ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/שופטים//שמשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמשון - בספר שופטים, מהדורה מבוארת ומעומדת

במהדורת הביאור הרגילה

הולדת שמשון[עריכה]

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.

וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל הָאִשָּׁה, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:
הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית - וְיָלַדְתְּ בֵּן.
וְעַתָּה: הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר, וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא.
כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן:
וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן,
וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.

וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר:
אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, נוֹרָא מְאֹד,
וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא, וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי.
וַיֹּאמֶר לִי:
הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן,
וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה,
כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ.
{פ}

וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר:
בִּי אֲדוֹנָי,
אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ? יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד.

וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ, וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל הָאִשָּׁה,
וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ.
וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאִישָׁהּ, וַתֹּאמֶר אֵלָיו:
"הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי!.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ,
וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה?
וַיֹּאמֶר: אָנִי.

וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ: עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ! מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ?.
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל מָנוֹחַ:
מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר:
מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל, וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ,
וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל; כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר. {ס}

וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יְהוָה:
נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים?
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל מָנוֹחַ:
אִם תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה - לַיהוָה תַּעֲלֶנָּה!
כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה הוּא.

וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יְהוָה: מִי שְׁמֶךָ? כִּי יָבֹא דְבָרְיךָ וְכִבַּדְנוּךָ!
וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יְהוָה: לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי?
וְהוּא פֶלִאי. {פ}

וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה, וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַיהוָה,
- וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים.
וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה
וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ,
וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.

וְלֹא יָסַף עוֹד מַלְאַךְ יְהוָה לְהֵרָאֹה אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ,
אָז יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה הוּא.

וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ: מוֹת נָמוּת, כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ!
וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ:
לוּ חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתֵנוּ
לֹא לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה,
וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת.

וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן,
וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה.
וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן, בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל. {פ}

האשה התמנית[עריכה]

אריה ודבורה בדרך[עריכה]

וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים.
וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר: אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִּי לְאִשָּׁה.
וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ: הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה, כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים?

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו: אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.
וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא, כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים, וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל.

וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ.
וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ, וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיֵּרֶד וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה, וַתִּישַׁר בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן.

וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ, וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה, וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ.
וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל, וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ, וְלֹא הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ.

המשתה והחידה[עריכה]

וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל הָאִשָּׁה, וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים.
וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן:
אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה: אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם,
וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים.
וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי, וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ: חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה!

וַיֹּאמֶר לָהֶם: מֵהָאֹכֵל - יָצָא מַאֲכָל!, וּמֵעַז - יָצָא מָתוֹק!
וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן:
פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה, פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ.
הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ? הֲלֹא?!

וַתֵּבְךְּ אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו וַתֹּאמֶר: רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי, הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה?
וַיֹּאמֶר לָהּ: הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי, וְלָךְ אַגִּיד?!

וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ, וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ.

וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה:
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ?! וּמֶה עַז מֵאֲרִי?!!
וַיֹּאמֶר לָהֶם: לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי!!


וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן, וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ
וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת לְמַגִּידֵי הַחִידָה.
וַיִּחַר אַפּוֹ וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ.
וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ.

{פ}

נקמת השועלים[עריכה]

וַיְהִי מִיָּמִים - בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים,
וַיֹּאמֶר: אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה, וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא.
וַיֹּאמֶר אָבִיהָ:
אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ... וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ!
הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה? - תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ!

וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים, כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה!
וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים,
וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ.
וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים,
וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת.

וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים: מִי עָשָׂה זֹאת?
וַיֹּאמְרוּ: שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי, כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ!
וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת? כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל!!
וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה!
וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם.

{פ}

ההסגרה בלחי מסלע עיטם[עריכה]

וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה, וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי.
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה: לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ?
וַיֹּאמְרוּ: לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ, לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ.

וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם,
וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן: הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים, וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ?
וַיֹּאמֶר לָהֶם: כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם.

וַיֹּאמְרוּ לוֹ: לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ, לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים!
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר: לֹא. כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם, וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ!
וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע.

הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ!!
וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה, וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ,
וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו.

וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה, וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ!
וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן:
בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם,
בִּלְחִי הַחֲמוֹר - הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ!
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ,
וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא 'רָמַת לֶחִי'.

וַיִּצְמָא מְאֹד, וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר:
אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת,
וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים.

וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם.
וַיֵּשְׁתְּ, וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי.
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ: "עֵין הַקּוֹרֵא" אֲשֶׁר בַּלֶּחִי - עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה. {פ}

הזונה מעזה[עריכה]

וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה, וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.
לַעַזָּתִים לֵאמֹר: בָּא שִׁמְשׁוֹן הֵנָּה!!!

