לדלג לתוכן

ביאור:מבנה מלאכי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




ספר מלאכי הוא שילוב יפהפה של נבואות, שמראות צדדים שונים ביחסים שבין ה' לעם ישראל. בדף זה ננסה לסכם בקצרה את מבנה הספר. לכל נבואה יש גם מאמר שמסביר את המבנה שלה בפירוט רב יותר.

  • הנבואה הראשונה (א02-א05) מתארת את האהבה שבין ה' לבין עם ישראל: "'אהבתי אתכם', אמר ה'..." ה' שנא את בני עשו ואהב את בני יעקב. כתוצאה מכך - ארצו של עשו היתה חרבה ושוממה, וארצו של יעקב היתה אמורה להיות פוריה ופורחת; אמנם, החלק השני לא התבטא במציאות, ובכך עוסק ההמשך של הנבואה הזאת (ג06-ג21): מכיוון שבני-יעקב לא הביאו את המעשר והתרומה שהם היו חייבים להביא - ארצם נתקללה; אבל אם ישובו ויביאו את המעשר והתרומה - האהבה של ה' תשוב להופיע במציאות וארצם שוב תהיה פוריה ופורחת.
  • כשהנבואה התגשמה, התלוננו יראי ה', שנתנו את התרומה והמעשר, על כך שהעשירים הרשעים נהנים מהשפע הכלכלי יותר מהם. בתגובה לכך הבטיח להם ה' שהוא שומר את דבריהם, וביום המשפט שיבוא עוד מעט - הוא יתן את האהבה האבהית שלו להם באופן אישי ולא לכל בני יעקב: "וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו" .
  • כפי שניתן לראות מהויכוחים שבין הנביא לבין העם, בנבואה הראשונה (למעלה) מצפים בני ישראל מה' שיאהב אותם ויחמול עליהם כמו שאב אוהב את בניו, ובנבואה השלישית (למטה) מצפים בני ישראל מה' שישפוט את הרשעים שביניהם כמו אדון ששופט את עבדיו. הנבואה השניה (א06-ב03) מתארת את הדרישות של ה' מעם ישראל בתחומים אלה: אם הם רוצים שהוא יהיה להם לאב - עליהם לכבד אותו כמו שבנים מכבדים את אביהם; ואם הם רוצים שהוא יהיה להם לאדון - עליהם לירוא מפניו כמו שעבדים יראים מפני אדוניהם.
  • עיקר הנבואה הוא תוכחה על כך שהדרישות לא מתמלאות: הכהנים, שאחראים לשמור על כבוד ה', מבזים אותו; ושאר בני ישראל, שצריכים לירוא מפני ה', לא יראים מפניו.
  • הנבואה השלישית (ב04-ג05) מתארת את היחס ה'פורמלי' יותר שבין ה' לבין עם ישראל: היחס שמתבסס על בריתות והסכמים הדדיים. בנבואה מתוארות שלוש בריתות: (א) הברית של ה' עם שבט לוי, שבה קיבל שבט לוי את התפקיד ללמד את תורת ה' לעם ישראל ולשמור על כבוד ה', ובתמורה קיבל הגנה מפני אויבים ומעמד נכבד; (ב) הברית של ה' עם כל עם ישראל, שבה התחייבו ישראל שלא להתערב בעמים נכריים; (ג) הברית שבין כל איש מעם ישראל עם אשתו, שבה הוא התחייב שלא לבגוד בה. הנביא מוכיח את הלויים ואת בני ישראל על כך שהם מפרים את הבריתות, ומזהיר אותם שאם ימשיכו להפר את חלקם בבריתות - גם הוא יבטל את חלקו בברית.
  • בתגובה לנבואה הזאת, התלוננו בני-ישראל על כך שה' אינו שופט באופן גלוי וברור את מפירי הברית, ונראה לכאורה שהוא משלים עם מעשיהם. בתגובה לכך הבטיח להם ה', שבקרוב הוא ישלח את מלאך-הברית, שיטהר את עם ישראל מכל מפירי הבריתות למיניהם, ואז יבוא ויעשה בארץ משפט צדק: "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים... והייתי עד ממהר.." .
  • הנבואה הרביעית (ג06-ג21), כאמור, היא המשך של הנבואה הראשונה. בנבואה השניה ובנבואה השלישית הנביא פונה בנפרד אל הכהנים ואל בני ישראל, בעוד שבנבואה הראשונה הפניה היא אל כל העם יחד, ואולי זו הסיבה שהנבואה השניה והנבואה השלישית נמצאות כאילו 'בתוך' הנבואה הראשונה.

המבנה הכללי של הספר הוא מורכב, כמעט תלת-מימדי, ואי אפשר להראות אותו בטבלה אחת, ולכן נראה אותו בכמה טבלאות.

קודם כל, ב'מבט מלמעלה', זה נראה כך:

(א02-א05): 'אהבתי אתכם' אמר ה'. ואמרתם: 'במה אהבתנו?' - 'הלוא אח עשיו ליעקב', נאום ה', ' ואוהב את יעקב . ואת עשו שנאתי; ואשים את הריו שממה , ואת נחלתו לתנות מדבר. כי תאמר אדום רוששנו, ונשוב ונבנה חורבות - כה אמר ה' צ': המה יבנו ואני אהרוס; וקראו להם 'גבול רשעה' , ו'העם אשר זעם ה' עד עולם'. ועיניכם תראינה , ואתם תאמרו: 'יגדל ה' מעל לגבול ישראל'.

