ביאור:ספר כריתות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

משמעות השורש "כרת" היא: בבניין קל - חתך ושבר , ובבניין הפעיל - ניתק והרחיק . לפי זה, הביטוי ספר כריתות משמעו "כתב השובר ומנתק קשר":

  1. דברים כד א-ג: " "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ..." "וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, אוֹ כִּי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה..." ": מי שרוצה לשלח את אשתו - צריך לכתוב לה כתב שמנתק לחלוטין את הקשר ביניהם. חז"ל למדו מביטוי זה, שאדם שרוצה לגרש את אשתו, חייב להתנתק ממנה לגמרי - אסור לו להשאיר שום קשר בינה לבינו (ראו רמב"ם, הלכות גירושין פרק ח הלכה ו ).
  2. (ירמיהו ג ח): "וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ, וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ; וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ, וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא": ה' ניתק את הקשר שבינו לבין "משובה ישראל" = עשרת שבטי הצפון, אך "בגודה יהודה" = שני שבטי הדרום לא הסיקו את המסקנות.
  3. (ישעיהו נ א): "כֹּה אָמַר ה' אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִלחתיה אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ? הֵן בעונתיכם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻלחה אִמְּכֶם!": למרות זאת, ה' לא כתב ספר שמנתק את הקשר בינו לבין יהודה; הוא אמנם שילח וגירש אותה מהארץ, אך הקשר ביניהם עדיין נשאר.

שאלה [רותי 01.11.2004]: "נאמר כי ה' ניתק את הקשר בינו לבין ישראל, אך לא בינו לבין יהודה. הוא אמנם גרש אותם אך לא לתמיד. מה עם הקשר שלו עם עמ"י שלא משבט יהודה? האם הניתוק הוא תמידי- לעולמי עד? האם הגיוני שמכאן שאבו הנוצרים את טענתם בקשר בחירה מחדש את העם המובחר? (לפי מה שהבנתי- לאחר שניתן ספר הכריתות- אין לפנות ולחזור אחורה, כך שעמ"י אינו יכול לחזור אל ה'.. משום מה זה לא נראה לי.) "

תשובה [אראל]: 

שבטי ממלכת יהודה (= יהודה, בנימין, שמעון ולוי), שמהם מורכב העם היהודי של ימינו, בוודאי לא התנתקו מה', כפי שאומר הנביא ישעיהו "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שילחתיה?!".

ספר הכריתות ניתן רק לממלכת ישראל הצפונית, לאחר מאות שנים שבהן הממלכה הזאת היתה מנותקת מה', ממקדשו ומתורתו.

אמנם, חכמי ישראל נחלקו בשאלה - האם עשרת השבטים יחזרו בימות המשיח או לא ( תלמוד בבלי, סנהדרין קי:, משנה ):

ר' עקיבא אמר שהם לא יחזרו, ור' אליעזר אמר שהם כן יחזרו.

דעת ר' עקיבא מתאימה למה שכתבתי במאמר - עשרת השבטים קיבלו "ספר כריתות" ולכן הם לא עתידים לחזור.

לדעת ר' אליעזר אפשר לפרש, שה"ספר כריתות" לא ניתן לשבטים עצמם, אלא רק לממלכת-ישראל הצפונית, מלכות שומרון. כלומר, מלכות שומרון לא תקום עוד. אבל השבטים שהיו בה, יחזרו ויתאחדו עם שבטי מלכות יהודה, ויקימו ממלכה אחת מאוחדת.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/sfr_kritut