חלקי המדרש[עריכה]

החלוקה לדיבורים, לפרשות ופרקים (לפי מרן שלמה נאה) וראו באתר מאגרים:

דיבורא דנדבה - תורת העולה בתחילת ספר ויקרא
דיבורא דחובא - תורת החטאות
מכילתא דמילואים - הוראות חנוכת המשכן (פרשת שמיני)
פרשתא דיולדת - פרשת היולדת (אשה כי תזריע) באתר מאגרים רשום פרשת שרצים
פרשתא דנגעים - שאת או ספחת
פרשתא דמצורע - פרשת המצורע
פרשתא דזבים - פרשת הזב
פרשתא אחרי מות
פרשתא קדושים
פרשתא אמור
פרשתא בהר
פרשתא בחוקותי

על מהדורה זו[עריכה]

מהדורה זו של הספרא (תורת כהנים) מעומדת ומבוארת על פי הנמצא במאגרים (מתוך כתב יד רומי עם תיקונים).

על המדרש ראו ספרא (תורת כהנים) בויקיפדיה

החלוקה: דיבור, פרשה, פרק, הלכה[עריכה]

לפי החכם מורי ורבי שלמה נאה, כאשר נוספה חלוקה למדרש היא נבנתה על פי דיבורים (הנקראים בפיו "מגילות") כלומר נושאים עיקריים של ספר ויקרא, ובתוכם פרשות - על החלוקה העברית המסורתית עם הפסק פרשה פתוחה או סגורה, לפי עניין, ובתוך כל פרשה חלוקה לפרקים, הם הפסוקים או צברי פסוקים קצרים, ולבסוף הלכות, שהוא חלוקה משנית נוספת כאשר יש דרשות רבות באותו "פרק".

נראה שהמדפיס הראשון חילק את הפרקים לפי הדיבור, בלי לחלק לפרשות, אך הכניס גם

על הבלבול אשר חל בחלוקת הפרקים שבתוך כל פרשה, ראו תקציר של מאן דהוא למאמר של פרופ' שלמה נאה בקבוצת הדיון "מהי צורת חלוקת התורת כהנים" מקבוצות הדיון של אוצר החכמה.

המאמר המקורי נקרא: מבנהו וחלוקתו של מדרש תורת כוהנים ונמצא בתרביץ כרך סו חוברת ד משנת ה'תש"מ (הקישורים לאתר המאמרים המדעיים JSTOR). נראה שחל שיבוש ברישום הכותרת וחלק מגוף המאמר הוכנס בכותרת שנרשמה ב"תרביץ" - כתב העת של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית.