ביאור:על סדר היום - הבניית שיקול הדעת המשפטי בענישה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מתוך סדר היום לועדת החוקה, חוק ומשפט, י"ז שבט תש"ע<nobr> (1/2/2010)</nobr>

הוועדה תדון בהצעה לתיקון חוק העונשין, העוסק ב" הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה ", כלומר, הגדרה מדוייקת ומובנית של השיקולים שהשופטים צריכים לעשות כאשר הם קובעים את גובה העונש.

ב חומר הרקע לישיבה מובאת חוות הדעת של הסנגוריה הציבורית, ובה כמה הערות מעניינות וחשובות:

א. " "יש לקבוע בחוק סעיף אשר יבהיר לבתי המשפט מהי מטרת ההבנייה... הנוסח המוצע על ידי הסניגוריה הציבורית: 'מטרת הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה היא לכוון את שיקול דעתו של השופט בגזירת הדין ולצמצם את פערי הענישה מקום שאינם מוצדקים, אך זאת תוך הותרת שיקול הדעת בידיו בקביעת העונש הסופי, ולא כדי להביאו להחמיר בענישה" ", כלומר, מטרתו העיקרית של התיקון היא לצמצם את המקרים שבהם שופט אחד נוטה להקל ושופט אחר נוטה להחמיר, לצמצם את האפשרות שעונשו של עבריין נקבע כביכול באקראי, על-פי השופט שהוא "נופל" אצלו.

ב. " "במסגרת בחינת העונש בעיקרון ההלימה יש לדעתנו מקום להתייחס גם למידת ההשפעה של העונש על הנאשם... כך למשל, לא הרי הטלת קנס בסך 10,000 ₪ על נאשם עשיר ובעל נכסים כהטלת קנס באותו סכום על נאשם דל אמצעים המתקיים ממשכורת זעומה" ", כלומר, לטענתם יש להטיל עונשים חמורים יותר על עבריינים עשירים יותר.

ג. " "הסניגוריה הציבורית מתנגדת לעצם קביעתם של עונשי המוצא. עם זאת, הסניגוריה סבורה כי לכל הפחות יש להחליף את הביטוי המוצע בסעיף קטן (ב) "בהתאם" ולהמירו בביטוי "בהתחשב", וזאת בשל החשש מפני הקשחה בלתי מידתית בגזירת הדין ויצירת "תעריפון ענישה": נקבע לעבירה עונש מוצא, יקבע בית המשפט את העונש ההולם בהתחשב בעונש המוצא ובנסיבות המקלות והמחמירות כאמור בסעיף קטן (א)" ". לפי הצעת החוק המקורית, יש לקבוע בחוק 'מחירון' של עונשים על עבירות שונות, שהשופטים יוכלו להתייחס אליו ולהחליט אם לתת עונש 'לפי מחירון', 'מעל המחירון' או 'מתחת למחירון' לפי הנסיבות; הסנגוריה הציבורית מתנגדת להצעה זו.

ד. " "הסניגוריה הציבורית סבורה, כי במקרה בו מצא בית המשפט כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל שיקומי, חובה עליו לכל הפחות לשקול לחרוג מהעיקרון המנחה, ולנקוט באמצעי שיקומי כלפי הנאשם..." ", כלומר, בית המשפט חייב לבדוק את האפשרות לבטל את העונש לחלוטין, ולהמיר אותו בתהליך של שיקום.

מה דעתכם, כמובן על-פי התנ"ך, על ארבעת הנושאים הללו?


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/msr/knesset/57700517