ביאור:עץ חיים/שער ו/פרק ו
מלאכת התהוות הכלים על ידי חזרת האורות במאציל
[פרק זה הוא חזרה של פרקים ד' וה']
בעולם העקודים יצאו האורות בחי' נפש תחילה באור ישר וחזרו לעלות במאציל כדי להשלים את עצמן בבחי' אור חוזר. וכשעולה האור משאיר במקומו את אותו אור עב שלא יכול היה לעלות והפך לבסיס לכלי שיתהווה, ומלבד זאת משאיר בחי' רבת תועלת הנקראת רשימו. שלעולם האורות כשמסתלקים מניחים הארה במקומם בבחי' 'שמני כחותם על לבך' כדי להאיר לתחתונים שכן אורות העליונים הם בחי' אב לאורות התחתונים שחשקם להשפיע בבנים. כמו שבעת יצירת נשמת הולד והזרעת טיפת אביו ואימו, נמשך ניצוץ מנשמת אביו ואימו ומגופם ומלבישים לנשמה ולגוף של הולד, וע"י לבושין שקיבל מאו"א יכול הבן לתפקד כל ימי חייו. דוגמת זה משאירים הספירות העליונות בחי' רשימו כדי שמשם ימשך הארה לתחתונים.
לכן כשעלה הכתר השאיר רשימו בכלי שלו כדי להאיר לחכמה וחכמה השאירה רשימו בכלי חכמה להאיר לבינה ובינה לז"א, וז"א לנוק'. אותו רשימו שמשאירים הספירות במקומם אינו מסתלק ממקומו לעולם, לכן גם כשיסתלק אור החכמה מכלי כתר ויעלה, רשימו דכתר יישאר במקום כלי הכתר וכן בכל הספירות עד היסוד שכשאור היסוד שהשאיר רשימו במקומו עולה בהוד ואור המלכות עולה ביסוד הנה גם כאשר ימשיכו האורות לעלות ויעלה גם אור המלכות למקום ההוד אותו רשימו שהשאיר היסוד יישאר במקומו.
אור אחד יוצא מכלל זה והוא אור המלכות שלא השאיר רשימו בכלי מלכות כיון שאין לו למי להאיר תחתיו. ואף שיהיה עולם תחת המלכות עולם זה הוא מסוג אחר ואין לו דבקות עם עולם העקודים ואדרבה אינו יכול לסבול לקבל אף רשימו דמלכות (אם היה) דעולם העקודים. לכן נקראת המלכות אספקלריא דלא נהרא שהרי אינה משאירה רשימו להאיר לתחתונים ונקראת מלכות עניה דלית לה מגרמה כלום שאפילו חיות הכלי שבמלכות מקבלת מרשימו דיסוד שהרי אין לה רשימו משלה. וגם כשיחזרו האורות בכלים אור מלכות לא יחזור למקומו והבינה תצטרך להוציא בחי' אות ה' שאור הו' שלו ילך ליסוד ואור הד' שלו ילך למלכות.
כבר ראינו שכשהאור הישר נכנס בספירות בהגיע אור המלכות למקומו לכלי המלכות כבר אור המלכות השתלם בנרנח"י אורות פנימיים ואור ז"א בנרנ"ח ואור בינה בנר"ן ואור חכמה בנ"ר ואור כתר נשאר בחי' נפש בלבד. ועתה שבים האורות באור חוזר לפי שרוצים להשתלם יותר ובכל עלייה של האורות חזרה למאציל קונים מעלה נוספת.
לכן כשעלו כל האורות מדרגה אחת, הרי שאור הכתר חזר במאציל, אך שאר האורות שעלו מדרגה בתוך העקודים השתלמו בעלייתם, אור החכמה שעלה למקום הכתר שהיה בו נ"ר פנימיים קיבל אור נשמה פנימית. אור הבינה שהיה בו אורות נר"ן פנימיים קיבל אור חיה פנימי. אור ז"א שהיה בו נרנ"ח פנימיים קיבל יחידה פנימית. ואור המלכות שהיה בו כבר נרנח"י פנימיים קיבל מקיף חיה.
אח"כ נכנס אור חכמה במאציל ואור בינה שעלה במקום הכתר השתלם באור יחידה ואור ז"א שעלה במקום הבינה השתלם באור מקיף חיה ואור המלכות שעלה במקום ז"א השתלם במקיף יחידה.
אח"כ נכנס אור הבינה במאציל ואור ז"א חסד שלו עלה במקום כתר ויסוד במקום הת"ת והשתלמו כל הו"ק במקיף יחידה. ואילו אור המלכות שעלה במקום הנצח לא השתלם יותר לפי שכבר קיבל שני מקיפים. ואף שממשיכים אורות הזו"ן לעלות מדרגה אחר מדרגה עד היכנסם במאציל לא השתלמו יותר, לפי שכבר נשלמה השתלמותם בחמש אורות פנימיים ושני אורות מקיפים.
