ביאור:מבנה מלאכי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ספר מלאכי הוא שילוב יפהפה של נבואות, שמראות צדדים שונים ביחסים שבין ה' לעם ישראל. בדף זה ננסה לסכם בקצרה את מבנה הספר. לכל נבואה יש גם מאמר שמסביר את המבנה שלה בפירוט רב יותר.
- הנבואה הראשונה (א02-א05) מתארת את האהבה שבין ה' לבין עם ישראל: "'אהבתי אתכם', אמר ה'..." ה' שנא את בני עשו ואהב את בני יעקב. כתוצאה מכך - ארצו של עשו היתה חרבה ושוממה, וארצו של יעקב היתה אמורה להיות פוריה ופורחת; אמנם, החלק השני לא התבטא במציאות, ובכך עוסק ההמשך של הנבואה הזאת (ג06-ג21): מכיוון שבני-יעקב לא הביאו את המעשר והתרומה שהם היו חייבים להביא - ארצם נתקללה; אבל אם ישובו ויביאו את המעשר והתרומה - האהבה של ה' תשוב להופיע במציאות וארצם שוב תהיה פוריה ופורחת.
- כשהנבואה התגשמה, התלוננו יראי ה', שנתנו את התרומה והמעשר, על כך שהעשירים הרשעים נהנים מהשפע הכלכלי יותר מהם. בתגובה לכך הבטיח להם ה' שהוא שומר את דבריהם, וביום המשפט שיבוא עוד מעט - הוא יתן את האהבה האבהית שלו להם באופן אישי ולא לכל בני יעקב: "וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו" .
- כפי שניתן לראות מהויכוחים שבין הנביא לבין העם, בנבואה הראשונה (למעלה) מצפים בני ישראל מה' שיאהב אותם ויחמול עליהם כמו שאב אוהב את בניו, ובנבואה השלישית (למטה) מצפים בני ישראל מה' שישפוט את הרשעים שביניהם כמו אדון ששופט את עבדיו. הנבואה השניה (א06-ב03) מתארת את הדרישות של ה' מעם ישראל בתחומים אלה: אם הם רוצים שהוא יהיה להם לאב - עליהם לכבד אותו כמו שבנים מכבדים את אביהם; ואם הם רוצים שהוא יהיה להם לאדון - עליהם לירוא מפניו כמו שעבדים יראים מפני אדוניהם.
- עיקר הנבואה הוא תוכחה על כך שהדרישות לא מתמלאות: הכהנים, שאחראים לשמור על כבוד ה', מבזים אותו; ושאר בני ישראל, שצריכים לירוא מפני ה', לא יראים מפניו.
- הנבואה השלישית (ב04-ג05) מתארת את היחס ה'פורמלי' יותר שבין ה' לבין עם ישראל: היחס שמתבסס על בריתות והסכמים הדדיים. בנבואה מתוארות שלוש בריתות: (א) הברית של ה' עם שבט לוי, שבה קיבל שבט לוי את התפקיד ללמד את תורת ה' לעם ישראל ולשמור על כבוד ה', ובתמורה קיבל הגנה מפני אויבים ומעמד נכבד; (ב) הברית של ה' עם כל עם ישראל, שבה התחייבו ישראל שלא להתערב בעמים נכריים; (ג) הברית שבין כל איש מעם ישראל עם אשתו, שבה הוא התחייב שלא לבגוד בה. הנביא מוכיח את הלויים ואת בני ישראל על כך שהם מפרים את הבריתות, ומזהיר אותם שאם ימשיכו להפר את חלקם בבריתות - גם הוא יבטל את חלקו בברית.
- בתגובה לנבואה הזאת, התלוננו בני-ישראל על כך שה' אינו שופט באופן גלוי וברור את מפירי הברית, ונראה לכאורה שהוא משלים עם מעשיהם. בתגובה לכך הבטיח להם ה', שבקרוב הוא ישלח את מלאך-הברית, שיטהר את עם ישראל מכל מפירי הבריתות למיניהם, ואז יבוא ויעשה בארץ משפט צדק: "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים... והייתי עד ממהר.." .
- הנבואה הרביעית (ג06-ג21), כאמור, היא המשך של הנבואה הראשונה. בנבואה השניה ובנבואה השלישית הנביא פונה בנפרד אל הכהנים ואל בני ישראל, בעוד שבנבואה הראשונה הפניה היא אל כל העם יחד, ואולי זו הסיבה שהנבואה השניה והנבואה השלישית נמצאות כאילו 'בתוך' הנבואה הראשונה.
המבנה הכללי של הספר הוא מורכב, כמעט תלת-מימדי, ואי אפשר להראות אותו בטבלה אחת, ולכן נראה אותו בכמה טבלאות.
קודם כל, ב'מבט מלמעלה', זה נראה כך:
|
(א02-א05): 'אהבתי אתכם' אמר ה'. ואמרתם: 'במה אהבתנו?' - 'הלוא אח עשיו ליעקב', נאום ה', ' ואוהב את יעקב . ואת עשו שנאתי; ואשים את הריו שממה , ואת נחלתו לתנות מדבר. כי תאמר אדום רוששנו, ונשוב ונבנה חורבות - כה אמר ה' צ': המה יבנו ואני אהרוס; וקראו להם 'גבול רשעה' , ו'העם אשר זעם ה' עד עולם'. ועיניכם תראינה , ואתם תאמרו: 'יגדל ה' מעל לגבול ישראל'.
(ג06-ג12): כי אני, ה', לא שניתי; ואתם, בני יעקב , לא כליתם. למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם - שובו אליי ואשובה אליכם, אמר ה' צ'! ואמרתם: 'במה נשוב?' - היקבע אדם אלהים, כי אתם קובעים אותי?! ואמרתם 'במה קבענוך?' - המעשר והתרומה: במארה אתם ניארים, ואותי אתם קובעים, הגוי כולו?! הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צ': אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די. וגערתי לכם באוכל , ולא ישחית לכם את פרי האדמה; ולא תשכל לכם הגפן בשדה, אמר ה' צ'. ואישרו אתכם כל הגויים: כי תהיו אתם ארץ חפץ , אמר ה' צ'. (ג13-ג21): חזקו עליי דבריכם, אמר ה'; ואמרתם: 'מה נדברנו עליך?' - אמרתם: 'שוא עבוד אלהים; ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני ה' צ'?! ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושי רשעה , גם בחנו אלוהים ויימלטו! אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו; ויקשב ה', וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי , אמר ה' צ', ליום אשר אני עושה סגולה; וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. כי הנה היום בא, בוער כתנור ; והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא, אמר ה' צ', אשר לא יעזוב להם שורש וענף . וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא בכנפיה; ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק. ועסותם רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם , ביום אשר אני עושה, אמר ה' צ'. |
ועכשיו נסתכל על הנבואה השלישית ועל הנבואה הרביעית ב'מבט מהצד'.
בנוסף לכך, כאמור:
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ml-010203