ביאור:עבודה עברית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ויכוח בין שאקל (= ש כחתי א יך ק וראים ל ו) לבין אראל, שבת טכניון: ""

"שאקל: אני צבּע. לדעתי זה חשוב לעודד יהודים לעסוק בעבודת כפיים -- 'עבודה עברית'!"

אראל: מעניין שבתנ"ך הערך של 'עבודה עברית' לא כל כך חשוב. דווקא בנבואה שמתארת את הגאולה (ישעיהו ס י) נאמר " " "ובנו בני נכר חומותייך" " "!

"שאקל: אבל בעזרא ד מסופר, שכאשר התחילו שבי הגולה לבנות את ביהמ"ק השני, הגויים באו וביקשו לעזור, ומנהיגי היהודים אמרו להם " " "לא לכם ולנו לבנות בית לא-להינו" " " – מכאן שאסור לתת לגויים לעבוד בשבילנו!"

אראל: זה באמת מוזר – למה הם לא הסכימו? האם הם לא הכירו את הנבואה הזאת של ישעיהו?

"שאקל: כי הגויים – גם כשהם לא עובדים ע"ז בפועל, אי אפשר לסמוך עליהם, כי ייתכן שיש להם מחשבות של ע"ז, ואם הם ישתתפו בבניין המקדש – הם יחללו את קדושתו."

אראל: ההסבר הזה מתאים רק לבניין המקדש – לא לבניין בתים רגילים. כשבונים בתים רגילים, או אפילו את חומות ירושלים – זה דווקא טוב שהגויים יעבדו בשבילנו, כמו שכתוב בדברי ישעיהו הנ"ל.

"שאקל: הנבואה הזאת שהבאת מישעיהו היא נבואה שלילית – היא נאמרה לגנותם של ישראל."

אראל:??? כל הנבואה שם היא נבואת גאולה מלאה שמחה – " " "קומי אורי כי בא אורך..." " " איך הגעת למסקנה שזו נבואה שלילית? תראה לי איפה זה נרמז בנבואה! (אראל מושיט לשאקל ספר תנ"ך מלא).

"שאקל:הספר הזה הוא ספר נוצרי! יהודים אף-פעם לא למדו מתוך תנ"ך בלי פרשנים, זה אסור!"

אראל (מזועזע עד עמקי נשמתו; לאחר כמה שניות מתאושש ומביא ספר 'מקראות גדולות'):הנה, הספר הזה הוא בוודאי ספר יהודי גם לפי דעתך! תראה לי כאן איזה פרשן אומר שהנבואה הזאת היא נבואה שלילית!

"שאקל: הנה, ראב"ע מפרש כאן " שיבנו גויים חומות ירושלים "."

אראל:???

"שאקל: "גויים " זה כינוי גנאי – ברור מכאן שהנבואה היא שלילית!"

אראל:עליך אמרו חכמים: "אין דבר העומד בפני הרצון – אפילו ספר תורה שבהיכל"!

ואתם, קוראים יקרים, עזרו לשאקל ולאראל למצוא נימוקים רציניים יותר לדעותיהם (מתוך התנ"ך, כמובן) - בעד או נגד ערך העבודה העברית!

תגובה / תמר ביר[עריכה]

ב"מדור הויכוחים הסוערים" התפרסם ויכוח בנושא העבודה העברית. בתנ"ך יש עוד הרבה פסוקים שקשורים לנושא:


  1. נגד עבודה עברית:
  • " " "הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בנייך בחוצן, ובנותייך על כתף תינשאנה. היו מלכים אומנייך, ושרותיהם מניקותייך..." " " (ישעיהו מט כב). כלומר: באחרית הימים בנ"י לא יצטרכו להתאמץ בכלל -- אפילו לא ללכת!
  • " " "ועמדו זרים, ורעו צאנכם; ובני נכר -- אכריכם וכורמיכם" " " (ישעיהו סא ה).
  • נגד עבודה בכלל: " " "מה יתרון העושה באשר הוא עמל?!" " " (קהלת ג ט).
  • "בעד עבודה עברית:"
  • "בעד עבודה בכלל: " " "יגיע כפיך כי תאכל -- אשריך וטוב לך" " " (תהלים קכח ב)."
  • "" " "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" " " (משלי ו ו)"
  • "" " "בזעת אפיך תאכל לחם..." " " (בראשית ג יט),"
  • "כל המצוות התלויות בארץ מוכיחות שיש ערך רוחני לעבודת האדמה של בני ישראל!"
  • "" " "והיה כי יביאך ה' א-לוהיך אל הארץ... ערים גדולות וטובות אשר לא בנית, ובתים מלאים כל טוב אשר לא מילאת, ובורות חצובים אשר לא חצבת, כרמים וזיתים אשר לא נטעת; ואכלת, ושבעת. הישמר לך פן תשכח את ה', אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים!" " "" "כלומר: כשבנ"י מקבלים הרבה רכוש בלי לעבוד -- זה עלול לגרום להם לשכוח את ה' ח"ו!" ( אראל: גם כשבני-ישראל עובדים, זה עלול לגרום להם לשכוח את ה' )

תגובה / נחום ונגרוב[עריכה]

לפי תפישתי והבנתי את הפסוקים, נבואות הנחמה של ישעיהו, ובכללן כל הפסוקים המייחסים לכך שבני ישראל לא יעבדו ומלאכתן תיעשה בידי אחרים, אינן אלא נבואות לעתיד לבוא, קרי: אוטופיה שאינה ניתנת ליישום בפועל במציאות שאנחנו חיים בה בהווה (בכל הווה לא-אוטופי שהוא). זה נועד לזמן שבו בני ישראל יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, הארץ מוציאה גלוסקאות וכלי מילת, ועם ישראל יושב ועוסק בתורה, ומקיים את מצוותיה, וצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. כלומר, בעולם הגמול, ולא בעולם שלנו, שהוא עולם המעשה, ובו עלינו לעמול בעצמנו ולקבל שכר על עמלנו. אוטופיה היא מצב שיש לשאוף אליו אך לעולם לא לנסות וליישמו בפועל בטרם אנחנו, והאנושות, מוכנים לה.

לקריאה נוספת[עריכה]

ראו גם: צדיקים - מלאכתם נעשית בידי אחרים?

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של תמר ביר, שאקל, אראל שפורסם לראשונה בנ..נח..נח"ת כסלו ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1999-12-01.



קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/avoda_ivrit