ביאור:נחמיה ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ:

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ספר היחשׂ נחמיה לעומת עזרא[עריכה]

ספר היחש המובא פה מובא גם בתחילת הספר, בעזרא ב א [ספר עזרא ונחמיה הם ספר אחד שסתם מישהו חילק].

המובא פה שונה מאד מן המובא שם. מספרים שונים. שמות שונים. ואף פסוקים שממש חסרים.

את ספר עזרא ונחמיה כתב עזרא, כמובן, אחרי כל הקורות בספר, כלומר אחרי שנים רבות. כאשר נחמיה חיפש את ספר היחש, לא היה לו את ספר עזרא. הוא מצא את ספר היחש, לא את המקורי כי אם אחד ההעתקים, ואותו ההעתק היה משובש מאד [כלומר למשל קלף הרוס וכתב מתפורר ונמרח, לא העתקה של סופר, או שהיה בתנאים לא טובים].

לכן הרבה מאד דברים פה שונים מן הכתוב בספר עזרא. עזרא סופר הוא, ובעת כתיבת ספרו היה בידו את ספר היחש המקורי או העתקה דקה שלו.

אביא דוגמאות לשגיאות שונות.

ז י כתוב 'שש מאות' ובעזרא כתוב 'שבע מאות'. הכתוב מטושטש.
ז כב הפסוק עבר מקום לפסוק אחר. זה יקרה אם למשל המעתיק פספס שורה ושב וכתב אותה בצד היריעה ולא ברור לאיזו שורה התוספת.
ז לג כתוב רק אַנְשֵׁי נְבוֹ אַחֵר חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם, ובעזרא כתוב בְּנֵי נְבוֹ חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם, בְּנֵי מַגְבִּישׁ מֵאָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה. פה אלה שתי שורות שהתערבבו [למשל שנכתבו קרוב מאד ואז הטשטשו]. לכן בעוד השורה השניה נמחקה כמעט כולה, המילה 'מאה' עברה לשורה הראשונה והפכה ל'אחר' [כסביר בספר זה].
ז מח כתוב רק בְנֵי חֲגָבָה בְּנֵי שַׁלְמָי, ובעזרא כתוב בְנֵי חֲגָבָה בְּנֵי עַקּוּב בְּנֵי חָגָב בְּנֵי שַׁלְמַי. פה עיני המעתיק שוטטו ובשובו אל המילה 'חגבה' שב מבטו אל המקום השגוי.
ז סז כתוב רק וְלָהֶם מְשֹׁרֲרִים וּמְשֹׁרֲרוֹת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. ובעזרא כתוב וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת מָאתָיִם, סוּסֵיהֶם שְׁבַע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה פִּרְדֵיהֶם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. וזה עוד מקרה ששוטטו עיני המעתיק ובשובו אל המילה 'מאתים' שב אל המקום השגוי.

נותר להוסיף שסוף ספר היחש שונה באמת בין ספר עזרא וספר נחמיה, והספר שהיה ביד עזרא יותר הכליל. אולי עזרא הוא ששינה.