גרעון האורות הנמשך להם בזמן עלייתם
בהסתלקות אור הכתר במאציל
מה שאמרנו שבעת עליית אור החכמה למקום הכתר הוא משתלם שמקבל בנוסף למה שהיה לו גם אור נשמה, זה קורה רק לאחר שסיים אור הכתר לעלות במאציל, אבל כל משך זמן עליית האור של הכתר הרי הפך פניו מהחכמה כך שגם אור הכתר אינו מאיר בחכמה וגם אור המאציל לא מאיר בה כיון שאחורי אור הכתר חוסם מאור החכמה את אור המאציל. ובזה לא רק שאור החכמה לא משתלם בעת עלייתו למקום הכתר, אלא הוא אף מפסיד את אור הרוח שקיבל קודם מאור הכתר ונשאר עם אור נפש בלבד, ומקבל חיות מאור רשימו של הכתר שנשאר בכלי הכתר.
וכן שאר האורות בעת עלייתם בעקבות עליית אור הכתר ואור החכמה אף הם מפסידים את האורות שקיבלו מאור הכתר. אור הבינה הפסיד את אור הנשמה ואור ז"א מפסיד את אור החיה ואור המלכות מפסיד את אור היחידה. ורק לאחר שתושלם עליית אור הכתר במאציל ואור החכמה במקום הכתר, ויחזור המאציל להאיר באור החכמה, ללא מסך אור הכתר שהפנה אחוריו אליה, יחזור לאור החכמה אור הרוח וגם ישתלם באור נשמה לפי שעלה מדרגה. ואור הבינה שהשלים עלייתו למקום כלי החכמה יחזור לו אור הנשמה וגם יקבל אור החיה. ואור ז"א שעלה למקום הבינה יחזור לו אור החיה וגם יקבל אור יחידה. ואור המלכות שעלה במקום היסוד יחזור לו אור היחידה וגם יקבל מקיף חיה.
ולמעשה אם נלך צעד נוסף (כמבואר בפ"ד) צריך לומר שכל האורות איבדו את כל האורות שקיבלו מלמעלה מלבד אור הנפש העצמי שלהם שהרי בעת עליית הכתר שמפנה פניו מהם איבדו מה שקיבלו ממנו. והרי גם אור החכמה בעת עליית אור הכתר עולה למקום הכתר ומפנה אחוריה לספירות תחתיה ומכאן שאיבדו גם מה שקיבלו מאור החכמה. וכן הבינה מפנה אחוריה ועולה למקום החכמה וזו"ן מאבדים מה שקיבלו מאור הבינה. וכן על זה הדרך בז"א שעולה למקום הבינה שמאבדת המלכות את אור הרוח. נמצא שבעת עליית אור הכתר נשארו כל הספירות שתחתיו עם אור הנפש העצמי שלהם בלבד!
וכאשר יחזור אור החכמה שנמצא במקום כתר לעלות במאציל שוב יהיה חיסרון בכל האורות שתחתיו בעת עלייתו ויגרע מהם מה שקיבלו מאור החכמה, שאור הבינה בעת עלייתו למקום הכתר יפסיד אור רוח שקיבל מאור החכמה [ונראה כמו שביארנו בפ"ד שאור הבינה יפסיד גם את כל שאר האורות שקיבל גם בחי' נשמה שקיבל מאור הכתר וגם בחי' חיה שהתווספה לו כתוצאה מהעלייה למקום החכמה שכן אחורי אור החכמה מונע מאור הבינה לקבל גם אותם. ויישאר אור הבינה רק בבחי' נפש בלבד]. וכן אור ז"א יפסיד את אור הנשמה שקיבל מאור החכמה וכן את שאר האורות שמעל אור הנשמה [וכן את אור הרוח שקיבל מאור הבינה שהרי אף הוא עולה]. ואור המלכות יפסיד את אור החיה שקיבל מחכמה, וכן את אור הנשמה שקיבלה מבינה ואור הרוח שקיבלה מז"א שהרי אף אור הבינה ואור הז"א עלו והפנו אחוריהם אליו. וצ"ל כמבואר בפ"ד שמאבדת המלכות גם את האורות שמעל החיה, היינו את אור היחידה שקיבלה מכתר וגם את מקיף חיה שקיבלה כתוצאה מעלייתה מדרגה, אף שעדיין היא קרובה יותר למאציל עדיין תפסיד אורות אלה לפי שהמאציל אינו מאיר בה כבתחילה לפי שאחורי האורות העליונים חוסמים אורו ואין תועלת כל כך במה שהתקרבה למאציל. [ראה מח' בעניין בין הרב הלל לכרם שלמה שהבאנו בפ"ד ונטינו בעניין זה כדברי הרב הלל].
