ביאור:מעומד/חזל/משנה/שבת/פרק א
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שבת פרק ראשון - מהדורה מעומדת ומבוארת עם השוואות נוסח
משנה א[עריכה]
משנה א - יציאות השבת: איסורי העברה במתן צדקה
| משנה בבלית | משנת ארץ ישראל | תוספתא | ברייתא | מדרש | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| ארבע רשויות: רשות היחיד ורשות הרבים. |
ברייתא | מדרש | הערות | ||
| אי זהו רשות היחיד? חריץ שעמוק עשרה ורחב ארבעה, וכן גדר שגבוה עשרה ורחב ארבעה, זהו רשות היחיד גמורה. |
בר | מדרש | הערות | ||
| אי זהו רשות הרבים? סרטיה ופלטיה גדולה, ומבואות המפולשין. זו היא רשות הרבים גמורה. |
בר | מדרש | הערות | ||
| אין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו, ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו, ואם הוציא והכניס? בשוגג - חייב חטאת, במזיד - ענוש כרת, ונסקל. |
בר | מדרש | הערות | ||
| אחד המוציא ואחד המכניס, אחד המושיט ואחד הזורק - חייב. |
בר | מדרש | הערות | ||
| אבל הים והבקעה והכרמלית והאסטונית והאסקופה אינן לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. |
בר | מדרש | הערות | ||
| אין נושאין ונותנין לתוכן, ואם נשא ונתן פטור. אין מוציאין לא מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן, ואין מכניסין לא מתוכן לרשות היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן, ואם הוציא והכניס פטור. |
בר | מדרש | הערות | ||
| החצר של רבים ומבואות שאין מפולשין עיריבו - מותרין, לא עיריבו - אסורין. |
בר | מדרש | הערות | ||
| יציאות השבת שניים שהם ארבע בפנים שניים שהם ארבע בחוץ כיצד? |
יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. כֵּיצַד? |
(ראו לעיל: ארבע רשויות... אין מוציאין מרשות היחיד זו...) |
ברייתא | מדרש | הערה |
| העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים: |
הֶעָנִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים: |
אדם עומד על האיסקופא נותן לבעל הבית ובעל הבית נותן לו נותן לעני והעני נותן לו נוטל מבעל הבית ונותן לעני מן העני ונותן לבעל הבית שלשתן פטורין. |
ברייתא | מדרש | הערה |
| פשט העני את ידו עם המשכון או ההלוואה שהוא מחזיר ונתן את המשכון או הלוואה שהוא מחזיר לתוך ידו של בעל הבית או פשט העני את ידו ו... שנטל צדקה: כסף? מזון? חפץ? מתוך ידו של בעל הבית שבפנים העני חייב ובעל הבית פטור. |
פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא הֶעָנִי חַיָּב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר. |
תוספתא | ברייתא | מדרש | העני הכניס וגם נתן??, או נטל וגם הוציא מהבית |
| פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן צדקה: כסף? מזון? חפץ? לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס או שפשט בעל הבית ידו לחוץ, נטל מהעני וגם הכניס בעל הבית חייב והעני פטור. |
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁלֶּעָנִי אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהִכְנִיס בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב וְהֶעָנִי פָטוּר. |
תוספתא | ברייתא | מדרש | העשיר הוציא וגם נתן, או נטל וגם הכניס לבית??. |
