ביאור:נזיר בשיטת הרמות/סיוגיית הריני נזיר מן החרצנים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה (משנה נזיר א ב | נזיר ג ב)

הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה – הרי זה נזיר, וכל דקדוקי נזירות עליו.

גמרא

לפי פירוש "המפרש":[עריכה]

א. מתני' דלא כר' שמעון, דתניא: "ר"ש אומר - אינו חייב עד שידור מכולם, ורבנן אמרי - אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר.

ב. מ"ט דר"ש?

1. אמר קרא (במדבר ו): 'מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג'
א. ורבנן מ"ט?
אמר קרא (במדבר ו) 'מיין ושכר יזיר'.
ור' שמעון נמי, הכתיב 'מיין ושכר יזיר'?
ההוא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות.
א. מאי היא?
1. קדושתא ואבדלתא.
(דף ד.) הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני?
2. אלא כי הא דאמר רבא: שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר אתיא נזירות חיילא על שבועה.
ב. ורבנן נמי הא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין רשות?
א"כ לימא קרא "מיין", מאי "ושכר", שמעת מינה תרתי.
ור"ש, היינו טעמא דכתב "שכר", לאלופי שכר שכר למקדש, דכתיב (ויקרא י) "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך", מה גבי נזיר יין הוא דליתסר אבל שאר משקין לא, אף גבי מקדש נמי יין הוא דליתסר אבל שאר משקין המשתכרין לא, ולאפוקי מדר' יהודה דתניא: "ר' יהודה אומר - אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש חייב".
2. איבעית אימא ר"ש לית ליה איסור חל על איסור, דתניא: ר"ש אומר האוכל נבילה ביום הכפורים פטור".
ב. ולרבנן נמי[1] הכתיב (במדבר ו) "מכל אשר יעשה מגפן היין"?
אמרי לך רבנן התם לימד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה.
ור"ש לית ליה צירוף, דתניא: ר"ש אומר כל שהו למכות, לא אמרו כזית אלא לענין קרבן.



גמרא

לפי פירוש תוספות (ד"ה ר"ש לית ליה:)[עריכה]

השינויים מפירוש המפרש כתובים בצבע אדום.


א. מתני' דלא כר' שמעון, דתניא: "ר"ש אומר - אינו חייב עד שידור מכולם, ורבנן אמרי - אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר.

ב. מ"ט דר"ש?

אמר קרא (במדבר ו): 'מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג'
א. ורבנן מ"ט?
אמר קרא (במדבר ו) 'מיין ושכר יזיר'.
ור' שמעון נמי, הכתיב 'מיין ושכר יזיר'?
ההוא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות.
א. מאי היא?
1. קדושתא ואבדלתא.
(דף ד.) הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני?
2. אלא כי הא דאמר רבא: שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר אתיא נזירות חיילא על שבועה.
ב. ורבנן נמי הא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין רשות?
א"כ לימא קרא "מיין", מאי "ושכר", שמעת מינה תרתי.
1. ור"ש?
היינו טעמא דכתב "שכר", לאלופי שכר שכר למקדש, דכתיב (ויקרא י) "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך", מה גבי נזיר יין הוא דליתסר אבל שאר משקין לא, אף גבי מקדש נמי יין הוא דליתסר אבל שאר משקין המשתכרין לא, ולאפוקי מדר' יהודה דתניא: "ר' יהודה אומר - אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש חייב".
2. איבעית אימא ר"ש לית ליה איסור חל על איסור, דתניא: ר"ש אומר האוכל נבילה ביום הכפורים פטור".
ב. ולרבנן נמי הכתיב (במדבר ו) "מכל אשר יעשה מגפן היין"?
אמרי לך רבנן התם לימד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה.
ור"ש לית ליה צירוף, דתניא: ר"ש אומר כל שהו למכות, לא אמרו כזית אלא לענין קרבן.
  1. ^ שאלה זאת מתייחסת לתשובה הראשונה ל"מאי טעמא", ולא לתשובה. כדי להבהיר זאת, נאלצתי להשתמש בצבעים זהים. 2.