וַיָּסֹבּוּ וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ כָל הַלַּיְלָה בְּשַׁעַר הָעִיר,
וַיִּתְחָרְשׁוּ כָל הַלַּיְלָה לֵאמֹר: עַד אוֹר הַבֹּקֶר - וַהֲרְגְנֻהוּ!

וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה
וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת
וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו,
וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן.

{פ}

דלילה[עריכה]

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה.

הפיתוי[עריכה]

וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לָהּ:
פַּתִּי אוֹתוֹ וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל, וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ וַאֲסַרְנֻהוּ ונוכל לאסור אותו לְעַנֹּתוֹ כדי לענות אותו בעינויים,
וַאֲנַחְנוּ נִתַּן לָךְ אִישׁ - אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף!!

וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן:
הַגִּידָה נָּא לִי: בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל? וּבַמֶּה תֵאָסֵר לְעַנּוֹתֶךָ?
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שִׁמְשׁוֹן:
אִם יַאַסְרֻנִי יקשרו אותי, מלשון מאסר ומעצר בְּשִׁבְעָה יְתָרִים מיתרים - חבלים חזקים שמשמשים לתפיסת האוהל אל היתדות. פעולת ההתרה נקראת כך כשמפרקים את האוהל ומקבלים את החבלים המיתרים בחזרה. לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ?
- וְחָלִיתִי! וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.

וַיַּעֲלוּ לָהּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ,
וַתַּאַסְרֵהוּ בָּהֶם. - וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב לָהּ בַּחֶדֶר.

וַתֹּאמֶר אֵלָיו: פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ! - שִׁמְשׁוֹן!
וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ, וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ.

וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן:
הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי! וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים!
עַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה תֵּאָסֵר?
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:
אִם אָסוֹר יַאַסְרוּנִי בַּעֲבֹתִים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה?
- וְחָלִיתִי! וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.

וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם,
וַתֹּאמֶר אֵלָיו: פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ! - שִׁמְשׁוֹן!
וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר...
וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט.

וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן:
עַד הֵנָּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים! הַגִּידָה לִּי: בַּמֶּה תֵּאָסֵר?
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:
אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת...

וַתִּתְקַע בַּיָּתֵד.
וַתֹּאמֶר אֵלָיו: פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ! - שִׁמְשׁוֹן!
וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיִּסַּע אֶת הַיְתַד, הָאֶרֶג וְאֶת הַמַּסָּכֶת.

וַתֹּאמֶר אֵלָיו:
אֵיךְ תֹּאמַר 'אֲהַבְתִּיךְ' וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי?
זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֵתַלְתָּ בִּי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל!

וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים, וַתְּאַלֲצֵהוּ -
וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת... וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ.
וַיֹּאמֶר לָהּ:
מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי.
אִם גֻּלַּחְתִּי? וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי!
- וְחָלִיתִי! וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם.

וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ,
וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר:
עֲלוּ הַפַּעַם כִּי הִגִּיד לִה אֶת כָּל לִבּוֹ!
וְעָלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיַּעֲלוּ הַכֶּסֶף בְּיָדָם.

וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ,
וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.
וַתֹּאמֶר: פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ! - שִׁמְשׁוֹן!
וַיִּקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר: אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר!
וְהוּא לֹא יָדַע כִּי יְהוָה סָר מֵעָלָיו.

וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו, וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה,
וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסֻירִים.

וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח.

{פ}

מותו עם פלשתים[עריכה]

וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים נֶאֱסְפוּ לִזְבֹּחַ זֶבַח גָּדוֹל לְדָגוֹן אֱלֹהֵיהֶם, וּלְשִׂמְחָה,
וַיֹּאמְרוּ: נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ אֵת שִׁמְשׁוֹן אוֹיְבֵינוּ!!
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ הָעָם וַיְהַלְלוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ:
נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְיָדֵנוּ אֶת אוֹיְבֵנוּ וְאֵת מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ, וַאֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת חֲלָלֵינוּ!!

וַיְהִי כְּיטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ: קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק לָנוּ!
וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית (האסירים) הָאֲסֻירִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם,
וַיַּעֲמִידוּ אוֹתוֹ בֵּין הָעַמּוּדִים.

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל הַנַּעַר הַמַּחֲזִיק בְּיָדוֹ:
"הַנִּיחָה אוֹתִי וַהֲימִשֵׁנִי אֶת הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וְאֶשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם.
וְהַבַּיִת מָלֵא הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, וְשָׁמָּה כֹּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים,
וְעַל הַגָּג - כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְאִשָּׁה הָרֹאִים בִּשְׂחוֹק שִׁמְשׁוֹן.

וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר:
אֲדֹנָי יֱהֹוִה, זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹהִים,
וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי - מִפְּלִשְׁתִּים!!

וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם,
וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ.

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן: תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים!
וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ.
וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו.

וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ,
וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו,
וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה.

{פ}