ביאור:משפחה וילדים במשפט העברי לעומת המשפט הרומי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מאמר זה מתבסס על שיעורים של פרופסור קירשנבאום מהמרכז הבינתחומי, והוא הוקלד ע"י תלמיד החפץ בעילום שמו ונתרם על-ידו ל"אתר הניווט בתנך". מותר להעתיק את המאמר בתנאי שהערה זו נמצאת בראש כל עותק.

PATRIA PROTESTAS - הכוח של האב[עריכה]

'

מושג רומי - האב נקרא בלטינית PATER-FAMILIAS. בחוק הרומי כל ילד וילדה שנולדים הם ברשות אביהם עד יום מותו. כוח האב היה דבר עצום בעולם העתיק, ברומא. בישראל הייתה רק שארית שלה פטריא-פרוטסטס. הבת והבן אינם מתחתנים בלי רשות האב.

במשפט העברי, בדין תורה, בן בכלל איננו ברשות אביו, אפילו בן צעיר, בן שנתיים, שלוש.

במשפט העברי, בדין תורה, הבת, לעומת זאת, היא ברשות אביה עד היותה בוגרת. אם היא גדולה מגיל 12 היא חייבת בכל החוקים אך לא יוצאת מרשות אביה עד גיל 12 וחצי. בידו כוח השאה, הוא יכול להשיאה עד שהיא נעשית בוגרת וזו הייתה הנורמה בישראל וברוב העולם, שאדם יכול להשיא ביתו כל זמן שהיא לא נעשתה בוגרת.

 

חיי הזכר:[עריכה]

'

נחלקים לשני שלבים: קטן וגדול, קטין ובגיר בשפה המודרנית.

קו הגבול הוא 13 שנים, בר המצווה - בר - בן, מצווה - חוק - הוא בן החוק, נתון תחת החוק.

ילד קטין איננו בן החוק ואינו חייב בשום חוק, גם במשפט הישראלי. קטין ההורג נפש, אין זה מעשה פלילי. אין ענישה פלילית, החוק לא מדבר אל קטינים וכך גם התורה. היא מדברת על קטינים, כיצד לגדלם, לחנכם, אך לא אל הילד. לקטין אין כשרות משפטית ועד גיל בר-מצווה אינו יכול להתחתן.

גם אם עבר זכר בגיל 13 על החוק, הוא יכול להיות פטור אם לא התגלו אצלו סימני בגרות = סימנים פיסיולוגים.

משמע, ללא נתונים פיזיולוגיים הזכר המבוגר אינו נתון תחת החוק, גם אם מלאו לו 13 שנה.

 

חיי הנקבה:[עריכה]

אצל הנקבה יש שלושה שלבים: קטנה(גיל 12), נערה(מגיל 12 ויום עד 12 ושישה חודשים), בוגרת (מגיל 12 ושישה חודשים ויום והלאה). מיום הולדתה ועד גיל 12 הנערה היא קטנה. מגיל 12 היא תחת החוק. היא צריכה שימלאו לה 12 שנים ולהיות בעלת סימני בגרות.

נערה בת 12 היא בעלת כשרות משפטית ורק אז היא יכולה להינשא, אולם הנורמה החברתית הייתה שנקבות נישאות בהיותן קטנות. הכיצד? הפתרון לנישואיי נקבות בהיותן קטנות התאפשר הודות להיותן נתונות ברשות אביהן, ומאחר והוא השיא אותן, הרי שהנישואים היו חוקיים.

למרות האמור, בהיותה בת 12 שנה ושישה חודשים ויום, למרות שיצאה מרשות אביה מבחינה משפטית, הרי שמבחינה חברתית עדיין מוסד הנישואים נשאר בידי האב.

משפחה במשפט הרומי[עריכה]

במשפט הרומי, משפחה היא מוסד ומושג משפטי . הקשר המשפטי הוא ע"י החוק.

אירופה מבוססת על המשפט הרומי. משפחה זה אם אדם מתחתן עם אישה כחוק. הילדים הנולדים ממנה במסגרת הזאת הם ילדים חוקיים. ילד שנולד מחוץ למסגרת המשפחתית הוא ילד לא חוקי, ועל-כן אינו מקבל את שם אביו, מזונות מאביו ואת ירושת אביו.

במשפט הרומי יש שתי דרכים להביא ילדים לעולם:

לידה.
אימוץ – פיקציה משפטית
  : החוק "מוליד" ילד. החוק מאפשר לאמץ, החוק למעשה "מוליד" ילד. (במצב של ערירות ).

משפחה בתקופה המקראית[עריכה]

המשפחה המקראית היא משפחה ביולוגית . גם אם אדם לא מתחתן עם אישה, אם הוא מוליד ממנה ילד אז הילד שלו, אין דבר כזה, ילד לא חוקי; הוא ילד ביולוגי, ילד של האב, יורש אותו. אם הם לא נשואים, יש בעיה טכנית, כיצד יודע האב שזה בנו; אבל אם הוא מכיר בילד, ילד זה יורש אותו ומקבל את שמו וזה לא תלוי במצב המשפחתי. במשפט העברי אין ילד בלתי חוקי כי החוק לא קובע.

במשפט המקראי אין אימוץ, ויש בעיה להתמודד עם בעיית 'הערירות. ' אחד הפתרונות הוא דין הייבום ( דברים כה ה): " "כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם, ובן אין לו" (לאוו דווקא בן, יכול להיות בת, נכד, נין וכו', אין לו שום זרע), "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" (מחוץ למשפחת הבעל, אלמנה מאדם שנפטר ללא ילדים לא יכולה להתחתן מחוץ למשפחה), "יבמה" (הגיס שלה) "יבוא עליה ולקחה לו לאישה ויבמה" }} " (ימלא חובת היבם – חיתון של גיס את גיסתו אם אחיו נפטר ללא זרע).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של דוד קיוויתי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/mjpxa