ביאור:מצוות עשה שהזמן גרמא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


' מצוות עשה שהזמן גרמא ' 1 ]

' כללי ' :

באופן כללי נשים מחוייבות בכל מצוות התורה. לומדים זאת מהכתוב "...כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" (שמות, י"ט, ג'). אומרים חז"ל:

"בית יעקב" – הנשים.

"בני ישראל" – הגברים.

כלומר משה מחויב למסור את התורה גם לנשים וגם לגברים, אולם התורה הקלה במידה מסוימת על הנשים, כך שהן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. בהמשך נראה – מדוע.

' פטור נשים מתלמוד תורה ' :

נשים פטורות מתלמוד תורה שנאמר "...ושננתם לבניך ..." - דורשים חז"ל: לבניך, ולא לבנותיך, מכאן שנשים אינן בגדר החיוב של תלמוד תורה.

' תפילין הוקשו לתלמוד תורה ' :

נאמר בתורה (שמות, י"ט, ג'):

"והיה לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך...".

ומיד אח"כ:

"..למען תהיה תורה ה' בפיך"

מכאן שתלמוד תורה הוקש לתפילין.

כשם שנשים פטורות מתלמוד תורה כך נשים יהיו פטורות מתפילין היות וכאמור תלמוד תורה ותפילין הוקשו זה לזה.

חז"ל בהסברם להיקש שבין תלמוד תורה לתפילין מסבירים, מעבר להיקש הפסוקים, שהסיבה "הרעיונית" להיקש היא: שתלמוד תורה ותפילין הם אות וזכר למתן תורה וליציאת מצרים ששניהם מהווים את הבסיס לאמונה.

' כל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות ' :

היות ונשים פטורות מתפילין והיות ותפילין זו מצוות עשה שהזמן גרמא והיות וכל התורה כולה הוקשה לתפילין מהלימוד "...למען תהיה תורת ה' בפיך...", הרי שכל מצוות עשה בתורה שתלויות בזמן, נשים יהיו פטורות מהם, בדיוק כפי שהן פטורות מתפילין.

כפי שהראנו, מתלמוד תורה נשים פטורות מכוח גזירת הכתוב ("ושנתתם לבניך"). כעת ננסה לבחון האם אמנם כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות?

נראה שיש לא מעט יוצאים מהכלל.

' מצוות לא תעשה ' : נשים מחויבות .

בכל מצוות לא תעשה, נשים מחויבות באופן מוחלט, בין שהזמן גרמא ובין שלא.

לומדים זאת מהכתוב:

"איש או אישה אשר יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא..." (במדבר, ה', ו')

מכאן שהשווה הכתוב איש ואישה לגבי כל העונשין שבתורה ואלו שייכים רק למצוות לא תעשה מאחר ו"מעל בה' " שייך לומר רק אם אדם עובר על לאו .

' סוכה ולולב ' : נשים פטורות .

פטור זה איננו נובע מהטעם של מצוות עשה שהזמן גרמא (למרות שיש כאן תלות בזמן) אלא מכוח הלכה למשה מסיני .

אמנם יש פסוק המיוחד לסוכה:

"...כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא, כ"ג, מ"ב)

מפסוק זה, הייתי חושב שלמרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא – בכל זאת יהיו מחויבות מכוח " כל האזרח", עונה הגמרא הלכה למשה מסיני.

אמנם התוספות במסכת פסחים (ק"ח: ד"ה "היו") נראה שפטור הנשים מסוכה הוא כן מטעם מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן הכלל של מצוות עשה שהזמן גרמא תופס. על כל פנים גמרא מפורשת במסכת סוכה ובמסכת קידושין אומרת שטעם הפטור של נשים הוא מפני שזו הלכה למשה מסיני.

' צום יום הכיפורים 'נשים חייבות .

חיבות אע"פ שזו מצוה שהזמן גרמא.

לומדים זאת מהפסוק:

"בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוכיכם..."

(ויקרא ט"ז, כ"ט).

מתוך הריבוי "האזרח" לומדים חז"ל לרבות הנשים.

' אכילת מצה 'נשים חייבות .

חייבות אע"פ שזו מצוות עשה שהזמן גרמא.

הגמרא מסכת פסחים (מ"ג:) מסבירה:

נאמר "לא תאכל עליו חמץ..." ומיד לאחריו "שבעת ימים תאכל עליו מצות...".

אומרת הגמרא מתוך סמיכות הציווים של אי אכילת חמץ לאכילת מצה, למדים שכל שישנו "...בבל תאכל חמץ..." כלומר, כל מי שישנו באיסור אכילת חמץ ישנו גם בקום אכול מצה. למעשה, יש כאן לאו הניתק לעשה והיות והם צמודים הרי הם כיחידה אחת ולכן נשים מחויבות במצה בגלל שהם מחוייבות באי אכילת חמץ. כלומר, ישנו חיוב מיוחד לנשים למרות שכאמור זו מצות עשה שהזמן גרמא.

