ביאור:עיניינו של הושענא רבא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הושענא רבה, היום השביעי של סוכות, רב בו הסתום על המפורש.
בבית המקדש היו מקיפים את המזבח עם ערבות ועושים את ניסוך המים. בימיינו מקיפים את הבימה בבית הכנסת ולמחרת, בשמיני עצרת, אומרים תפילת גשם.
בתורה הוא לא מוזכר ועל פיה הוא סתם עוד יום בחול המועד סוכות. אולי זה שבפסח יש "שביעי של פסח" הקרין על סוכות וקידש במקצת את יומו האחרון.
דבר זה מתבטא בתפילות: אומרים פסוקי דזימרא של שבת ויו"ט אך לא אומרים "נשמת". אומרים י"ג מידות של רגלים ושמע ישראל בהוצאת ספר תורה, אך "מזמור לתודה" של חול. ולמרות שמותרת בו מלאכה כבחול המועד, כתב הרמ"א ש"אין מקילים לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מביהכנ"ס".
לא זו בלבד שהוא קיבל הילה של יו"ט אלא אפילו קיבל אופי של יום דין (ניגונים, לבישת קיטל), וכדברי השו"ע "מרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים". יש תוקעים בשופר, יש אומרים סליחות, וכל זה בשיאו של חג שעליו ציוותה התורה בשימחה יותר מכל חג אחר.
עוד דבר מעניין היא הדאגה של חז"ל שלא תתבטל מצוות הערבות. ר' סימון ציווה למחשבים את העיבור שיזהרו שלא יפול הושענא רבה ביום שבת כדי שלא תתבטל מצוות הערבה ולעומת זאת לראש השנה לא התייחס (למרות שאם הוא נופל בשבת לא תוקעים בשופר, שהיא מצווה דיאוריתא).
מה טעמו של החג?
בספר הרוקח מנסה ר' אלעזר מבורמיזא לקשר בין מצוות הערבה למצוות ניסוך המים, על ידי דרישה הפסוק "איסרו חג בעבותים":
- "איסרו חג בעבותים" - קשרנו את בהמות הקורבן בערבות, ענף עץ עבות
- "עד קרנות המזבח" - והבאנו אותם להקרבה.
- כמו שאנחנו עשינו את שלנו, עשה אתה את שלך והורד לנו גשמים.
אמנם זו רק דרשה אך העיקרון ברור: הצלחנו לעבור את חג הסוכות בלי שירד לנו גשם לתוך הסוכה, עכשיו אפשר שתתחיל עונת החורף. לכן אנו מתחילים להגיד משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילה. כהמשך לחג הסוכות אנחנו בוחרים מ4 המינים את הערבה שנקראת בתורה "ערבי נחל" וכך ייחודה שגדלה על מים. ובכך משמעותה להושענא רבה.
מה עיינינו של יום הדין בהושענא רבה? השו"ע כתב:
- ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים, לפי שבחג נידונים על המים".
ביום זה נקבע כמה גשמים ירדו לנו השנה, ומים הם בעצם החיים. לכן החשיבות שנצא זכאים בדין זה.
כמו כן מעמדו של החג כיום דין, התחזק על ידי תורת הקבלה ונכתב בזוהר שביום זה "פתקין נפקין מדי מלכא". (ומכאן "יום הקויטל").
מקורות
[עריכה]- הרב בינימין צביאלי (חזון למועד)