ביאור:עץ חיים/שער ו/פרק ד

בפרק ג' ראינו שכאשר השלים לצאת אור הכתר באחרונה במקום הכתר הוציא בחי' רוח לחכמה ונשמה לבינה וחיה לו"ק ויחידה למלכות שהגיעה למקומה, כך שהמלכות נשלמת בנרנח"י פנימיים ונמצאת במקומה.

גם נאמר שכאשר חוזרים האורות במאציל ממשיכים האורות להשתלם לפי שכשנכס הכתר חזרה במאציל הרי שכל האורות חוזרים לעלות מדרגה ולפיכך משתלמים יותר. לכן כשחזר אור המלכות לעלות ביסוד השתלמה המלכות מלבד מה שהיה לה נרנח"י פנימיים גם באור מקיף דחיה.

אך זה לא קורה מיד כשחוזר אור הכתר לחזור למאציל אלא אדרבה להפך כל זמן שאור הכתר עולה במאציל ומפנה אחוריו לספירות תחתיו ומתרחק מהם, לא רק שלא מאיר בהם אלא גם מונע מהם את אור המאציל. מה שגורם לספירות שתחתיו להפסיד את האור שקיבלו מהכתר ולכן המלכות מאבדת את אור היחידה שנמשכה מהכתר ונשאר לה ממנו רק רשימו (שנראה שהיא מדרגת המלכות שבה). וכן הז"א מאבד את אור החיה שנמשך לו מהכתר והבינה את אור הנשמה והחכמה את אור הרוח.

אך כשמסיים הכתר לעלות במאציל הרי שהמאציל בעצמו חוזר ומאיר באורות שבעקודים ולפי שעלו מדרגה שהרי מלכות נמצאת במקום היסוד וכן שאר הספירות עלו כולם מדרגה. לכן לא רק שחוזר להם מה שנלקח בעליית הכתר אלא שמוסיפים אור, ולכן אור המלכות שעלה ליסוד מתווסף לו מלבד היחידה גם אור מקיף חיה, ולז"א מתווסף או"פ יחידה, ולבינה או"פ חיה, ולחכמה או"פ נשמה.

ומבאר הכרם שלמה (דף תקי"ג-ד וכן הוא בשרשי הים דף קנ"ז) שלמעשה בשעת עליית הכתר הרי עולים גם שאר הספירות כשפניהם כלפי מעלה ואחוריהם כלפי הספירות שתחתיהם, לכן מלבד הסילוק של האורות שקיבלו מהכתר הרי גם האורות שקיבלו מהחכמה גם הסתלקו שהרי בעת עליית הכתר במאציל עולה גם החכמה במקום הכתר. כגון מה שקיבלה המלכות אור יחידה מכתר שאור זה מסתלק בעת עליית הכתר הרי שגם אור החיה שקיבלה מהחכמה מסתלק אף הוא שהרי אף החכמה עולה כעת בכתר וכן הסתלק מן המלכות גם אור הנשמה שקיבלה מהבינה שהרי גם הבינה עולה כעת במקום החכמה וכן מסתלק מן המלכות גם אור הרוח שקיבלה מהז"א שהרי אף הז"א הפך פניו למעלה ועלה מדרגה. נמצא שבעת עליית הכתר עלו כל האורות בעת ובעונה אחת מדרגה אחת למעלה והפכו פניהם מהספירות התחתונות לכן נשאר כלי המלכות עם אור הנפש לבד. ולא רק המלכות נשאת בנפש בלבד אלא כל הספירות חכמה בינה וז"א אף הם נשארו בבחי' נפש בלבד.

אמנם בעת שמגיעים האורות למדרגה העליונה וחוזר המאציל להאיר בהם, חוזרים אל המלכות כל האורות שהסתלקו וכן בחכמה ובבינה ובז"א ומשתלמים אף במדרגה נוספת. וזה כוונתו במה שמונה הסתלקות בכל ספירה כמה סילוקים וכמה חזרות היו בה. ולפי שהפרטים כאן מרובים לכן הסביר כללות הדברים בלבד.

