ביאור:מעומד/עתיקות/חרטומים/כוהני/תולדות רעמסס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תולדות רעמסס השלישי (פפירוס האריס I, לוח 76) - מהדורה מעומדת ומבוארת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סריקה[עריכה]

פאפירוס האריס 1, לוח 76 פתיח: חמש נדבות רעמסס השלישי לאלים פפירוס האריס 1, לוח 76 (Pl.LXXVI) בכתב כוהני דמיטי, מארמון רעמסס השני במדינת הבו (שמו העכשיוי של המקום בערבית)


תעתיק מפוצל[עריכה]

תעתיק מחובר משוחזר[עריכה]

תרגום מילולי[עריכה]

תרגום פרשני[עריכה]

מזמור לאמן[עריכה]

הו אמן הטה אזנך אליו
בדד נגד צדקך
רש ולא עשיר
וירשיעו במשפט
כסף וזהב לשוטרי הספר
בגדים לעבדיהם. אין עוד כאמן שופט בדין
להציל איש מיד צר
ואביון במשפט יבא
העני יעשיר

מזמור לאמן[עריכה]

אקרא ראשית חכמה במֵימי אמן
המשוט אלֵי (אמת)
אתה הוא הנותן לחם לאין נכון לו
המקים את בית עבדו
אל יהי נסיך מגן בעדי מכל מצוקותי
אל יבוא יד זכרי תחת פועל
איש אשר בבית ... אדוני מגן בעדי
ידעתי את כחו וגבורתו כי מגן חזק הוא
אין עוד גיבור מלבדו
גדול הוא אמן ומענה לכל יכין

מאה כתבי עבר[עריכה]

ימלא רצונו בכל קראו אליו.
השמש הוא מלך האלים אמת
השור החזק, העולס האדיר (לו הכח)

מזמור לאמן[עריכה]

בואה נא הו שמש
חרו משחר יעזרני
אתה הוא הנותן [תשועה]
אין ישועה מבלעדיך
קווה לך
כי תבא אלי אתון שמעני אתה אלהי הגדול
לבי יוצא אל אל (אן)
מלא משאלותי
תן בלבי חדוה, יעלץ לבי בתוכי
שמע נדָרַי, נדבות ענותי יום יום
מנחותי לעת ערב
אנחותי היוצאים מפי
הבאים זה אחר זה
הוי! חורו השחר, אין עוד מלבדו,
נותן מחסה לאלף אלפים, המושיע לעשר רבבות.
המגן לכל הקורא אליו אלוה אן (אל)
אל תרשיעני כי רבו חטאי.
כי נער אני ואין בי כח
איש חסר לב אני
דאגה באה עלי כלחוך השור את עשב השדה

מזמור לאמן[עריכה]

אם יעבר עלי לילה, ... אמצא מזור
דאגה תשוב אלי עת אשכב

מזמור לפרעה[עריכה]

יחי המלך לעולם!
וזאת ההודעה למלך
להיכל מלכות אוהב האמת
לשמים הגדולים שם השמש
שית לבך אלי שמשך העולה
להחכים את הארץ בטובו
חוג השמש מבני אדם רודפי החושך מתוך מצרים
אתה הוא כדמות אביך השמש
העולה בשמים. זורח ובוקע שחר
אין מקום בלי טובך
מצוותך חוק לכל ארץ
בישבך בהיכלך
שומע אתה מלי כל ארצות תיבל
אלף אלפי אזנים לך,
נגה העין על כוכבי שמים,
הרואה את חוג השמים
אם יאמר דבר בפי הנקרה
הוא יעלה באזנך,
הנעשה במסתרים, נגלה לעיניך
הוי בעין-רע מרי-אמן האל הרחום יוצר הרוח

ראו גם[עריכה]

מאמרים[עריכה]

  • מילון פפירוס האריס מאת סמואל בירטש באתר השיתופים של ויקימדיה
  • על פפירוס האריס סריקת מאמרו של אייזנלוהר (בגרמנית)

הגיית השם פלשת פלשתים (ופלשתינה פלשתין)[עריכה]