לאחר שתושלם עליית אור החכמה במאציל ואור הבינה עלה למקום הכתר, ויאיר בו שוב המאציל הרי שיחזור לו אור החיה וגם ישתלם באור יחידה. ואור ז"א שעלה למקום הבינה, יחזור לו אור יחידה וישתלם באור מקיף חיה. ואור מלכות שעלה למקום מז"א, יחזור לו מקיף חיה וגם ישתלם במקיף יחידה.
וכאן כתב מהרח"ו וכעד"ז (וכן על דרך זה) בשאר האורות. ונראה להמשיך ולבאר שבהסתלקות אור הבינה במאציל סילק מז"א את בחי' הרוח שבו וכן שאר אורות שהיו בו כפי שביארנו מלבד אור הנפש שלו. וכן אור המלכות יאבד אור הנשמה שבו וכן שאר אורות העליונים יותר שקיבל ואף אור הרוח שקיבל מז"א גם הוא הסתלק ממנו לפי שז"א עולה למקום הבינה.
וכאשר תושלם עליית אור הבינה במאציל, אור הז"א שעלה מדרגה יחזרו אליו כל אורותיו שהיו בו עד מקיף חיה וגם ישתלם במקיף יחידה ואור המלכות יחזור לו כל האורות שכבר היו בו היינו שכבר היו בו חמישה פנימיים ושני מקיפים.
ובהסתלק אור ז"א במאציל נמצא שכבר הושלם בחמש אורות פנימיים ושניים מקיפים ואילו מלכות בעת עלייתה למקום הכתר נראה ששוב תאבד את כל אורותיה (ולא רק את מקיף יחידה). וכאשר תשלים עלייתה בכתר יהיו בה כל חמש אורות פנימיים ושניים מקיפים. נמצא שגם ז"א וגם מלכות עלו במאציל לאחר שנשלמו בכל אורותיהם.
מניין ההסתלקויות
בכתר מצאנו שתי בחי' האחת בהסתלקותו שעלה במאציל ואז נגרע מאור התחתונים והשנייה בגמר הסתלקותו במאציל שאז חזר האור אל האורות שתחתיו.
בחכמה יש ד' בחי' שתי בחי' הסתלקות הראשונה בעלותה ממקומה למקום הכתר והשנייה בעלותה ממקום הכתר למאציל ובשניהם היה נמשך גרעון לאור הספירות שתחתיה. ושתי בחי' של גמר ההסתלקות וחזרת האורות בתחתונים.
[ומה שמונה כאן גם הסתלקות אור החכמה במקום הכתר אף שלא ביאר אותה קודם זה מחזק את מה שכתבנו שבהסתלקות הכתר במאציל אף החכמה מסתלק בכתר ולכן מלבד מה שמאבדים האורות התחתונים את מה שקיבלו מאור הכתר הרי שמאבדים גם את מה שקיבלו מאור החכמה. וכן בשאר ההסתלקויות שמונה בהמשך].
בבינה היו ג' הסתלקויות וג' גמר הסתלקות שחזרו האורות בתחתונים. וכן בחסד ד' הסתלקויות וד' חזרות. בגבורה ה' שהם עשר בת"ת ו' שהם י"ב עד שבמלכות יש בה י' הסתלקויות וי' חזרות. עד שחזרו כל האורות במאציל שהוא מלכות דפה דא"ק.
נשלמו זו"ן בעקודים יותר מאו"א
בעולם האצילות אור הכתר יצא תחילה ולכן גם השתלם באורותיו ראשון ואחריו אור החכמה וכן כולם לכן או"א היו שלמים לפני זו"ן ורק לאחר זיווג של או"א לצורך זו"ן שהיו בהם מוחי ו"ק לבד קיבלו מוחי ג"ר ונשלמו לי"ס. נמצא שבאצילות הפרצוף העליון לעולם יהיה שלם יותר מהתחתון לו.
לא כן אצלנו בעקודים שאור המלכות יצא תחילה ונמצא בעת עליית כל האורות פעם ראשונה במאציל היו זו"ן שלמים בחמש אורות פנימיים ושניים מקיפים, אך אור הבינה הושלמה רק בנרנח"י פנימיים ואור החכמה היו בו רק שלוש אורות נר"ן פנימיים. נמצא שאורות הזו"ן יכלו להיות פנים בפנים אך או"א לפי שאבא עדיין אין בו אור חיה לא יכלו להיות פנים בפנים.
ומה שחזרו אורות זו"ן לעלות במאציל אף שכבר הושלמו אורותיהם לב' סיבות האחת שתמיד חשקם להיות קרובים לאו"א שמהם מקבלים את השפע. והשנייה לצורך בניין כליהם שכשמתרחקים אורותיהם יכולים הכלים להתעבות יותר כדי לסיים את מלאכת התהוות הכלים.