נסכם את הדברים עד לשלב זה ' : '

' סוכה ' - נשים פטורות , מטעם של הלכה למשה מסיני.

' תקיעת שופר ' - נשים פטורות , מטעם מצוות עשה שהזמן גרמא (למרות שנשים מקפידות ללכת לשמוע קול שופר, מצד הדין הם פטורות לגמרי).

' מגילה ' - נשים חייבות , למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, מפני שאף הם היו באותו נס.

' מצה ' - נשים חייבות , למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא.

' ציצית ' - נשים פטורות , משום מצוות עשה שהזמן גרמא.

' תפילין ' - נשים פטורות , שהרי הוקשו לתלמוד תורה שנשים פטורות.

' חנוכה ' - נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, שאף הם היו באותו נס.

' מצוות עשה מדרבנ ' ן : נשים חייבות .

נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, רק בתנאי שהעשה הוא מדאורייתא , אבל אם העשה הוא מדרבנן אז למרות שהזמן גרמא נשים יהיו חייבות , לדוגמא: ארבע כוסות בפסח 2 ] .

התוספות שואלים 3 ] ' מדוע שלא נחייב נשים בציצית - מאותו הטעם שהם חייבות במצה בפסח?

הרי לגבי מצה בפסח נאמר:

"...מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ..."

(שמות, י"ג, ז').

כלומר החיוב של לא יראה לך חמץ שגם נשים חייבות בו (משום שהם חייבות במצוות לא תעשה), סמוך באותו פסוק לעשה של "מצות יאכל", לכן נשים חייבות במצה, היות והם מחויבות ב "לא יאכל חמץ" הם מחויבות בעשה של אכול מצה. למרות שמצה היא במפורש מצוות עשה שהזמן גרמא שהרי החיוב באכילת מצה הוא רק בפסח. וכך הוא אכן הכלל "שכל שישנו בלא תעשה ישנו גם בקום עשה" – הכלל תקף בתנאי שהעשה והל"ת צמודים באותו פסוק או בפסוקים סמוכים. באותו אופן ניתן לכאורה לומר שנשים יתחייבו בציצית, נאמר:

"...לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו: גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה..."

(דברים, כ"ב, י"א-י"ב).

נשים מחויבות בלאו של שעטנז- אשר סמוך לעשה של ציצית, לפי הכלל כל שישנו בלא תעשה ישנו גם בקום עשה ונחייב לפי זה נשים בציצית.

התוספות נשארים בקושייתם.

אולי ניתן לענות בדרך הבאה: מצה היא ההיפוך של חמץ , לכן אם נשים חייבות באיסור חמץ הם יהיו גם בחיוב מצה. לעומת זאת, בציצית, גדילים אינם ההיפוך של שעטנז , אלו למעשה שני נושאים שונים לגמרי ולכן לא שייך לומר שכל שישנו באיסור שעטנז מחויב בעשה של ציצית.

יוצא אם כן שהכלל הגורף כביכול של "מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" איננו גורף כלל ועיקר ויש לא מעט יוצאים מהכלל.

למעשה, ניתן לנמק פטור לנשים מטעם מצוות עשה שהזמן גרמא בתנאי ש כל הסעיפים הבאים מתמלאים:

חיוב מצוות העשה הוא מדאורייתא ולא מדרבנן.
רק על מצוות עשה התלויות בזמן.
רק אם אין פסוק מפורש שאומר אחרת, או הלכה למשה מסיני שקובעת אחרת.

כל זמן ש אחד מהתנאים דלעיל לא מתקיים ניתן לומר שנשים חייבות.

ישנן מצוות עשה שהם מדאורייתא והזמן לא גרמא ובכל זאת נשים פטורות. לדוגמא:

תלמוד תורה – החיוב מדאורייתא, חייבים בו בין ביום ובין בלילה בכל ימות השנה ובכל זאת נשים פטורות.
פדיון הבן – מדאורייתא, חל רק על האב ואילו נשים פטורות.
פריה ורבייה – נשים פטורות, משום שנאמר "וכבשוה". דרכו של האיש לכבוש ולא של האישה ולכן הוא חייב בפריה ורבייה והיא פטורה.