באנגלית הביטוי לפלשתים הוא Philistines, בעקבות כיתוב יווני Φιλισταίοι פִֿילִיסתַּאִיוֹי בתרגום המצרית בפפירוס הַארִיס, אך לא כהיגוי המצרי, שם כנראה רשום "פּלֶסֶת" Pleset, ולא כהיגוי האכדי "פִּילִיסתּוּ", בכתובת סנחריב הכתובה כתב יתדות, כי לאכדים לא היתה פ רפה כלל, ולמצרים היתה פ דגושה (לא מונשמת) בראש מילה, כמו שבעברית הוגים בראש מילה פּ דגושה פוצצת לא מונשמת, ולעומת זאת בסוף הברה סגורה היא לא מונשמת ולא פוצצת. כך אומרים בעברית פִּילוסוף.

השערה זו שהשם פלשת בוטא בעיצור פ רפה, כמו ה"פלאשה" וגם ה"פלאשמורה" מאתיופיה, שניהם בעיצור פ רפה, משליכה גם על ויכוח בן ימינו לגבי הגיית השם פלשתין, שמקורו לכל הדיעות בשם פלשת (ובתקופות שונות חרג מהתחום המצומצם של חמשת ערי פלשתים ליד עזה). לפי השערה זו, בניגוד לטענות של ד"ר ענת ברקו מעל בימת הכנסת, דווקא הישראלים הם אלו שלא מסוגלים להגיד פלשתין בדומה להיגוי הקדום שבו שם זה בוטא.

אפשר לאשש טענה והשערה זו רק אם אכן הפלשתים מקורם מאיי יוון, ורק אם השם "פלשת" מקורו אכן בשפות של אנשי האיים גויי הים האגאים או האחרים מהאיזור. הבעיה היא ששתי נקודות אלו כלל לא בטוחות (שלא לדבר על זה שאפילו לא לגמרי בטוחים כיצד הגו את המילה באכדית או במצרית).

ישנה מי שמפקפקת כיום בהגעתם של הפלשתים מאיי יוון, ובהשערתו הקדומה של זא'ן פרנסואה שמפוליון, בדבר ההתקפה המשולבת בים וביבשה, בעת "הגירת גויי הים הגדולה" בתקופת רעמסס השני. לדברי ד"ר שירלי בן-דור אֶבְיָן אוצרת התערוכה על מצרים במוזיאון ישראל יתכן שהפלשתים כלל אינם מאיי יוון כרתים או אי אגאי אחר, ואולי לא היתה מעולם הפלישה הגדולה והמשולבת הזו. את מסקנותיה הסיקה עם חוקרים נוספים בעולם, מהצטברות עדויות ומסקנות ממחקרים שונים ועל אף מיפוי תורשתי של שלדי אדם פלשתי שמצא אותם מגיעים מדרום אירופה לחוף הים התיכון.‏[1][2]

על פי השערת ד"ר יגאל בן נון, (הטוען שהשם "עברי" היה כינוי גנאי של העמים השכנים לשבטי ישראל), יתכן שגם השם "פלשתים" הוא שם שניתן להם בידי אויביהם, כפי שהאינדיאנים נקראו כך רק בידי האירופאים, וכפי שכנראה - אך לא בטוח - הפלאשים נקראו בשם זה רק בפי הנוצרים, אויביהם, (גם השם "חבשים" לא שימש את העם האתיופי לתיאור עצמי, והשם "אתיופי" מגיע כנראה מהיוונית ופירושו αἴθω אייתו - שרוף, ὤψ אוֹפּס - פנים).‏[3][4][5]

הערות[עריכה]

  1. ^ (באנגלית) תעודות עתיקות מורות על אפשרות שהפלשתים לא היו פולשים אגאים (הארץ)
  2. ^ (באנגלית) על מוצאם של גויי הים פרופ' וודהויזן, מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם הולנד (2021)
  3. ^ על מקור הפלשתים
  4. ^ בעניין שמות העם האתיופי ומקורם ראו לקסיקון אנגלית המקוון של הנרי ג'ורג' לידל וראו גם עם הפלאשים - יהודי חבש, אתיופיה (אתר אגודת יהודי אתיופיה)
  5. ^ עברי הוא שם גנאי במקרא (יגאל בן נון, הארץ)