ביאור:נישואין לעומת טהרה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הרב יובל שרלו כתב בכמה מקומות (למשל בעניין טבילת רווקות , בעניין נישואין עם כופרת , ובעניין איסור נגיעה ), שהנישואין הפורמליים בין איש לאישה הם ערך עליון, שקדם לתורה ונמצא מעל התורה.
למעשה בדבריו של הרב שרלו יש שתי טענות:
- יש ערכים שקדמו למתן תורה, ואינם כתובים בפירוש בתורה כי הם מובנים מאליהם (כמו החובה להתפרנס מיגיע כפיים, האיסור להזיק לרכושם של אחרים, האיסור לאכול בשר-אדם, ועוד), והם חשובים יותר מהערכים שנזכרו בתורה.
- ערך הנישואין הפורמליים, ובפרט - האיסור על קשר גופני בין אדם לחברתו הקבועה, הוא אחד מאותם ערכים, וחשיבותו גדולה יותר מערכים שנזכרו בפירוש בתורה.
לדעתי, גם אם הטענה הראשונה נכונה, הטענה השניה לא. גם אם יש ערכים שאינם כתובים בתורה כי הם מובנים מאליהם, ערך הנישואין הפורמליים אינו אחד מהם. לכך יש כמה ראיות:
- א. אם איסור המגע בין פנוי לפנויה היה מובן מאליו, גם איסור זנות היה מובן מאליו, וגם איסור ניאוף, שכן מעשים אלה כוללים מגע בין שני אנשים לא נשואים, וגם הרבה יותר מזה. ובכל זאת, התורה טרחה וכתבה אותם, ולא סמכה על "התובנה האנושית הפשוטה". ואם איסורי ניאוף וזנות אינם מובנים מאליהם - קל וחומר לאיסור מגע בין פנוי לפנויה.
- ב. הרמב"ם כתב בפירוש, בתחילת הלכות אישות , שלפני מתן תורה לא היו נישואין פורמליים, אלא כל אדם יכל לגור עם החברה שלו ללא אירוסין כלל, ואף הזנות היתה מותרת. הקשר בין איש לאישה התבסס על רצונם של שני הצדדים, וכל צד יכל לנתק אותו בכל זמן שרצה, ובכך הדבר היה דומה לקשר בין חבר לחברתו הקבועה. מכאן, שהנישואין הפורמליים הם חידוש של התורה.
מכיוון שהנישואין הפורמליים הם חידוש של התורה, יש לבדוק את דרגת החשיבות שלהם מתוך התורה עצמה, ולא לפי מה שנראה לנו מובן מאליו. נבדוק את דרגת החשיבות של הנישואין הפורמליים בשלושה מקרים:
א. נישואין פורמליים לעומת טהרת הגוף[עריכה]
הרב שרלו כתב, שאם איש ואישה נמצאים בקשר גופני ללא נישואין, עדיף לשכנע אותם שיתחתנו, מאשר לשכנע אותם שישמרו דיני טהרה.
אך בתנ"ך ובהלכה יש כמה ראיות לכך, שטהרת הגוף של האישה חשובה יותר מהנישואין הפורמליים:
- אם איש שוכב עם אשתו או עם אישה אחרת כאשר היא נידה (=היה לה מחזור ולא טבלה במקוה) - שניהם נענשים בעונש כָרֵת, שהוא אחד העונשים החמורים ביותר בתורה (ויקרא כ יח) : " ואיש אשר ישכב את אישה דווה [נידה] , וגילה את ערוותה את מקורה הערה, והיא גילתה את מקור דמיה - ונכרתו שניהם מקרב עמם ". לעומת זאת, אם איש שוכב עם אישה פנויה שאינה נידה - עונשם הוא, לכל היותר, מלקות; לפי חלק מהמפרשים האיסור הוא מדרבנן בלבד, ויש אומרים שבמקרים מסויימים זה לא אסור כלל (ע"ע התנגדות התורה להפקרות מינית ) .
- בדיונים בנושא ה"פילגש" (=מגורים משותפים ללא נישואין), נוהגים לצטט
- שניים מחכמי ישראל, רא"ש ורמב"ן, שכתבו שיש למנוע מנהג זה. אך כשמעיינים בדבריהם רואים, שהם התנגדו למנהג זה בעיקר משום שחששו לפגיעה בדיני הטהרה: רא"ש כתב (הובא בטור יורה דעה קפ"ג) , שאישה שחיה עם איש ללא נישואין, מתביישת לטבול במקוה; ורמב"ן כתב (הובא בכסף משנה אישות א:ד) , שאיש שחי עם אישה ללא נישואין, עלול לבוא עליה גם בימי נידתה (ע' גם שולחן ערוך, אבן העזר כו ) . כלומר, החשוב ביותר הוא לשמור על דיני הטהרה.
- לפי התורה, אסור לאדם ליגוע באשתו או באישה אחרת כאשר היא נידה (ויקרא יח יט) : " ואל אישה בנידת טומאתה - לא תקרב לגלות ערוותה ": גם האיסור הזה לא קשור לנישואין - הוא חל באותה מידה על זוג נשוי ועל זוג לא נשוי! מצד שני, אין איסור מהתורה ליגוע באישה פנויה טהורה. לפי חלק מהדעות יש איסור מדרבנן, אך לכל הדעות האיסור פחות חמור.
