ביאור:נקודה לתענית אסתר (ויום ניקנור)

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אסתר ד טז: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי".

מעניין שבאותו יום שחלה בו תענית אסתר חל בו בעבר יום חג, יום ניקנור:

חשמונאים א, ז: (מא) ויהי ביום שלושה עשר לחודש אדר ויערכו מלחמה, ויינגף חיל נקנור, והוא נפל ראשונה במערכה. (מב) וירא העם כי נפל שר צבאם, וישליכו את הנשק וינוסו. (מג) וירדוף יהודה אחריהם דרך יום אחד מחדשה ועד גזר, ויריעו בחצוצרות אחריהם לתת אות לבני ישראל. (מד) ויצאו מכל חוות ארץ יהודה מסביב ויפלו עליהם. ויהי בפנות האויב לקראתם, ויפלו כולם בחרב עד לא נשאר שריד ופליט. (מה) ויעט העם אל השלל, ויכרתו את ראש נקנור ואת ידו הימנית אשר נשא בגאון לבבו, ויוקיעום בירושלים. (מו) ותחי רוח העם ויחוגו את היום ההוא בשמחה גדולה, ויצוו לחוג את יום השלושה עשר לחודש אדר מימים ימימה. (מז) ותשקוט ארץ יהודה ימים מספר.

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-a-2.htm

חשמונאים ב, טו: (מב) ואת ראש ניקנור הוקיעו מול פני המצודה, לאות עולם כי הושיע ה' את עמו. (מג) ויקבלו עליהם כולם לב אחד, כי לא ישכח היום הזה לעולם, ולחוג אותו בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, והוא היום לפני ימי הפורים.

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-b-2.htm

השאלה הנשאלת היא ממתי הפך יום ניקנור שחל ביג' באדר לצום תענית אסתר?

מתוך ויקיפדיה: במגילת תענית, שחוברה בסוף ימי בית המקדש שני, לאחר זמן מגילת אסתר, מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - יום ניקנור‏‏(5), לציון ניצחונו של יהודה המכבי על ניקנור. זמן תענית אסתר היה יום שמחה, אך משבטלה מגילת תענית‏‏(6) איסור התענית בזמן זה פג ומותר היה להתענות.

המנהג לצום בי"ג באדר אינו מוזכר בתנ"ך ואף לא בתלמוד. כפי הנראה, תענית אסתר התחילה להיות רווחת בזמן תחילת תקופת הראשונים (בערך בשנת ד'תת"ס 1100‏, זאת משום שהרי"ף‏ לא הזכיר את תענית אסתר ורבנו תם כבר הזכיר (שני ראשונים אלו חיו בסביבות השנה הזו).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8

נראה אם כך שהאבל הועדף על השמחה, וזה מתאים לכתוב:

קהלת ז ב: "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו".

וכן זו ממש התגשמות הפסוק:

עמוס ח י: "והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר".

אך לעומת זאת יש פסוק הפוך:

זכריה ח יט: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו".

אולי גם תענית אסתר תחזור בעתיד להיות יום ניקנור, ואולי ראוי לעשות זאת כבר היום?

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-02-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3304_2