(א06-א07) בן יכבד אב , ועבד - אדוניו . ואם אב אני - איה כבודי? ואם אדונים אני - איה מוראי? אמר ה' צ' לכם הכהנים בוזי שמי! ואמרתם: במה בזינו את שמך? מגישים על שולחני לחם מגואל! ואמרתם: במה גאלנוך?

(א07-א09) באמורכם: 'שולחן ה' - נבזה הוא!' וכי תגישון עיוור לזבוח - אין רע? וכי תגישו פיסח וחולה - אין רע? הקריבהו נא לפחתך - הירצך או היישא פניך? אמר ה' צ'. ועתה,'חלו נא פני אל , ויחוננו!', מידכם היתה זאת - היישא מכם פנים?! אמר ה' צ'. .

(א10-א14)  מי גם בכם ויסגור דלתיים, ולא תאירו מזבחי חינם; אין לי חפץ בכם, אמר ה' צ', ומנחה לא ארצה מידכם . כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגויים, ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה: כי גדול שמי בגויים, אמר ה' צ'. ואתם מחללים אותו -- באמורכם 'שולחן ד' מגואל הוא', ו'ניבו נבזה אוכלו'. ואמרתם 'הנה מתלאה', והפחתם אותו, אמר ה' צ', והבאתם גזול ואת הפיסח ואת החולה, והבאתם את המנחה; הארצה אותה מידכם?! אמר ה'. וארור נוכל, ויש בעדרו זכר, ונודר וזובח מושחת לד': כי מלך גדול אני, אמר ה' צ', ושמי נורא בגויים.

(ב01-ב03) ועתה, אליכם המצוה הזאת - הכהנים. אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי, אמר ה' צ', ושילחתי בכם את המארה , וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה, כי אינכם שמים על לב: הנני גוער לכם את הזרע, וזריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם; ונשא אתכם אליו.

(ב04-ב09) וידעתם כי שילחתי אליכם את המצוה הזאת , להיות בריתי את לוי, אמר ה' צ'. בריתי היתה איתו החיים והשלום, ואתנם לו מורא , וייראני ; ומפני שמי ניחת הוא . תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך איתי, ורבים השיב מעוון. כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו: כי מלאך ה' צ' הוא. ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שיחתם ברית הלוי, אמר ה' צ'. וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם; כפי אשר אינכם שומרים את דרכיי, ונושאים פנים בתורה .

(ב10-ב12) הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו; מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו? בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאוהלי יעקב, ומגיש מנחה לה' צ' .

(ב13-ב16) וזאת שנית תעשו: כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה; מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם . ואמרתם: 'על מה?': על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך. ולא אחד עשה, ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלוהים; ונשמרתם ברוחכם, ובאשת נעוריך אל יבגוד. כי שנא שלח, אמר ה' א-להי ישראל, וכיסה חמס על לבושו, אמר ה' צ'; ונשמרתם ברוחכם, ולא תבגודו.

(ב17-ג05) הוגעתם ה' בדבריכם. ואמרתם: 'במה הוגענו?': באמורכם: 'כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ '; או - 'איה אלוהי המשפט?!' הנני שולח מלאכי, ופינה דרך לפניי; ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים; ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא -אמר ה' צ'. ומי מכלכל את יום בואו? ומי העומד בהיראותו? כי הוא כאש מצרף, וכבורית מכבסים. וישב מצרף ומטהר כסף, וטיהר את בני לוי וזיקק אותם כזהב וככסף; והיו לה' מגישי מנחה בצדקה. וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים - כימי עולם וכשנים קדמוניות . וקרבתי אליכם למשפט, והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר; ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני - אמר ה' צ'.

(ג06-ג12): כי אני, ה', לא שניתי; ואתם, בני יעקב , לא כליתם. למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם - שובו אליי ואשובה אליכם, אמר ה' צ'! ואמרתם: 'במה נשוב?' - היקבע אדם אלהים, כי אתם קובעים אותי?! ואמרתם 'במה קבענוך?' - המעשר והתרומה: במארה אתם ניארים, ואותי אתם קובעים, הגוי כולו?! הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צ': אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די. וגערתי לכם באוכל , ולא ישחית לכם את פרי האדמה; ולא תשכל לכם הגפן בשדה, אמר ה' צ'. ואישרו אתכם כל הגויים: כי תהיו אתם ארץ חפץ , אמר ה' צ'.

(ג13-ג21): חזקו עליי דבריכם, אמר ה'; ואמרתם: 'מה נדברנו עליך?' - אמרתם: 'שוא עבוד אלהים; ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני ה' צ'?! ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושי רשעה , גם בחנו אלוהים ויימלטו! אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו; ויקשב ה', וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי , אמר ה' צ', ליום אשר אני עושה סגולה; וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. כי הנה היום בא, בוער כתנור ; והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא, אמר ה' צ', אשר לא יעזוב להם שורש וענף . וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא בכנפיה; ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק. ועסותם רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם , ביום אשר אני עושה, אמר ה' צ'.

ועכשיו נסתכל על הנבואה השלישית ועל הנבואה הרביעית ב'מבט מהצד'.

בנוסף לכך, כאמור:

מבנה הנבואה הראשונה והרביעית מוסבר בפירוט כאן
מבנה הנבואה השניה מוסבר בפירוט כאן
מבנה הנבואה השלישית מוסבר בפירוט כאן .

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ml-010203