- לא רק בתורה - גם בדברי הנביאים מודגש נושא טהרת הנידה, למשל בתיאור הצדיק (יחזקאל יח ו) : " אל ההרים לא אכל, ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל; ואת אשת ריעהו לא טימא, ואל אישה נידה לא יקרב ": הצדיק לא שוכב עם אישה של מישהו אחר, ולא מתקרב אל אישה נידה. אבל לא נזכר שהצדיק הקפיד להתחתן עם אשתו באופן פורמלי כדת משה וישראל, או שלא היתה לו "חברה קבועה" ללא נישואין. בתנ"ך מסופר על אנשים רבים שלקחו פילגשים (=חברות ללא נישואין), ולא מוצאים התייחסות שלילית לאנשים אלה. לכן אי-אפשר לומר, שהאיסור על קשרים מחוץ לנישואין הוא "למעלה מן התורה" ונובע מ"דרך ארץ שקדמה לתורה".
- אם הגויים כופים על האדם לאנוס אישה נידה (אשתו או אישה אחרת) - אסור לו בשום אופן להסכים - הדין הוא "ייהרג ואל יעבור". אך אם כופים על האדם לאנוס אישה פנויה שאיננה נידה - הדין הוא "יעבור ואל ייהרג" (ע' בית שמואל, שולחן ערוך אבן העזר, כ:א; אגרות משה, יורה-דעה חלק שני, סימן קעד ענף ג בסוף הענף) . אמנם, הפנויה עצמה אינה חייבת למסור את עצמה ולתת לגבר להתקרב אליה, גם אם כתוצאה מכך הגבר ימות . אך הדבר אינו נובע מחומרת החטא, אלא מהפגם והקלון שהדבר גורם לאישה - היא אינה חייבת לוותר על כבודה כדי להציל אדם אחר (ע' במאמרי " ייהרג ואל יעבור ") .
- למעשה, גם הרב שרלו עצמו כתב ש: " לגבי ההרחקה מעריות – יש לזכור כי שני מרכיבים יש בהם. ראשון בהם הוא חומרת העבירה – מרכיב הסיכון, ומבחינה זו וודאי שאישה נידה חמורה יותר מפנויה שאינה נידה... ", רק שהוא טען במקום אחר, שבפנויה שאינה נידה יש איסור שהוא "למעלה מן התורה", וטענה זו דחיתי למעלה.
לסיכום, מכל המקורות שבדקנו נובע, שהטהרה של האישה חשובה הרבה יותר מהנישואין הפורמליים בין האיש לאישה. מסקנה זו קשורה גם לדיון על טבילת פנויות .
ב. נישואין פורמליים לעומת טהרת הנשמה[עריכה]
לדעת הרב שרלו, אם אדם נמצא בקשר עם חבֵרה כופרת, יש לשכנע אותו שלפחות יתחתן איתה, כי זה הרע במיעוטו. אך מעיון בתורה נראה, שבחירת בת-זוג ראויה, חשובה יותר מהנישואין הפורמליים.
בתורה יש כמה וכמה איסורים על נישואים עם נשים לא ראויות (גויה לבן-ישראל, גרושה לכהן וכו') . רוב האיסורים האלה חלים רק על נישואין ולא על קשר מחוץ לנישואין, כמו שכתוב בתורה למשל לעניין גויה " ולא תתחתן בם ", וכמו שכתב גם הרמב"ם בעניין נישואי כהן . מכאן נראה, שהתורה הקפידה יותר על נישואין עם אישה לא ראויה, מאשר על קשר מחוץ לנישואין (אם כי גם זה אסור). אפשר להציע כמה טעמים לכך:
- א. קשר של נישואין הוא קבוע, וקשה יותר לצאת ממנו.
- ב. קשר של נישואין יוצר קשר גם בין המשפחות, וכך יש יותר סכנה להשפעה שלילית.
- ג. קשר של נישואין מתפרסם יותר בציבור, ובכך נותן לגיטימציה ציבורית לנישואין.
בנישואין עם חברה כופרת, יש כמה בעיות:
- ד. עצם הקשר עם אישה שאינה מאמינה הוא בעייתי, וכפי שהרב עצמו כתב כמה פעמים. לדעתי יש כאן עבירה על מצוות "ואהבת את ה` אלהיך בכל לבבך", כי אדם שאוהב את ה` בכל לבבו אינו יכול לאהוב אישה שאינה אוהבת את ה`.
- ה. מעבר לכך, בהקמת בית משותף עלולות להיות בעיות חמורות של דיני נידה וכשרות.
מכל הטעמים האלה נראה, שאם אדם יוצר קשר עם אישה שאינה ראויה לו - עדיף שהקשר הזה יהיה ארעי, ולא יגיע לנישואין. כך יהיה יותר סיכוי שהקשר הזה יתפרק בעתיד.
מסקנות מדיון זה לגבי הבעייתיות בהסתמכות על ערכים חיצוניים נמצאות כאן .
ג. נישואין פורמליים לעומת הולדת ילדים[עריכה]
במקרה אחד פסק הרב יובל שרלו הלכה , שניתן להסיק ממנה על ערך חשוב יותר מערך הנישואין הפורמליים - ערך הולדת הילדים. במקרה זה אני מסכים איתו, משום שהולדת ילדים היא באמת ערך שקדם למתן תורה - מצוות " פרו ורבו ומלאו את הארץ " ניתנה לאדם וחוה מיד עם בריאתם, אלפי שנים לפני שהתורה לימדה את ערך הנישואין. אך יש רבנים שחולקים, ואין כאן מקום לפרט.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tryg/mqor/xiconi_xtuna