ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/יומא/פרק ו/משנה ד
מסכת יומא פרק ו משנה ד - תלמוד בבלי במהדורה המעומדת והמבוארת
מסכת יומא פרק ו משנה ד[עריכה]
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תלמוד בבלי על יומא פרק ו משנה ד[עריכה]
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
יומא דף סח עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
...לצפונה של ירושלים וחוץ לשלש מחנות
ר' יוסי אומר: אבית הדשן נשרפין.
אמר רבא מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי? ר' אליעזר בן יעקב הוא! דתניא
(ויקרא ד) אל שפך הדשן ישרף - שיהא לשם דשן.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: שיהא מקומו משופך.
אמר ליה אביי: - ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי?
הוכחה: ?[עריכה]
- ת"ר "והשורף"
- השורף - מטמא בגדים,
- ולא המצית את האור,
- ולא המסדר את המערכה.
- ואי זהו השורף? זה המסייע בשעת שריפה.
- יכול אף משנעשו אפר מטמאין בגדים?
- ת"ל "אותם". אותם - מטמאין בגדים, ולא משנעשו אפר מטמאין בגדים.
- ר"א ברבי שמעון אומר: הפר - מטמא.
- ניתך הבשר - אינו מטמא בגדים.
מאי בינייהו? איכא בינייהו דשויה חרוכא.