ביאור:משפט בלי רחמים הוא רשע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע" (קהלת ג טז).

בחיים צריך איזונים. מול הדין באים הרחמים. נאמר, כי אלוהים חשב לברוא את העולם בדין, אך ראה שהוא לא יתקיים, אז ברא אותו ברחמים. אך גם ללא דין לחלוטין אי-אפשר, שאז יהיה תוהו-ובוהו, הפקרות. 'חסד' הוא גם מילה חיובית, אך גם מילה שלילית במקורות ולא בכדי. כך גם באדם, יש לו אב ואם, שמציינים דין ורחמים בהקבלה ורק בשילובם של שני אלה הוא נוצר ומתחנך. ושמעתי את הדעה, כי גם בדתות זה כך - הנצרות היא מטריאלית, האסלאם פטריארכלי והיהדות משלבת בין השניים. אף כי לדעתי בכל דת יש משני יסודות אלה ברמות משתנות. על-כל-פנים לכן הפסוק אומר, כי במקום המשפט שמה הרשע ולא רק זה שבא לדין, אלא אף ממקום הדיינים עצמם. כן אנו מכירים את מידת לפנים משורת הדין. יקוב הדין את ההר - זו היא מידת האכזריות במידה רבה.

מידת האיזון

מידת הרחמים

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3103_0