ביאור:נחמיה ז סה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד הַכֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים:

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הַתִּרְשָׁתָא[עריכה]

זה אדם בבבל שהלכו אליו לשאול מה יעשו בני הכהנים אבודי היחשׂ.

ואחרי שנים רבות עלה אותו אדם ארצה ישראל וזה נחמיה לכן שם כתוב "וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא".

ונחמיה מעתיק מן הספר ולכן מעתיק 'התרשתא' ולא 'נחמיה'.