ביאור:עין הרע - ואיך להינצל ממנה בדרכו של יוסף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


רקע[עריכה]

יהושע יז יד – 18: " "וידברו בני יוסף את יהושע לאמור: מדוע נתת לי נחלה, גורל אחד וחבל אחד? ואני עם רב, עד אשר עד כה בירכני ה'! ויאמר אליהם יהושע: אם עם רב אתה - עלה לך היערה , וביראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים; כי אץ לך הר אפרים" ". ויאמרו בני יוסף: 'לא יימצא לנו ההר; ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בארץ העמק, לאשר בבית שאן ובנותיה, ולאשר בעמק יזרעאל'" ". ויאמר יהושע אל בית יוסף, לאפריים ולמנשה, לאמור: 'עם רב אתה, וכוח גדול לך - לא יהיה לך גורל אחד. כי הר יהיה לך, כי יער הוא, וביראתו, והיה לך תוצאותיו: כי תוריש את הכנעני, כי רכב ברזל לו, כי חזק הוא.'" "

תלמוד בבלי, סוטה לו:: "...אמר להן [יהושע]: 'לכו והחביאו עצמכם ביערים, שלא תשלוט בכם עין הרע'. אמרו ליה: 'זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב 'בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין'..."

שאלה[עריכה]

[סיגליה, במדור 'לא המדרש עיקר', מ'כפית של נח"ת' סיון ה'תש"ס]:

ישנה תפיסה הרואה במדרש דרך פרשנית לפשט הפסוקים. על-פיה המדרש מציג את האוירה והרקע לפסוקים. ישנם מדרשים בהם הקשר ברור יותר, וישנם מדרשים שפחות.

דומני שבמדרש זה הקשר מעט רופף. או שמא לא? עזרוני נא למצוא את הקשר בין המדרש לפסוקים, ותבוא עליכם הברכה.

תשובה[עריכה]

[אראל, 'כפית של נח"ת' אב ה'תש"ס]

יש עוד מדרש (לא זוכר איפה) שאומר משהו כמו: "מי שנכנס לעיר ומתיירא מעין הרע – שיגיד 'אני מזרעו של יוסף שאין עין-הרע שולטת בו'". שמעתי מנתן קלר: הכוונה לאדם חכם או עשיר שנכנס לעיר ופוחד שיקנאו בו ( עין-הרע = קנאה ). כדי להינצל מהקנאה הוא צריך להתנהג כמו יוסף, שהשתמש בחכמתו ובעושר שצבר לטובת הכלל, ולכן לא קנאו בו, אלא כולם אהבו אותו (כמו שכתוב: "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין, בנות צעדה עלי שור").

אפשר לפרש באופן דומה את המדרש שהבאת. בני יוסף טוענים שהם רבים, ומבקשים מיהושע נחלה נוספת. יהושע אומר להם: "אם עם רב אתה – עלה לך היערה, ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים, כי אץ לך הר אפרים", כלומר: אם אתן לכם נחלה בארץ פוריה – השבטים האחרים יקנאו בכם. לכן אני נותן לכם נחלה באזור מיוער, שממילא אף אחד לא רוצה לגור בו, ואז לא יקנאו. 'החביאו עצמכם ביערים כדי שתינצלו מעין הרע'.

בני יוסף משיבים לו 'אנחנו מזרעו של יוסף שאין עין הרע שולטת בו', כלומר: 'השבט שלנו לא פוחד מקנאה, כי גם כשאנחנו מקבלים נחלה טובה אנחנו משתמשים בה לטובת הכלל. לא מתאים לנו לגור בהר ("לא יימצא לנו ההר") כי שם אי אפשר לעזור לשאר השבטים.' הם גם רומזים לו איך הם כן יכולים לעזור: "ורכב ברזל לכל הכנעני היושב בעמק...".

יהושע מבין את הרמז, ואומר להם: " "עם רב אתה וכוח גדול לך – לא יהיה לך גורל אחד" : אכן תקבלו עוד נחלה. "כי הר יהיה לך, כי יער הוא ובראתו, והיו לך תוצאותיו" – תקבלו גם את ההר המיוער וגם את השטח שמחוץ ליער, ותעזרו לשאר השבטים בזה "כי תוריש את הכנעני, כי רכב ברזל לו, כי חזק הוא" – תורישו את הכנענים היושבים בעמק (שמציקים לשבטים הסמוכים), בעזרת העם הרב שלכם והכוח הגדול שלכם.

ואכן, בני יוסף קיבלו כמה ערים בנחלות של שבטים אחרים (ע' יהושע יז), ועד כמה שידוע לנו – השבטים האחרים לא קינאו בהם...

תגובות[עריכה]

מאת: הסבר זה מופיע בבבא-בתרא דף קיח ע"ב

[ניתן להוסיף תוכן לדף על-ידי לחיצה על 'תקן דף זה' או 'עצב דף זה']



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה בכפית ה'תשס' אב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/eyn_hra