ביאור:משנה חגיגה פרק ג - מעומד
מראה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
<< | משנה מסכת חגיגה פרק ב (חומר בקודש) - המהדורה מעומדת
חגיגה פרק ג משנה א
[עריכה]- חוֹמֶר בְּקֹדֶשׁ מִבַּתְרוּמָה:
- שֶמַּטְבִּילִין כֵּלִים לְתוֹךְ כֵּלִים לִתְרוּמָה, אֲבָל לֹא לְקֹדֶשׁ.
- אֲחוֹרִיִּים וְתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיעָה לִתְרוּמָה, אֲבָל לֹא לְקֹדֶשׁ.
- הַנּוֹשֵׂא אֶת המדרס - הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא הַקֹּדֶשׁ.
- בִּגְדִי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה, מִדְרָס לְקֹדֶשׁ.
- חוֹמֶר בְּקֹדֶשׁ מִבַּתְרוּמָה:
- לֹא כְּמִידַּת הַקֹּדֶשׁ מִידַּת הַתְּרוּמָה:
- שֶׁבְּקֹדֶשׁ - מַתִּיר וּמְנַגֵּב וּמַטְבִּיל, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר.
- וּבִתְרוּמָה - קוֹשֵׁר, וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל.
- לֹא כְּמִידַּת הַקֹּדֶשׁ מִידַּת הַתְּרוּמָה:
חגיגה פרק ג משנה ב
[עריכה]- כֵּלִים הנגמרין בְּטָהֳרָה: צְרִיכִין טְבִילָה - לְקֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.
- הַכְּלִי - מְצָרֵף מָה שֶׁבְּתוֹכוֹ - לְקֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.
- הָרְבִיעִי - בְּקֹדֶשׁ: פָּסוּל,
- וְהַשְּׁלִישִׁי - בִּתְרוּמָה.
- וּבִתְרוּמָה: אֵם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו, חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה.
- וּבְקֹדֶשׁ: מַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן, שֶׁהַיָּד מְטַמֵּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ בְּקֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא בִּתְרוּמָה.
חגיגה פרק ג משנה ג
[עריכה]- אוֹכְלִין אוֹכַלִים נגובים - בְּיָדַיִם מְסוּאָבוֹת בִּתְרוּמָה, אֲבָל לֹא בְּקֹדֶשׁ.
- אוֹנֵן וּמֵחֹסֶר כְּפוּרִים צְרִיכִין טְבִילָה לְקֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.
חגיגה פרק ג משנה ד
[עריכה]- חוֹמֶר בִּתְרוּמָה:
- שֶׁבִּיהוּדָה נֶאֱמָנִין עַל טַהֳרַת יַיִן וְשֶׁמֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה,
- וּבִשְׁעַת הַגִּיתּוֹת וְהַבַּדִּים - אַף עַל הַתְּרוּמָה.
- חוֹמֶר בִּתְרוּמָה:
- עָבְרוּ הַגִּיתּוֹת וְהַבַּדִּים -
- הֵבִיאוּ לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, לֹא יְקַבְּלֶנָה מִמֶּנּוּ, אֲבָל מַנִּיחָהּ לַגַּת הַבָּאָה.
- אִם אָמַר לוֹ: "הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ" - נֶאֶמָן.
- כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵי שֶׁמֶן הַמְדוּמָעוֹת - נֶאֱמָנִין עֲלֵיהֶן בִּשְׁעַת הַגִּיתּוֹת וְהַבַּדִּים,
- וְקֹדֶם לַגִּיתּוֹת שִׂבְעִים יוֹם.
חגיגה פרק ג משנה ה
[עריכה]- מן המודעית ולפנים, נאמנין על כלי חרס.
- מן המודעית ולחוץ, אין נאמנין.
- כיצד?
- הקדר שהניח קדירותיו, ונכנס לפנים מן המודעית,
- הוא הקדר והן הקדירות - הלוקח נאמן.
- והיוצא - אינו נאמן.
חגיגה פרק ג משנה ו
[עריכה]- הגבאים שנכנסו לתוך הבית,
- וכן הגנבים שהחזירו את הכלים - נאמנים לומר, לא נגענו.
- ובירושלים, נאמנים על הקודש.
- ובשעת הרגל, אף על התרומה.
חגיגה פרק ג משנה ז
[עריכה]- הפותח את חביתו, והמתחיל בעיסתו על גב הרגל -
- רבי יהודה אומר: יגמור.
- וחכמים אומרים: לא יגמור.
- משעבר הרגל - היו מעבירין על טהרת העזרה מושג המוסבר במשנה הבאה.
- עבר הרגל ביום החמישי - לא היו מעבירין ערב שבת, מפני כבוד השבת.
- רבי יהודה אומר: אף לא יום החמישי, מפני שאין הכוהנים פנויים.
חגיגה פרק ג משנה ח
[עריכה]- כיצד מעבירין על טהרת העזרה:
- מטבילין את הכלים שהיו במקדש, ואומרים להם: היזהרו שמא תיגעו בשולחן.
- כל הכלים שהיו במקדש, היו להם שניים כלים להחלפה, למקרה שייטמאו ושלישים.
- אם נטמאו הראשונים, יביאו השניים תחתיהן.
- וכל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה - חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת,
- כיצד מעבירין על טהרת העזרה:
- ...מפני שהן כקרקע. - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרים: מפני שהן מצופין.