ביאור:מתי להרוג כדי למנוע חטא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מצוות "לא תרצח" חלה על כולם - גם על פושעים שנתפסו, ואסור לרצוח אותם עד שהם עומדים לדין ונגזר דינם למוות. אך יש מקרים מיוחדים, שבהם מותר להרוג אדם ללא משפט, כדי למנוע ממנו לעבור עבירה:
א. אדם שמתכוון לרצוח את חבירו - מותר להרוג אותו כדי למנוע את הרצח. דין זה נלמד מהפסוק שנאמר על גנב (שמות כב א): "אם במחתרת יימצא הגנב - והוכה ומת, אין לו דמים": גנב שבא במחתרת (בסתר), מתכוון גם להרוג את בעל הבית אם יצטרך, ולכן מותר להרוג אותו (רש"י) . יש גם הגיון מוסרי בדין זה - אדם שמתכוון לרצוח, אינו מאמין במצוה "לא תרצח", ולכן המצוה לא חלה עליו.
ב. אדם שמתכוון לאנוס אישה, כאשר יש באונס גילוי עריות (כשהאישה נשואה, נידה או קרובת-משפחה של האנס - כלומר כמעט בכל המקרים) - מותר להרוג אותו כדי למנוע את האונס. דין זה נלמד מהפסוק שנאמר על אונס נערה מאורשה (דברים כב כז): "וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ" - מכאן שאם יש לה מושיע, הוא רשאי להושיע אותה בכל דרך אפשרית, גם על-ידי הריגת האנס .
באותה פרשה נאמר (דברים כב כו) "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה", כלומר - אונס שיש בו גילוי עריות הוא חמור כמו רצח, הנזק שנגרם לנאנסת חמור כמו מוות. לכן זה הגיוני שבשני המקרים מותר להרוג את הרודף. ראו ייהרג ואל יעבור .
ג. אדם שעובר עבירות מסויימות לעיני כל ישראל, בהפגנתיות ובהתרסה נגד ה' ותורתו - מותר (לא חובה) להרוג אותו בשעת מעשה כדי למנוע את חילול שם ה'. דין זה נלמד ממעשה פינחס, שהרג את זמרי שבעל מדיינית (במדבר כה), למרות שבדרך-כלל מי שבועל מדיינית אינו חייב מיתה. ראו קנאים פוגעים בו .
בכל המקרים האלה, מטרת ההיתר היא למנוע את ביצוע העבירה; אם העבירה כבר נעשתה (הנרדף כבר נרצח, הנרדפת כבר נאנסה וכו') - אסור להרוג את הפושע, אלא יש להביא אותו למשפט.
ראו גם:
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/rodf