ביאור:נשיאים = תשואות = עננים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

שמות של עננים : נשיאים / תשואות / עבים / סוכות ( כימה )
 
ירמיהו י יג:     "לקול תתו המון מים בשמים  ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים  למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו"

ירמיהו נא טז :   "לקול תתו המון מים בשמים ויעל  נשאים מקצה   ארץ ברקים למטר עשה  ויצא רוח מאצרתיו"

תהלים קלה ז:  "מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו"

משלי כה יד:   " נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר"

איוב לו כז:       "אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו "
שמואל ב כב יב : "וישת חשך         סביבתיו סכות   חשרת מים עבי שחקים" תהלים יח יב:   " ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו   חשכת מים עבי שחקים"

שמות נוספים לעננים : ערבות (ערפות) = ערפל  

תהלים סח ה : שירו לאלהים זמרו שמו סלו "לרכב בערבות" ביה שמו ועלזו לפניו:   

ישעיה ט א   : משא מצרים הנה ה' "רכב על-עב קל" ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו:

תהלים קד ג : המקרה במים עליותיו השם "עבים רכובו" "המהלך על-כנפי-רוח" :

ישעיה יד יד : אעלה על- "במתי עב" אדמה לעליון :    {במה = גב (רמה)}

תהלים יח י-יא : ויט שמים וירד "וערפל תחת רגליו" ":" "וירכב על-כרוב" ויעף "וידא על-כנפי-רוח" :

"וירכב על כרוב.."

מה זה "כרוב?" יש הרבה פירושים..

אולי בעניין הזה , כרוב = חרוף = כבשה

ויקיפדיה (ענן+קומלוס) : "קומולוס" - ענן ערמתי נמוך הידוע בכינוייו "ענני כבשה", "ענני כרובית", "ענני צמר" ועוד.

שמות כ יח      : ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל "הערפל" אשר שם האלהים:  

דברים ד יא     : ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך "ענן וערפל" :  

דברים ה יט    : את הדברים האלה דבר ה’ אל כל קהלכם בהר מתוך האש "הענן והערפל"  

                     קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי:

שמואל ב כב י : ויט שמים וירד "וערפל" תחת רגליו:  

מלכים א ח יב :   אז אמר שלמה ה’ אמר לשכן "בערפל" :  

ישעיה ס ב     : כי-הנה החשך יכסה-ארץ "וערפל" לאמים ועליך יזרח ה’ וכבודו עליך יראה:  

ירמיה יג טז   : תנו לה’ אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על-הרי נשף

                    וקויתם לאור ושמה לצלמות (ישית) ושית "לערפל" :  

יחזקאל לד יב : כבקרת רעה עדרו ביום-היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את-צאני 

                   והצלתי אתהם מכל-המקומת אשר נפצו שם ביום "ענן וערפל" :  

יואל ב ב       : יום חשך ואפלה יום "ענן וערפל" כשחר פרש על-ההרים עם רב ועצום

                  כמהו לא נהיה מן-העולם ואחריו לא יוסף עד-שני דור ודור:

צפניה א טו   : יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה

                  יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום "ענן וערפל" :  

תהלים יח י  : ויט שמים וירד "וערפל" תחת רגליו:  

תהלים צז ב : "ענן וערפל" סביביו צדק ומשפט מכון כסאו:  

איוב כב יג   :   ואמרת מה-ידע אל הבעד "ערפל" ישפוט:  

איוב לח ט   : בשומי "ענן" לבשו "וערפל" חתלתו:  

דברי הימים ב ו א : אז אמר שלמה ה’ אמר לשכון "בערפל" :

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-08.


תגובות[עריכה]

מאת: אביתר כהן

לשורש ערף ישנן כמה משמעויות בלשון המקרא (ע"פ שבי"ל) :

1. השם עורף , והוא אחורי הפנים, וכן הפועל ערף שמשמעו חתך את ערפו.

2. הפועל ערף שמשמעו נזילה, כמו השורש רעף, וכמו בפסוקים:

  • דברים לג כח: "וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו
יערפו
טל"
  • דברים לב ב: "
יערף
כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב"

ייתכן שיש קשר בין המשמעויות - שתיהן קשורות לגובה:

ערף = צד אחורי / גב / במה (עורף / צוואר - אחורי הגרון)

ערף = ענן / עב = במה

ערף = ירד / יזל

הענן / עב נקרא גם במה ("

"במתי עב" ") .

במה עניינו רמה / מקום מוגבה, וגם גב / גף (גוף), כך שהמובנים של ערף כרוכים זה בזה  .

'על במותימו תדרך' = על גביהם (גופם) תדרוך:

  • דברים לג כט: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על
במותימו תדרך
"
גם בשירת אוגרית - "במת פחל" - גב החמור .
  • דברים לג כח: "וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו
יערפו
טל"
  • דברים לב ב: "
יערף
כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב"

אולי יש פה משחק מילים יערוף = יזל / ירד , אבל גם חכמה / לקח / אמרה. בערבית ערפה = חכמה הבאה מלמעלה.

השורש ערף דומה לשורש רעף :

  • איוב לו כח: "אשר יזלו שחקים
ירעפו
עלי אדם רב"
  • משלי ג כ: "בדעתו תהומות נבקעו ושחקים
ירעפו
טל"

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_nsja_0