וכן כשחוזר אור החכמה במאציל אף שבסיום עלייתו במאציל כל הספירות שתחתיו יעלו מדרגה נוספת הנה בזמן שעולה במאציל הרי האור שנתן החכמה בספירות שתחתיו במלכות נתן אור החיה בז"א אור הנשמה בבינה אור הרוח אורות אלה יסתלקו מהם בעת עליית החכמה במאצילה וכאשר מסיימת החכמה לעלות במאציל, הרי שהמאציל בעצמו חוזר ומאיר באורות שבעקודים ולפי שעלו מדרגה נוספת שהרי מלכות נמצאת במקום ההוד וכן שאר הספירות עלו כולם מדרגה. לכן לא רק שחוזר להם מה שנלקח בעליית החכמה אלא שמוסיפים אור, ולכן אור המלכות שעלה להוד מתווסף לו מקיף שני דיחידה. ולז"א מתווסף מקיף חיה, ולבינה או"פ יחידה.

יש לשאול לאחר שעלה אור הכתר במאציל הרי חזרו לספירות מה שנלקח מהן ואף השתלמו במדרגה נוספת. שהבינה מלבד מה שחזר לה אורות הרוח והנשמה קיבלה גם יחידה. וכן ז"א מלבד שחזרו לו אורות הרוח נשמה וחיה הרי שהשתלם גם באור יחידה. ואור המלכות מלבד מה שחזר לה רוח נשמה חיה יחידה הרי שהשתלמה גם במקיף חיה.

אם כן כשחוזר ועולה עתה אור החכמה במאציל הרי שמונע מהספירות תחתיו מה שקיבלו ממנו כלומר מהבינה את אור הרוח וכן נמנע מהז"א אור הנשמה, וגם אור הרוח לפי שאף הבינה הפכה פניה). ומהמלכות נמנעו אור החיה שקיבלה מהחכמה ואור הנשמה שקיבלה מבינה ואור הרוח שקיבלה מז"א.

ומה שיש לשאול האם מהבינה נמנע רק אור הרוח שקיבלה מחכמה אך מה שקיבלה אור נשמה מהכתר (שכבר הגיע למקומו במאציל), וכן מה שהשתלמה באור חיה לאחר עלייתה מדרגה האם יישארו אורות אלה בעת עליית אור החכמה במאציל? וכן נשאל שז"א שנמנעו ממנו אורות נשמה ורוח האם אורות חיה ויחידה נשארים בו? והמלכות שנמנע ממנה אורות חיה נשמה ורוח האם יישארו בה אורות היחידה שקיבלה מכתר ואור מקיף חיה שקיבלה בעת עלייתה מדרגה?

הרב הלל סובר (שורשי הים דף קנ"ח) שהספירות מפסידים גם אורות אלה לפי שלא יתכן שישכנו אורות העליונים בתחתונים ללא תיווך כגון שאור היחידה לא ישרה באור הנשמה בלא אמצעות החיה.

אמנם הכרם שלמה דעתו שלא מפסידים אורות אלה לפי שהאור שהסתלק לא הסתלק אלא לזמן מועט והרי השאיר רשימו במקומו ואותו רשימו מספיק לפי שעה להשלים, ולכן לדוגמא בעת הסתלקות אור הרוח מהבינה לפי שעלתה החכמה הרי שאורות הנשמה והחיה יישארו בכלי הבינה על ידי רשימו שנשאר מאור הרוח.

אך נראה שהטעם השני שמביא הרב הלל שם שבעת עליית אור החכמה במאציל הרי שהאורות העליונים יותר (כגון אור הנשמה מהבינה וכן אורות חיה ויחידה מהז"א ואורות מקיף חיה ויחידה מהמלכות) מכריע שאף אורות אלה לא נשארים. לפי שאחורי האורות העליונים חוסמים הארתם ואין תועלת כל כך אף במה שהתקרבו הספירות יותר למאציל.

נמצא שהכתר נכנס בעקודים פעם אחת והסתלק פעם אחת ולא חזר יותר ולכן באורות הספירות היה סילוק אורות פעם אחת בעת עליית הכתר, וחזרתם כשהכתר הגיעה למאציל, וחוזר המאציל להאיר בהם. ואילו חכמה הסתלקה פעמיים פעם אחת למקום הכתר ופעם שנייה למקום המאציל ולכן היה באורות הספירות שתחתיה שני סילוקים ושתי חזרות. ועל דרך זה יש בבינה שלוש סילוקים של האורות מהספירות ושלוש חזרות. נמצא שתחילת היווצרות הכלים בעקודים הוא על ידי יציאת האור בהדרגה ספירה אחר ספירה עד שיצאו כל י' ספירות של האורות והגיעו כל אחד למקומו בעקודים. לאחר מכן חזרו האורות במאציל. ובהמשך יוצאים האורות מחכמה ועד מלכות פעם נוספת במהלך הנקרא מטי ולא מטי כאשר אור הכתר לא הוסיף לצאת ונשאר במאציל.