ביאור:סיום ספר מלכים לעומת סיום ספר ירמיהו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
את ספר מלכים וספר ירמי'ה- ירמי'ה כתב, ושניהם נחתמים באותם פסוקים, על מלך בבל שמוציא את י'הויכין מבית כלא ונתן לו לאכול עד סוף ימיו. אולם יש הבדלים בין שני הסיומים:
(מלכים ב כה כז): "וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת, וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל"
ירמיהו נב לא: "וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הכליא[הַכְּלוּא]. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מִמַּעַל לְכִסֵּא מלכים[הַמְּלָכִים] אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל"
שאלות [לאה צחור, 'כפית של נח"ת' אדר ה'תשנ"ט]
- מדוע הסיומת של שני הספרים היא אותה סיומת?
- אם בכ"ז יש סיבה לחזרה מדוע בכ"ז יש שינוי'ים?
תשובה / אראל
[עריכה]ההבדלים הם משמעותיים: בספר ירמיהו נזכר תאריך מוקדם יותר (ביומיים), ובספר ירמיהו נזכר פועל שלא נזכר בספר מלכים – " " "ויוצא אותו" " " "מבית הכלוא" " ". (ולא רק " " "נשא... את ראש... מבית כלא" " ").
אפשר להסביר, שב- 25.12 (התאריך שבספר ירמיהו) הוציא מלך בבל את יהויכין מבית הכלא, ורק לאחר יומיים (ב- 27.12, התאריך שבספר מלכים) נתן את כסאו מעל כיסא המלכים אשר איתו בבבל. לפי זה, בספר ירמיהו מתואר התאריך שבו התחיל השינוי במעמדו של יהויכין, ובספר מלכים מתואר התאריך שבו הסתיים השינוי. כך פירש מלבי"ם.
עכשיו צריך להסביר את הסיבה להבדל הזה: למה ספר מלכים מדגיש את העלייה במעמדו של יהויכין וספר ירמיהו מדגיש את יציאתו מבית הכלא?
לדעתי זה נובע מההבדל בין שני הספרים.
ספר מלכים עוסק (כידוע) במלכים ובמלוכה. הסיפור האישי של יהויכין לא חשוב בספר זה – הדבר היחיד שחשוב הוא שיהויכין חזר למעמדו כמלך (לפחות באופן סמלי): יש לו כיסא-מלכות, והוא נמצא מעל כיסא המלכים אשר אתו בבבל. כפי שכתבו לאה ורננה, יש בזה התחלה של גאולה: מלכות יהודה מתחילה לקבל מחדש את הכבוד שאבד לה בגלות.
ספר ירמיהו הוא ספר יותר אישי: יש בו הרבה סיפורים אישיים, יש בו פרקים שלמים (לב, לז, לח, לט, מ) המתארים את חייו של ירמיהו בבית-הכלא, ואיך הוא כמעט נהרג אבל בסוף ניצל בנס, ואיך מלך בבל שחרר אותו מאזיקים. לכן בספר זה גם הסיפור האישי של יהויכין חשוב: חשוב לירמיהו לתאר גם את היציאה של יהויכין מהכלא כי זה דומה לסיפור האישי של ירמיהו עצמו. כמו שכתבו לאה ורננה, גם בזה יש התחלה של גאולה, אבל מהיבט אחר: התנאים של הגולים מתחילים להשתפר, הם יוצאים מהכלא, ומתעוררת בהם תקווה שבעתיד הם ייצאו גם מכלא-הגלות וישובו לארץ ישראל, (ישעיהו מב ו): "אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של צחור, לאה פ, רננה ל, אראל שפורסם לראשונה בכפית ה'תשנ"ט וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-07.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/syumy_hsfrim