ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/בבא בתרא/פרק ה
סדר נזיקין - מסכת נזיקין בבא בתרא פרק חמישי במהדורה המעומדת והמבוארת. (ראו [[ביאור:בבלי בבא בתרא עג א|במהדורת הביאור הרגילה)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תלמוד בבלי מסכת נזיקין בבא בתרא - פרק ה משנה א[עריכה]
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- המוכר את הספינה:
- מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה
- אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי
- ובזמן שאמר לו "היא וכל מה שבתוכה" - הרי כולן מכורין.
= תלמוד בבלי מסכת נזיקין בבא בתרא - על פרק ה משנה א[עריכה]
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
תורן - איסקריא
וכן הוא אומר ביאור:יחזקאל 27 - מעומד ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך.
נס - אדרא
וכן הוא אומר שם שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס.
עוגין -
תני רבי חייא: אלו 'עוגינין שלה
וכן הוא אומר רות 1 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו? הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש?
מנהיגין -
א"ר אבא אלו המשוטין שלה
וכן הוא אומר יחזקאל שם אלונים מבשן עשו משוטיך
ואבע"א: מהכא יחזקאל שם וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט
ת"ר תנו רבנן:
המוכר את הספינה...
מכר את האיסכלה ואת בור המים שבתוכה.
רבי נתן אומר המוכר את הספינה - מכר את הביצית.
סומכוס אומר המוכר את הספינה - מכר את הדוגית.
אמר רבא:
ביצית היינו דוגית.
רבי נתן בבלאה הוה קארי לה בוצית
כדאמרי אינשי בוציאתא דמיאשן
סומכוס דבר ארץ ישראל קארי לה דוגית
כדכתיב עמוס 4 ואחריתכן בסירות דוגה.
חזיונות רבה בר בר-חנה[עריכה]
אמר רבה: אשתעו לי נחותי ימא:
האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא
ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה
ונייח.
אמר רבה: אשתעו לי נחותי ימא:
בין גלא לגלא תלת מאה פרסי, ורומא דגלא תלת מאה פרסי.
זימנא חדא הוה אזלינן באורחא ודלינן גלא, עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא.
והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא
ואי דלינן טפי הוה מקלינן מהבליה
ורמי לה גלא קלא לחברתה: חבירתי! שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה? דניתי אנא ונאבדיה!
א"ל פוק חזי גבורתא דמריך מלא חוטא חלא
ולא עברי שנאמר ירמיהו 5 האותי לא תיראו נאם ה'? אם מפני לא תחילו? אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו?
בבא בתרא דף עג עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
אמר רבה:
לדידי חזי לי הורמין בר לילית
כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא
ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה
ולא יכיל ליה
זמנא חדא, הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי
וקיימן אתרי גישרי דרוגנג, ושואר מהאי להאי ומהאי להאי
ונקיט תרי מזגי דחמרא בידיה, ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי
ולא נטפא ניטופתא לארעא.
ואותו היום תהלים 107 יעלו שמים ירדו תהומות הוה.
עד דשמעו בי מלכותא, וקטלוהו.
אמר רבה:
לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה
דהוה כהר תבור
והר תבור כמה הוי? ארבע פרסי!
ומשאכא דצואריה תלתא פרסי
ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא.
רמא כופתא וסכר ליה לירדנא!
ואמר רבה בר בר חנה:
לדידי חזיא לי ההיא אקרוקתא דהויא כי אקרא דהגרוניא
ואקרא דהגרוניא כמה הויא? שתין בתי!
אתא תנינא - בלעה.
אתא פושקנצא ובלעה לתנינא וסליק.
...יתיב באילנא.
תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא!!
אמר רב פפא בר שמואל: אי לא הואי התם לא הימני!
ואמר רבה בר בר חנה
זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא
וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה אכלה טינא באוסיי'
ואדחוהו מיא ושדיוהו לגודא
וחרוב מיניה שתין מחוזי, ואכול מיניה שתין מחוזי, ומלחו מיניה שתין מחוזי,
ומלאו מחד גלגלא דעיניה תלת מאה גרבי משחא
וכי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא,
חזינן דהוה קא מנסרי מגרמי מטללתא ויתבי למבנינהו הנך מחוזי!
ואמר רבה בר בר חנה:
זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא
וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה
וקדח אגמא עילויה
סברינן יבשתא היא, וסלקינן, ואפינן ובשלינן אגביה.
וכד חם גביה אתהפיך!
ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא? הוה טבעינן!
ואמר רבה בר בר חנה:
זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא
וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוארא - תלתא יומי ותלתא לילוותא
איהו בזקיפא ואנן בשיפולא.
וכי תימא לא מסגיא ספינתא טובא?
כי אתא רב דימי, אמר:
כמיחם קומקומא דמיא מסגיא שתין פרסי ושאדי פרשא גירא וקדמה ליה!
ואמר רב אשי:
ההוא? גילדנא דימא הואי - דאית ליה תרי שייצי!
ואמר רבה בר בר חנה:
זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא
וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא ורישיה ברקיע
ואמרינן ליכא מיא ובעינן לחות לאקורי נפשין
ונפק בת קלא ואמר לן:
לא תיחותו הכא! דנפלת ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני, ולא קא מטיא אארעא.
- ולאו משום דנפישי מיא, אלא משום דרדפי מיא!
אמר רב אשי: ההוא? זיז שדי הוא. דכתיב תהלים 50 וזיז שדי עמדי.
ואמר רבה בר בר חנה
זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא
וחזינן הנהו אווזי דשמטי גדפייהו משמנייהו וקא נגדי נחלי דמשחא מתותייהו
אמינא להו אית לן בגוייכו חלקא לעלמא דאתי
חדא דלי גדפא וחדא דלי אטמא
כי אתאי לקמיה דרבי אלעזר אמר לי: עתידין ישראל ליתן עליהן את הדין
(סימן כעפרא דתכילתא טרקתיה עקרבא לסלתיה)
ואמר רבה בר בר חנה
זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא
ואיתלוי בהדן ההוא טייעא דהוה שקיל עפרא ומורח ליה
ואמר הא אורחא לדוכתא פלן והא אורחא לדוכתא פלן
אמרי' ליה: כמה מרחקינן ממיא? ואמר לן הבו לי עפרא!
יהיבנן ליה ואמר לן: תמני פרסי.
תנינן ויהבינן ליה: אמר לן דמרחקינן תלתא פרסי
אפכית ליה ולא יכילית ליה.
בבא בתרא דף עד עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
אמר לי תא אחוי לך מתי מדבר
אזלי חזיתינהו ודמו כמאן דמיבסמי וגנו אפרקיד
והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו
ועייל טייעא תותי ברכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה
ולא נגע ביה פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו
ולא הוה מסתגי לן
אמר לי דלמא שקלת מידי מינייהו
אהדריה דגמירי דמאן דשקיל מידי מינייהו לא מסתגי ליה
אזלי אהדרתיה והדר מסתגי לן
כי אתאי לקמיה דרבנן אמרו לי:
כל אבא - חמרא, וכל בר בר חנה - סיכסא!!
למאי הלכתא עבדת הכי?
למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל?
איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות!
א"ל תא אחוי לך הר סיני
אזלי חזאי דהדרא ליה עקרבא וקיימא כי חמרי חוורתי
שמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי! ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי?!
כי אתאי לקמיה דרבנן אמרו לי:
כל אבא - חמרא! כל בר בר חנה - סיכסא!!
היה לך לומר "מופר לך"
- והוא סבר דלמא שבועתא דמבול הוא.
ורבנן? א"כ "אוי לי" למה?
א"ל תא אחוי לך בלועי דקרח! במדבר 16
חזאי תרי ביזעי והוו קא מפקי קוטרא
שקל גבבא דעמרא ואמשינה במיא ודעציתה בראשה דרומחא ועייליה התם
וכי אפיק הוה איחרך איחרוכי
אמר לי אצית, מאי שמעת? ושמעית דהוו אמרין: משה ותורתו אמת והן בדאין
אמר לי: כל תלתין יומי מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת ואמרי הכי:
משה ותורתו אמת והן בדאין!
אמר לי תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי
שקלתא לסילתאי אתנחתא בכוותא דרקיעא
אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחיתה אמינא ליה איכא גנבי הכא
אמר לי האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר נטר עד למחר הכא ומשכחת לה
חזיונות רבי יוחנן ואמוראים[עריכה]
רבי יוחנן משתעי זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא
וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא ודמיין עייניה כתרי סיהרי
ונפוץ מיא מתרתי זימיה כתרי מברי דסורא
רב ספרא משתעי זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא
וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא
והוה ליה קרני וחקיק עליה אנא בריה קלה שבים
והוינא תלת מאה פרסי ואזילנא לפומא דלויתן
אמר רב אשי: ההוא? עיזא דימא הוא! דבחישא ואית לה קרני.
