ביאור:סיוע משפטי לעניים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חוקי התורה מתירים לעשירים ליהנות ממנעמי החיים יותר מעניים, אבל יש תחום אחד (לפחות) שבו אסור שיהיה יתרון לעשירים, והוא הצדק. "בצדק תשפוט עמיתך", "צדק צדק תרדוף", דורשת התורה. האדם שהצדק עמו צריך לזכות במשפט, בלי קשר למצבו הכלכלי.
אולם, בדרך הטבע לעשיר יש יתרון בבית המשפט: הוא יכול לשכור עורכי-דין טובים יותר, יש לו יותר בטחון עצמי בעמידתו מול השופט, וגם אם איננו נותן שוחד, יש סכנה שהשופט בתת-מודע ינסה למצוא חן בעיניו כדי לקבל ממנו טובות הנאה כלשהן בעתיד, בבחינת "שלח לחמך על פני המים".
לפיכך ישנם פסוקים מפורשים, המנחים את המדינה לדאוג שהעניים יזכו למשפט צדק:
- (משלי כט יד): "מלך שופט באמת דלים - כסאו לעד יכון",
- (משלי לא ט): "פתח פיך! שפט צדק, ודין עני ואביון"- פסוק הנמצא בקטע שמכוון למלך.
חובתו של המלך היא לפתוח את פיו ולעזור לעניים ולאביונים להתבטא; חובה זו יכולה להתקיים, למשל, על-ידי מתן סיוע משפטי בחינם לנזקקים, כמו לשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים במדינת ישראל, לשכת עורכי הדין, ועמותת "הלב במשפט".
לא רק המלך, גם השופטים צריכים לדאוג שהעניים והחלשים יזכו למשפט צדק, כמו שנאמר:
- (תהלים פב ג): "שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו"- פסוק הנמצא בפרק שמכוון לשופטים.
- (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת"- שופט צדיק יודע , כלומר בוחן מקרוב, את כל פרטי הדין שבו משתתפים אנשים דלים; הוא לא מסתפק במה שהעורך-דין אומר לו. אך שופט רשע אינו טורח להתבונן ולדעת - הוא מסתפק בדברים של עורכי הדין - וכך יש יתרון לעשירים השוכרים עורך דין טוב יותר ( פירוט ).
בתורה נאמר "ודל לא תהדר בריבו", "לא תישא פני דל", כלומר - אסור לעוות את הדין ולזכות את הדל, רק מפני שהוא דל; אולם, בדיוק באותה מידה, אסור לגרום לכך שהדין יתעוות והדל יפסיד במשפט, רק מפני שהוא דל; ולכן יש לעשות כל מה שאפשר כדי שהדל יוכל לבטא את טענותיו כראוי: " "בא-כוח המשיבים... חש באהדה אשר המערערים זוכים וראויים לה במצבם הקשה, והוא מזהיר אותנו אזהרה חמורה, ודל לא תהדר בריבו "... סהדי במרומים שלא אהדר ולא אצדיק שום דל בריבו אלא אם כן אמצא לו צד זכות בדין... וכן סהדי במרומים שלא אשא פני דל כדי שיוכל להתפרנס "בנקיות" ולא אני ולא העשיר יריבו נצטרך לפרנסו (ראה תורת כהנים, קדושים פרק ד') . אבל מודה אני ומתוודה שלא אנוח ולא אשקוט מלחפש לדלים ולעשוקים ולנדכאים צד זכות בדין, ולא אאמין לאומרים לי, אל תיגע כי לא תמצא. ואם מצפה בא-כוח המשיבים למקרא מפורש שיזהירני גם על זאת, הרי הוא לפניו: עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה, שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו, פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו ." " (השופט חיים כהן,ע"א 409/78 גולן נ' פרקש, פ"ד לד(1) 813. וראה גם, בר"ע (באר-שבע) 703/98 אלימלך נ' קראווני, תק-מח 98(2) 180 (דברי השופט נ' הנדל על גישת המשפט העברי); ראו גם "ודל לא תהדר בריבו" ).
פערים בין עשירים לעניים הם בלתי-נמנעים, אולם, יש להשתדל ככל יכולתנו לוודא, שפערים אלה לא ישפיעו על הזכות למשפט צדק.
לעיון נוסף
[עריכה]
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30.
תגובות
[עריכה]
מאת: קוראת
קראתי את המאמר המצורף:
"מחאה על אי השיוויון בייצוג בדין הפלילי / יוסי גורביץ -> האייל הקורא"
שהופיע בדף זה בתגובות.
מאמר זה נכתב בשנת 1999 ואני עצובה לגלות שקרוב ל-10 שנים אחרי הצעה חכמה זו, דבר לא השתנה מאז, ואף הפכה הבעיה המוצגת במאמר לסרטן ממאיר בחברה הישראלית (לצד חולות אחרות) בתחום הצדק והשוויון במשפט.
לצערי, צודק הכותב, כמו אז גם היום... ואפילו במידה רבה יותר פי עשרות מונים (והלא בימינו- שנת 2008...אולמרט, עורך-הדין המפולפל ביותר אוחז בעצמו בשלטון, לא פחות לא יותר).
כדי לנסות ולראות את חצי הכוס המלאה, דווקא אפשר לראות זאת כהזדמנות נפלאה להתחיל לתקן את העיוותים הנוראיים שנוצרו, שכן נדמה לי שבימינו אזרחים רבים יסכימו עם דברי מאמר זה והעצה המעשית והצודקת (לענ"ד) שהוא מציע, כמעט ברורים לכל בר דעת שרואה את המציאות נכוחה לנגד עיניו, מלבד, כמובן - אותם עורכי הדין שמועלים בתפקידם ומובן מאליו שלא יסכימו לוותר על האפשרות לעשות זאת כל עוד זה תלוי בהם.
אחד האתגרים וההצלחות שלנו כחברה יהודית ישראלית הם הצלחתנו בהשכנת משפט צדק בארץ ישראל, ולענ"ד עלינו לנצור זכות גדולה ומופלאה זו שהקב"ה בחסדו הגדול נתן לנו.
לצערי, בימינו ניתן להרגיש היטב את התוצאות האסוניות של חוסר במערכת משפט-צדק
אני ממליצה בחום לקרוא המאמר הנ"ל, להחיות מחדש הרעיון שמועלה בו ולהצטרף לתמיכה בו.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/siua_mjpti