ביאור:סיכום שמואל ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק ד'.[עריכה]

איש בושת, בנו של שאול, שומע על מות אבנר ונחלש.

ליהונתן בן שאול היה בן נכה שקראו לו מפיבושת. כאשר הגיעה השמועה על מות שאול ויהונתן במלחמה הוא היה בן 5 והאומנת שלו לקחה אותו כדי לברוח והוא נפל ונעשה נכה.

רֵכָב ובַעֲנָה, - מאנשי איש בושת, התחפשו לאנשים שמוכרים חיטה ונכנסים לביתו של איש בושת והורגים אותו.

                     הם לוקחים את ראשו לדוד ומצפים לקבל שכר על מעשיהם כי הרגו את אויבו של דוד.

דוד – כועס מאוד על מעשיהם והורג אותם בגלל שהרגו את איש בושת, הוא תולה את גופותיהם מתוך מטרה שכולם יראו וידעו שהוא מתנגד להריגת אנשים.

את ראשו של איש בושת קברו בקבר אבנר שהיה בחברון.