בבא בתרא דף עד עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
רבי יוחנן משתעי זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא
וחזינן ההיא קרטליתא דהוו קא מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות
והדרי לה מיני דכוורי דמקרי כרשא
נחית בר אמוראי לאתויה ורגש
ובעי לשמטיה לאטמיה ושדא זיקא דחלא ונחת
נפק בת קלא אמר לן:
מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דר"ח בן דוסא
דעתידה דשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי
רב יהודה הינדוא משתעי זימנא חדא
הוה אזלינן בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדיר לה תנינא
נחית בר אמוראי לאתויה
אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא
אתא פישקנצא פסקיה לרישיה
אתהפיכו מיא והוו דמא
אתא תנינא חבריה שקליה ותליה ליה וחיה
הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא
הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה
שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא
הוה הני ציפרי מליחי בהדן - אותבינהו עלייהו
שקלוה ופרחו להו בהדה
ת"ר
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה
והיה ר"א ישן ור' יהושע נעור
נזדעזע ר' יהושע וננער ר"א
א"ל מה זה יהושע מפני מה נזדעזעת
א"ל מאור גדול ראיתי בים
אמר לו שמא עיניו של לויתן ראית דכתיב איוב 41 עיניו כעפעפי שחר
אמר רב אשי:
אמר לי הונא בר נתן:
זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא והואי אטמא דבשרא בהדן
פתחנא ונקרינא ואנחנא אעשבי
אדמייתינן ציבי חלם אטמא וטוינן
כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא חזינהו להנהו גומרי דהוו קא מלחשי
כי אתאי לקמיה דאמימר אמר לי:
ההוא עישבא? סמתרי הוה,
הנהו גומרי דריתמא? הוו בראשית 1 ויברא אלהים את התנינים הגדולים
הכא תרגימו: ארזילי דימא.
ר' יוחנן אמר - זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון
שנאמר ישעיהו 27 ביום ההוא יפקוד ה' בחרבו הקשה וגו':
(סימן כל שעה ירדן):
אמר רב יהודה אמר רב
כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם
אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון - זכר ונקבה בראם
ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו
מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא
שנאמר ישעיהו 27 והרג את התנין אשר בים ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם
ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו
מה עשה הקב"ה?
סירס הזכר וצינן הנקבה
ושמרה לצדיקים לעתיד לבא
שנאמר איוב 40
הנה נא כחו במתניו - זה זכר
ואונו בשרירי בטנו - זו נקבה
התם נמי ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה? דגים פריצי!
וליעביד איפכא?
איבעית אימא נקבה מליחא מעלי
איבעית אימא כיון דכתיב תהלים 104 לויתן זה יצרת לשחק בו - בהדי נקבה לאו אורח ארעא.
הכא נמי לימלחה לנקבה? כוורא מליחא - מעלי, בשרא מליחא - לא מעלי.
ואמר רב יהודה אמר רב
בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים
פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם
אמר לפניו רבש"ע די שאעמוד בשלי? מיד בעט בו והרגו
שנאמר איוב 26 בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב!
אמר ר' יצחק ש"מ שרו של ים רהב שמו
ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו
שנאמר ישעיהו 11 לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' ...כמים לים מכסים.
אל תקרי לים מכסים, אלא לשרה של ים מכסים.
ואמר רב יהודה אמר רב
ירדן יוצא ממערת פמייס
תניא נמי הכי:
ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא
ומתגלגל ויורד לים הגדול
ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן
שנאמר איוב 40 יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו
מתקיף לה רבא בר עולא: האי? בבהמות בהררי אלף כתיב!
אלא אמר רבא בר עולא: אימתי בהמות בהררי אלף בטוחות? בזמן שמגיח ירדן בפיו של לויתן.
(סימן ימים גבריאל רעב)
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן:
מאי דכתיב תהלים 24 כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה?
אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל
ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול.
ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה.
בבא בתרא דף עה עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
כי אתא רב דימי א"ר יונתן:
עתיד גבריאל לעשות קניגיא עם לויתן
שנאמר איוב 40 התמשוך לויתן בחכה? ובחבל תשקיע לשונו?
ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו
שנאמר שם העושו יגש חרבו?
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן:
בשעה שלויתן רעב, מוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבמצולה.
