ביאור:נזם באף או נזמים באזניים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בכמה מקומות בתנ"ך נזכרים נזמים:
|
ההקשר |
הביטוי |
|
עבד אברהם לרבקה (בראשית כד מז) |
" "ואשים הנזם על אפה " " |
|
נתנו ליעקב בשכם (בראשית לה ד) |
" "וייתנו... את כל אלהי הנכר אשר בידם, ואת הנזמים אשר באוזניהם " " |
|
ביקש אהרן מבנ"י (שמות לב ב) |
" "פרקו נזמי הזהב אשר באוזני נשיכם בניכם ובנותיכם" " |
|
במעשה העגל (שמות לב ג) |
" "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם " " |
|
הביאו למשכן (שמות לה כב) |
" "חח ונזם וטבעת וכומז" " |
|
נתנו לגדעון (שופטים ח כד) |
" "וישליכו שמה איש נזם שללו" " |
|
תכשיטי הנשים (ישעיהו ג כא) |
" "הטבעות ונזמי האף " " |
|
כנסת ישראל (יחזקאל טז יב) |
" "ואתן נזם על אפך ועגילים על אוזנייך" " |
|
כנסת ישראל (הושע ב טו) |
" "ותעד נזמה וחלייתה ותלך אחרי מאהביה" " |
|
לאיוב (איוב ב יא) |
" "וייתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד" " |
|
" "אישה יפה וסרת טעם" " (משלי יא כב) |
" "נזם זהב באף חזיר" " |
|
" "מוכיח חכם על אוזן שומעת" " (משלי כה יב) |
" "נזם זהב וחלי כתם" " |
בארבעה מקומות נזכר בפירוש שהנזם על האף – ובכולם זה אף של אישה (רבקה, בנות ישראל בישעיהו, כנסת ישראל ביחזקאל, 'אישה יפה וסרת טעם'). כנראה שנשים נהגו לשים נזם באף, וגברים נהגו לשים נזמים באזניים. אמנם, במעשה העגל ביקש אהרן " " "פרקו נזמי הזהב אשר באוזני נשיכם בניכם ובנותיכם" " " – אבל זה לא סותר את התיאוריה, כי ייתכן שאהרן פשוט לא ידע - מרוב צניעות הוא אף פעם לא הסתכל בפנים של אישה ולא ראה שנשים שמות נזמים באף... ואכן, בני ישראל לא הביאו אליו את נזמי הזהב אשר 'באזני נשיהם', אלא " " "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם " " ". [וע"פ הפשט ייתכן שנשים נהגו לשים נזמים גם באף וגם באזניים, והגברים הביאו את נזמי הזהב שלהם כי הנשים לא רצו לתת להם את הנזמים שלהן – ראו רש"י].
בשני מקומות נזכר שהנזמים שימשו לעבודה זרה (השלל של שכם, מעשה העגל) – ובשניהם הם נלקחו מהאזניים. הנושא מוסבר במאמר נזמים . ראו גם: ותעד נזמה וחליתה .
תגובות[עריכה]
חידוש תורה...
מדוע דווקא יצא עגל ?
הדבר רמוז בדברי אהרון "פרקו נזמי הזהב".
מכיוון שנזם הינו עגיל זהב , עגיל אותיות עגל להוציא את האות י' (שם השם ) , כדי שלא תשתתף במעשה עבודה זרה וקיבלת עגל זהב.
- -- משה בוחבוט, 2019-02-28 01:21:11
יפה, תודה
- -- Erel Segal-Halevi, 2019-02-28 04:56:50
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 12 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-12-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/nzmim