' נסכם בטבלה ' :

<col width="201" /> <col width="180" />

מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות ( יוצאים מהכלל )

מצוות שהזמן גרמא

ולכן נשים פטורות

כל מצוות לא תעשה

שופר

צום יום הכיפורים

לולב

אכילת מצה

סוכה

ארבע כוסות

תפילין

הקהל

ציצית

מגילה

תלמוד תורה

חנוכה

רגל

' מהו הטעם לפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גמרא ' ?

בנושא זה עוסקים רבים, ביניהם "תוספות ריד", הריטב"א וכן האבודרהם.

והם כולם מנמקים: "... שנשים אין זמנן מצוי בידם וברשותם ..."

נשים משועבדות לבעליהם ולביתם ולכן דבר שהוא לא קבוע, אלא תלוי בזמן, לא נוכל לחייבן כי אין הם שולטות באופן מוחלט על זמנם שהרי יתכן ובאותה שעה "מצוות בעלה עליה".

' שואלים ' : אם כך, נאמר שנשים רווקות ואלמנות וגרושות שאין להן חובה לבעלהם, נחייבן במצוות עשה שהזמן גרמא.

כדוגמת הגמרא במסכת קידושין (ל:) לעניין כיבוד אב ואם- שנשים פטורות מפני שרשות בעליהן עליהם, אבל אם נתאלמנה או נתגרשה – חוזרת לחיוב כיבוד אב ואם. אם כך, נאמר דבר דומה לגבי מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים שאינן נשואות יתחייבו בהם?

' יתכן לתרץ ' : בעצם אישה תמיד אין זמנה בידה באופן מוחלט, בין נשואה ובין גרושה או אלמנה מאחר ולאישה יש תכונות מיוחדות של אחריות על משפחה ועל הבית יותר מאשר לגבר, והיא מרגישה מחויבות פנימית עמוקה בהכנות לכל חג, לכל אירוע משפחתי וכדו'. מכאן שהאפשרויות שלה בזמן - קטנות יותר מאשר אצל הגבר. לכן חז"ל פטרו אותה ממצוות עשה שהזמן גרמא.

ובכך מסתדר גם ההיקש של אישה לעבד כנעני. שהרי לגבי אישה נאמר "...וכתב לה ספר כריתות..." 4 ] ולגבי שיפחה כנענית נאמר "..או חופשה ניתן לה .." 5 ] - לומדים גזירה שווה מהמלה "לה" ומכאן שכל המצוות שהאישה מתחייבת בהם גם העבד והשפחה מתחייבים בהם ולהפך.

ניתן לנמק את הגזירה שווה שכאשר האישה נשואה זמנה לא בידה באופן מלא, חלקית לפחות הוא בידי בעלה. כך גם העבד זמנו אינו בידו אלא בידי אדונו ולכן ההיקש עבד לאישה.

זו אכן הסיבה שגם עבדים ושפחות פטורים ממצוות עשה שהזמן גרמא וזה גם מסביר מדוע גם עבד ולא רק שפחה, כי שניהם בקטגוריות – "שזמנם לא בידם".

אבל מהעובדה שאישה פטורה – גם כשהיא אלמנה וגרושה, לומדים שאישה מעמדה חשוב הרבה יותר, מאחר ואחריותה כוללת שכן היא אינה נתונה רק לרשות בעלה אלא לרשות הבית כולו, על פיה יישק דבר, לכן הקלו לגביה חז"ל בדין, לפטור אותה ממצוות עשה שהזמן גרמא בכדי לתת לה יותר זמן.

יש להעיר כי לגבי עבד עברי , לא אומרים שהוא פטור ממצוות עשה שהזמן גרמא (לפי הטעם שזמנו אינו בידו) מפני שעבד עברי יכול לפדות עצמו בכל רגע ולכן אינו בבחינת " גופו קנוי לאדונו" , שהרי הוא יכול לצאת לחורין ע"י גירעון כסף. מהעובדה שיש לו "פוטנציאל" של חירות, הוא כבר לא נכנס לקטגוריית "שזמנו אינו בידו".

לסיכום[עריכה]

ניתן להבין כאן שחז"ל נתנו פטור מסוים לנשים, עקב ההכרה שנשים באירועים התלויים בזמן כגון חגים ומועדים, הרבה יותר עסוקות מהגבר מבחינת אחריות הבית וחינוך הילדים. דבר זה נכון בין אם הן נשואות ובין אם הן אלמנות או גרושות ולכן הקלו עליהן.

ניתן לראות בכך יחס חיובי במיוחד של חז"ל לאישה.

1] עיקר הדברים מבוססים על הגמרות הבאות: קידושין לה. וסוכה כח.

2] ראה תוס' בפסחים קח: ד"ה "היו".

3] בפסחים מג: ד"ה "סלקא".

4] דברים כ"ד, א.

5] ויקרא, י"ט, כ'.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/zmn