| פשט העני את ידו ונטל בעל הבית החזר חוב? עודף? מתוכה, או ש פשט העני ידו לתוך הבית ונתן לתוכה בעל הבית והוציא העני את החפץ המזון או הכסף שניהם פטורים! |
פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהוֹצִיא שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. |
תוספתא | ברייתא | מדרש | עני הוציא ועשיר נטל?? או עשיר נתן ועני הוציא. |
| פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין! |
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. |
תוספתא | ברייתא | מדרש | עשיר נתן ועני הוציא, או עני נתן ועשיר הכניס?? |
| אחרים אומרים: אסקופא משמשת שתי רשויות, וכל זמן שפתח פתוח כלפנים, פתח נעול כלחוץ. |
|||||
| היתה האיסקופה גבוהה עשרה טפחים הרי זו רשות לעצמה. |
ביאור[עריכה]
| הזזה | מיקום | החייב | הדוגמא | הלשון | צדקה |
|---|---|---|---|---|---|
| העביר א | הניח א | א העושה | א1. העני בחוץ העביר בידו המושטת לבית, והמשיך העני והניח ביד העשיר שבפנים |
פשט ונתן | החזר חוב? |
| העביר א | הניח א | א העושה | ב1. העשיר בבית העביר בידו המושטת לחוץ, והמשיך העשיר והניח ביד העני שבחוץ |
פשט ונתן | מעשה הצדקה הרגיל |
| העביר א | לקח א | א העושה | א2. העני לקח בידו המושטת מהעשיר בבית, והמשיך העני והעביר לחוץ במשיכת ידו המושטת |
נטל והכניס | |
| העביר א | לקח א | א העושה | ב2. העשיר לקח בידו המושטת מהעני בחוץ, והמשיך העשיר והעביר לבית במשיכת ידו המושטת |
נטל והכניס | החזר חוב? |
| העביר א | לקח ב | פטורים | ג1. העני בחוץ העביר בידו המושטת לבית, והעשיר בבית לקח מהיד המושטת |
פשט ונטל | החזר חוב? |
| העביר א | לקח ב | פטורים | ד1. העשיר בבית העביר בידו המושטת לחוץ, והעני לקח מהיד המושטת |
פשט ונטל | |
| העביר א | נתן ב | פטורים | ג2. העשיר בבית נתן ליד העני המושטת, והעני העביר לחוץ במשיכת היד המושטת |
נתן והוציא | החזר חוב? |
| העביר א | נתן ב | פטורים | ד2. העני בחוץ נתן ליד העשיר המושטת, והעשיר העביר לבית במשיכת היד המושטת |
נתן והכניס |
דיון[עריכה]
אילו המשנה הדגימה רק במקרים רגילים של עני ועשיר, כך היתה צריכה להיראות:
- פשט העני את ידו ונטל מיד בעל הבית - העני חייב.
- פשט בעל הבית את ידו ונתן ביד העני - בעל הבית חייב.
- נתן בעל הבית לידו הפשוטה של עני ומשכה
- או נטל עני מידו הפשוטה של בעל הבית
- - שניהם פטורים.
המקרים הנוספים (והמשונים) הם אלו בו אולי העני משיב את חובו או פקדונו, או מחזיר עודף, או שבעל בית מנצל את העני ולוקח ממנו במקום לתת לו:
- פשט העני את ידו לפנים ונתן ביד בעל הבית - העני חייב.
- פשט בעל הבית את ידו ונטל מן העני - בעל הבית חייב.
- נטל בעל הבית מידו הפשוטה של עני,
- או נתן עני לידו הפשוטה של בעל הבית (??!)
- - שניהם פטורים.
פעם אחת, בנערותי, גיליתי שאיבדתי את הארנק בתחנה המרכזית בירושלים. ניגש אלי קבצן תימני חייכן ובעל מבט חכם, קשקש בכוסו וביקש צדקה. נעניתי ואמרתי לו: לך יש צדקה לתת לי? אמר לי: כמה אתה צריך? והושיט את הכוס ללא פקפוק. נטלתי את שארית מחיר הנסיעה (שהיתה 14 לירות ושלושים אגורות, אך היו לי בכיס 8 לירות ועשרים אגורות). מאז, ולאחר שהחזרתי את הכסף, בכל פעם שהייתי בתחנה המרכזית, הפניתי את כל חבריי אל הקבצן החייכן, שאגב התברר גם כתלמיד חכם.