- שנאמר איוב 41 ירתיח כסיר מצולה
ואלמלא מכניס ראשו לגן עדן אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו
- שנאמר איוב 41 ים ישים כמרקחה
ובשעה שצמא - עושה תלמים תלמים בים
- שנאמר איוב 41 אחריו יאיר נתיב
אמר רב אחא בר יעקב אין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנה
- שנאמר איוב 41 יחשוב תהום לשיבה
ואין שיבה פחותה משבעים
אמר רבה א"ר יוחנן:
עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן
שנאמר איוב 40 יכרו עליו חברים
ואין כרה אלא סעודה שנאמר מלכים 2:6 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו
ואין חברים אלא תלמידי חכמים שנאמר שיר השירים 8 היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני
והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים
שנאמר איוב 40 יחצוהו בין כנענים
ואין כנענים אלא תגרים שנאמר הושע 12 כנען: בידו מאזני מרמה, לעשק אהב!
ואי בעית אימא מהכא ישעיהו 23 אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
ואמר רבה א"ר יוחנן:
עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן
שנא' איוב 40 התמלא בסוכות עורו?
זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל
שנאמר איוב 40 ובצלצל דגים ראשו
זכה עושין לו צלצל לא זכה עושין לו ענק
שנאמר משלי 1 וענקים לגרגרותיך
זכה עושין לו ענק לא זכה עושין לו קמיע
שנאמר איוב 40 ותקשרנו לנערותיך
והשאר - פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו
שנאמר ישעיהו 60 והלכו גוים - לאורך, ומלכים - לנוגה זרחך.
מדרשים על העתיד לבוא[עריכה]
ישעיהו 54 ושמתי כדכד שמשותיך:
א"ר שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל:
ואמרי לה תרי אמוראי במערבא ומאן אינון יהודה וחזקיה בני רבי חייא:
חד אמר שוהם
וחד אמר ישפה
אמר להו הקב"ה להוי כדין וכדין
ישעיהו 54 ושעריך לאבני אקדח
כי הא דיתיב לבדוק גרסאות: יתיב? רבי יוחנן וקא דריש:
עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים
וחוקק בהן עשר על עשרים
ומעמידן בשערי ירושלים.
לגלג עליו אותו תלמיד: השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן?
לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל'
וחקוק בהן עשר ברום עשרים
אמר להו הני למאן?
אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים
אתא לקמיה דרבי יוחנן: אמר ליה דרוש רבי! לך נאה לדרוש!! כאשר אמרת כן ראיתי!!!
אמר לו ריקא! אלמלא (לא) ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה!
נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות.
מיתיבי ויקרא 26 ואולך אתכם קוממיות
רבי מאיר אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון
רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו
שנאמר תהלים 144 אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל
כי קאמר ר' יוחנן? לכווי דבי זיקא.
ואמר רבה א"ר יוחנן
עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק
שנאמר ישעיהו 4
וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה
ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה
כי על כל כבוד חופה
מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה לפי כבודו
עשן בחופה למה
אמר רבי חנינא שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה
מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא
ואש בחופה למה
אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו
אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה
כיוצא בדבר אתה אומר במדבר 27
ונתתה מהודך עליו - ולא כל הודך.
זקנים שבאותו הדור אמרו:
פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה.
אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
אמר רבי חמא (בר) חנינא
עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן
שנאמר יחזקאל 28 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה וגו'
מר זוטרא אמר אחת עשרה
שנאמר כל אבן יקרה
אמר רבי יוחנן וגרוע שבכולן זהב - דקא חשיב ליה לבסוף.
עה דף ב עמוד וקנסתי מיתה על אדם הראשון בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
מאי יחזקאל 28 מלאכת תופיך ונקביך בך
אמר רב יהודה אמר רב:
אמר לו הקדוש ברוך הוא לחירם מלך צור: בך נסתכלתי ובראתי נקבים נקבים באדם.
ואיכא דאמרי הכי קאמר: בך נסתכלתי וקנסתי מיתה על אדם הראשון.
מאי ישעיהו 4 ועל מקראיה?
אמר רבה א"ר יוחנן: לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא
ירושלים של עולם הזה - כל הרוצה לעלות עולה.
של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה.
ואמר רבה: א"ר יוחנן:
עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה
שנאמר ישעיהו 43 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו
(וא"ר) שמואל בר נחמני א"ר יוחנן
ג' נקראו על שמו של הקב"ה, ואלו הן: צדיקים ומשיח וירושלים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.