ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/נדרים/פרק ג/משנה ג
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תלמוד בבלי - מהדורה מעומדת ומבוארת
- << :: תלמוד בבלי מסכת נדרים פרק ג משנה ג :: >>
|
נדרים דף כג עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
נדרים פרק ג משנה ג[עריכה]
החלוקה למשניות בתלמוד הבבלי היא על פי סוגיות. משנה זו היא למעשה המשכה של המשניות הקודמות מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- ...נדרי הבאי:
- אמר: קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים,
- אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד...
- ...נדרי הבאי:
תלמוד בבלי על נדרים פרק א משנה ג[עריכה]
|
נדרים דף כה עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
נדרי הבאי: "ראיתי כעולי מצרים"[עריכה]
|
ספרים אחרים: כשם שנדרי הבאי מותרים, כך שבועות הבאי מותרות. וכן גרסת הרמב"ם והר"ן וכן הוא לפנינו בתוספתא |
תנא:
נדרי הבאי מותרין. שבועות הבאי אסורין.
היכי דמי שבועות הבאי?
אילימא דאמר: שבועה אם לא ראיתי בדרך הזה - מידעם קאמר!
אמר אביי: דאמר שבועה שראיתי.
אמר ליה רבא: אם כן למה לי למימר?
ועוד: דומיא דנדר קתני?!
אלא אמר רבא:
באומר יאסרו פירות העולם עלי, בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים.
אמר ליה רבינא לרב אשי:
ודלמא האי גברא - קינא דשומשמני חזא, ואסיק להון שמא עולי מצרים, ושפיר משתבע?
אמר ליה: כי משתבע? אדעתא דידן משתבע!
ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני.
ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע?!
והתניא:
כשהן משביעין אותו אומרים לו:
הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך
אלא על דעתינו ועל דעת בית דין.
לאפוקי מאי?
לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי, ואסיק להון שמא זוזי?
ומדקאמר על דעתינו - מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה?
לא! לאפוקי מקניא דרבא.
דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי.
אתא לקמיה דרבא
אמר ליה ללוה: זיל פרע לי
אמר ליה: פרעתיך!
אמר ליה רבא אם כן זיל אישתבע ליה דפרעתיה.
אזל ואייתי קניא, ויהיב זוזי בגויה, והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא.
אמר ליה למלוה: נקוט האי קניא בידך.
- נסב ספר תורה ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה.
ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא, ואישתפך הנהו זוזי לארעא,
- ואישתכח דקושטא אישתבע.
ואכתי, לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה? והתניא:
וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב,
אמר להם: הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם
אלא על דעתי ועל דעת המקום.
שנאמר ולא אתכם לבדכם וגו'
מאי אמר להו משה לישראל? לאו הכי קאמר להו?
דלמא עבידתון מילי ואמריתון על דעתינו!
משום הכי אמר להו: על דעתי... ?
לאפוקי מאי?
לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים שהרימו את השם של האליל (הפסל) בתור - אלוה אמיתי?
מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה!
לא! עבודת כוכבים איקרי אלוה. דכתיב: ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וגו'
ולשבע יתהון דמקיימיתון מצות? משמע מצות המלך.
ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצות? משמע מצות ציצית. דאמר מר:
שקולה מצות ציצית כנגד כל מצות שבתורה.
ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה? משמע תורה אחת.
ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות? משמע תורת מנחה תורת חטאת תורת אשם.
ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצות? [תורות] משמע תורת המנחה, מצות משמע מצות המלך.
ולישבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה? תורה כולה משמע עבודת כוכבים. דתניא:
חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה.
ולישבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה?
אי נמי: שש מאות ושלש עשרה מצות?
אלא משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט:
"נחש כקורת בית הבד"[עריכה]
אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד:
ולא? והא
ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא.
רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון.
אמר שמואל: בטרוף - כולהו נחשי מיטרף טרפי. אגבו טרוף קאמרינן
ולתני טרוף?
מילתא אגב אורחיה קא משמע לן: דקורת בית הבד גבו טרוף
למאי נפקא מינה?
למקח וממכר - לומר לך:
המוכר קורת בית הבד לחבירו
אי גבו טרוף - אין. ואי לא - לא.