ביאור:מפורש ושום שכל - פירושים חדשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ויקראו בספר תורת אלוהים מפרש ושם שכל ויבינו במקרא" (נחמיה, ח', 8).

נשאלת השאלה - מהו הפירוש הטוב? ועד כמה הפירוש הטוב יכול להיות חופשי? בפרושנו-אנו כאן, לשם לב, אנו לרוב יוצאים מתוך הפרשנותיות המקובלות לעבר פירוש חדש, הגם שבהרה מהמקרים אנו גם מסתמכים על פירושים קודמים. זו היא גישתנו הפרשנית, הגורסת כי אין די בפרשנויות הקיימות, אלא שעל הפרשנות להתחדש כל הזמן, בבחינת - "מחדש יום יום מעשה בראשית", אך שגורסת גם כי תחילה יש להכיר את הפרשנויות הקיימות עד כמה שאפשר, כי אחרת לפרשנות המוצעת אין את העומק הדרוש. ביהדות ידוע הכלל, כי 'חדש אסור מן התורה', אך מאידך מעלים על נס בה את 'החידוש'. וכן גם במקורותינו אנו מוצאים - "ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא, כו', 10), וכן - "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" (שיר השירים, ז', 14). וכן ידוע הכלל - 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' וכן עוד כאלה. ככלל, זהו הקו העדין שעובר בין המסורת הנוקשה ובין היצירתיות החופשית - קו שיש לו משקל רב ומשמעות מרחיקת לכת. החכמה היא להחזיק גם מזה וגם מזה, כדברי קהלת. אך אין הכוונה בויתור כאן או כאן, או בנסיון למצוא חן וליישר קו. אלא שמתוך הכוונה אל האמת נשמר האיזון העדין בין הישן והחדש. שכן גם ביצירתיות נטולת רסן יש חוסר, שכן מתמעטת האמירה שלה לנוכח הגישה הממוסדת. כך שתמיד קיים המשחק הזה שבודק את הגבולות, עד כמה ניתן לערער את המוכר ולהחדיר רוח רעננה, או עד כמה ניתן לבטא את האישי והפרטי בתוך הכללי. וזו היא לדעתי 'פנימיות' התורה באמת - כאשר פנימיותך יוצאת בה, ועד כמה שאפשר - בהשראת רוח אלוהים אשר בכל.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t35b08_0