנים דכתרים דחו"ב דב"ן כתב במבוא שערים דף י"ט ע"ד שנשארו באו"א ואילו חו"ב דחכמה דב"ן וחו"ב וחסד דבינה דב"ן, הסתפק אם גם הם נשארו באו"א מכ"ש מהכתרים או שהם עלו בגופא דנוק' דעתיק יחד עם הז"ך].
בספק השני שאמרנו שבב"ן יצאו אורות פנימיים ומקיפים וכן יצאו במ"ה יש לנו שלוש אפשרויות שכל אחת מהם תתחיל בב' המציין שני אורות מקיפים אחד דמ"ה ואחד דב"ן. ובאורות הפנימיים יהיו לנו לפחות שני אורות אחד דמ"ה ואחד דב"ן, מלבד תוספות של או"פ אם יש. ובכלים יהיו לפחות שני כלים אחד דמ"ה ואחד דב"ן, מלבד תוספות של כלים שיבואו מכתרים דמו"ב.
אפשרות א' בב"ו
אפשרות א' בב"ו ב' אורות פנימיים דמו"ב. ב' מקיפים דמו"ב. וו' כלים, שניים דמו"ב ועוד ד' שהם כלי ב' הכתרים דחו"ב דב"ן ב' דפנים וב' דאחור. באפשרות זו יש לנו די אורות פנימיים ברישא דעתיק כנגד המקיפים, גם כתר דכתר דמ"ה וגם ה"ר דכתר דב"ן ולכן לא עלו אורות כתרים דחו"ב דב"ן. אך כליהם עלו כדי לחזק את כלי המ"ה שיוכלו לקבל גם את אורות הב"ן. ואורותיהם נשארו בגופא דעתיק בצורה זו אורות דכתר דחכמה דב"ן יחד עם חו"ב דחכמה דב"ן בחסד דעתיק ויש להם כוח לצרף אליהם גם את כתרים דחג"ת דז"א דב"ן להיות איתם בחסד דעתיק ויאירו לכל החג"ת דנוק' דעתיק. ואילו אור כתר דבינה דב"ן יחד עם חו"ב דבינה דב"ן וצירפו אליהם גם את כתרים דנהי"מ דז"ת דב"ן יהיו בנצח דנוק' דעתיק ומשם יאירו לנהי"ם דנוק' דעתיק.
אפשרות ב' בד"ד דפנים
אפשרות ב' בד"ד דפנים שיש ב' אורות מקיפים ד' אורות פנימיים וד' כלים. ב' אורות מקיפים אחד דמ"ה ואחד דב"ן, ד' אורות פנימיים שניים אחד דמ"ה ואחד דב"ן, ושניים דפנים דב' כתרים דחו"ב דב"ן שעלו וד' כלים ב' כלים אחד דמ"ה ואחד דב"ן וב' כלים דפנים דכתרים דחו"ב דב"ן שעלו יחד עם אורותיהם.
ואח' דב' הכתרים דחו"ב דאו"א נשארו בגופא דעתיק אחד בחסד ואחד בנצח ועמהם גם חו"ב דחכמה דב"ן וחו"ב וחסד דבינה דב"ן.
בכתרים דז"ת יש ספק אם עומדים החג"ת בחסד והנהי"מ בנצח יחד עם האח' דב' כתרים דחו"ב דאו"א או שנאמר שכיון שהז"ת דעתיק מקבלים הארה דרך שלושה קוים מחכמה ע"י פנים דכתר דחכמה דב"ן דרך קו ימין מפנים דכתר דבינה דב"ן דרך קו שמאל (שלא עלו מחמת חיסרון האורות בג"ר דעתיק אלא לתועלת עצמן ועוד שישבו אור דפנים בכלי דפנים לכן יש להם יותר כוח להאיר למטה) וממו"ב שבכתר דרך האמצע לכן לא היו צריכים שכתרים דז"ת יתחברו באחוריים שלהם שבחסד ונצח, ולכן הז"ך עלו כל אחד במקומו בזו"ן דנוק' דעתיק. ואם אכן עומדים כל אחד במקומו בזו"ן דנוק' דעתיק האם מאירים משם דרך קוים הלאה לספירות שתחתיהם כמו שמאירים בהם הפנים דב' כתרים דחו"ב, או שאין בהם כוח אלא להאיר לספירה שתחתיהם שלא בדרך קוים.
אפשרות ג' בד"ד דאחור
בספק השני באפשרות השלישית שסימנה בד"ד דאחור שעלו רק האחוריים של ב' הכתרים דחו"ב דב"ן כלים ואורות. ב' אורות מקיפים אחד דמ"ה אחד דב"ן, ד' אורות פנימיים שניים אחד דמ"ה אחד דב"ן, ושניים דאחור דב' הכתרים דחו"ב דב"ן. וד' כלים שניים אחד דמ"ה אחד דב"ן, ושניים דאחור דב' הכתרים דחו"ב דב"ן.
אמנם לפי אפשרות זו שהאחוריים דב' הכתרים דחו"ב דב"ן כלים ואורות עלו ברישא דעתיק הרי שהפנים שלהם לא יישארו בגופא דעתיק. ולא כתב מה נעשה עם חו"ב דחכמה דב"ן וחו"ב וחסד דבינה דב"ן אם עלו לגופא דעתיק או כיון שפנים דכתרים דחו"ב דב"ן נשארו באו"א גם הם נשארו באו"א.
ואותם אח' דכתרים דחו"ב דב"ן שהיו בחו"ב דעתיק האירו שלא בדרך קוים לז"ת היינו שמחכמה האירו לחג"ת ומבינה לנהי"מ. ולכן כתרים דז"ת דב"ן ודאי שלא היה בהם כוח להתקבץ בחסד ונצח אלא כל אחד הלך לספירה המקבילה שלו חסד בחסד גבורה בגבורה וכו' ובהיותם שם גם לא יכלו להאיר דרך קוים אלא האירו ספירה לספירה שתחתיה בלבד.
ובזה ביאר מהרח"ו כל הספקות ששמע מרבו האר"י הקדוש ומבאר שיש בכך עוד ספקות רבים שלא זכה לקבל מרבו. וספקות אלה משפיעים גם על מבנה עולם האצילות שתחת פרצוף עתיק לדוגמא אם פנים דכתרים דחו"ב דב"ן עלו בגופא דעתיק או שנשארו במקומם באו"א הרי שיש לזה השפעה על פרצוף או"א.
כלל העולה שלסיבת אלו הספקות שיש לנו ברישא דעתיק נקרא רישא דלא אתיידע. והספקות האלה היו גם לקדמונים כמו שנרמז בדברי ישעיהו הנביא פנ"ח 'והשביע בצחצחות נפשך' שצחצחות הוא העתיק כמובא בזוהר על עשרה צחצחות שעל גבי הכתר. שצ"ח הוא חיבור מו"ב שעולים עם הכולל צ"ח וכיון שחיבור מו"ב בעתיק יש בו ספקות לכן נקרא גם לשון יחיד צח וגם לשון רבים צחות. שהנה יתכן שחיבור מו"ב נעשה מה"ר דכתר דב"ן וי"ס דכתר דמ"ה הרי צ"ח אחד או שעלו גם כתרים דחו"ב דב"ן ומתחברים עם חו"ב דכתר דמ"ה ברישא דעתיק הרי צחות.