ביאור:מעבר לפרק ופסוק - מבנה ומשמעות בתורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מעבר לפרק ופסוק

מבנה ומשמעות בתורה

מאת משה קליין

מאמר זה הוא תרגום לעברית של המאמר

Beyond Chapter and Verse - Towards a Coherent Reading of the Torah

מאת משה קליין , מנהל אתר חבר .

תורגם ע"י זאב שקרוב, airwolf103@hotmail.com

 

פרק ראשון

הארון בטקסט כולל את הטקסט בארון

ויקרא יט'[עריכה]

 

נקודה לא מושגת במרכז

התורה מאורגנת באופן סימטרי סביב מרכז באופן דומה לסידור של מחנה ישראל במשך ארבעים שנות השהיה במדבר. ניתן לתאר את המחנה באופן סכמטי כשני מעגלים, זה בתוך זה, הנמצאים סביב לאהל מועד.

המעגל הפנימי, הקרוב לאהל מועד, מייצג את מחנה הלויים הקדוש. המעגל החיצוני מייצג את המחנה הגשמי של שאר השבטים.

כך, בצורה הבסיסית ביותר, המחנה היה מחולק לשלושה אזורים המסודרים לפי קדושה.

אהל מועד, מקום השכינה וסביבתו, היו במרכז מוקפים במחנה הלויים, ובמעגל החיצוני –

מחנה בני ישראל.

במעגל הפנימי היו חלוקות נוספות. אהל מועד כלל חדר חיצוני ואת קודש הקודשים, אשר אליו היה יכול להיכנס הכהן הגדול בלבד פעם אחת בשנה ביום כיפור. בתוך קודש הקודשים היה ארון הברית, אשר היה סגור לכל. סידור זה מייצג סימטריה של נקודה מרכזית (להלן יקרא – סימטריה מוקדית). המקום הקדוש ביותר, מעבר להשגתו של בן-אנוש, נמצא במרכז.

ככל שנקודה מתרחקת מהמרכז כך תגדל נגישותה. סימטריה דומה נמצא במבנה התורה.

 

מבנה סכמטי בתורה[עריכה]

חמשת חומשי תורה יכולים להיקרא כשלוש יחידות מבניות:

 

                    1) בראשית     2) שמות, ויקרא, במדבר     3) דברים

 

ספר בראשית, ישמש כ"הקדמה" לסיפורו של משה שמצא בארבעת הספרים הבאים. באופן דומה ספר דברים, עומד מחוץ לסיפור האלוהי, וניתן להתייחס אליו כסיכום מנקודת מבטו של משה.

במבט ראשון, שלושת הספרים הנותרים מהווים את ה"לידה" של התורה. הסיפור של ארבעים שנות הנדודים במדבר בהנהגת משה, ממצרים עד לגבול כנען.

במבט בוחן יותר, נאלץ לשנות השקפה זו. בספר ויקרא אין סיפור היסטורי. אמנם הוא קרוב לשמות ובמדבר, אך באמצעות נושא אחר: אהל מועד.

ספר שמות מחולק בבירור לשני חלקים. רק החצי הראשון עוסק בסיפור ההיסטורי, החצי

השני עוסק כולו בפרטי פרטים בהקמת אוהל מועד.

ספר ויקרא מכיל את ה"סיפור" של אהל מועד, בתארו את הטקסים שהתנהלו בתוך המשכן.

לספר במדבר, כמו   לספר שמות, יש שני חלקים ראשיים. החלק השני נוטל את סיפור

ההיסטוריה, אשר הופסק באמצע ספר שמות. החלק הראשון עוסק בטקסים אשר קשורים

להקדשת המשכן ואוהל מועד, בכך הוא יוצר למעשה, המשך לסיפור של אוהל מועד מהאמצע הקטוע בספר שמות דרך ספר ויקרא לתוך ספר דברים.

כמו מחנה ישראל המתואר בתורה, גם הטקסט שבה מכיל את אוהל מועד במרכזו.

התרשים הבא מדגים את הסימטריה אשר יוצרת פוקוס זה:

"תוכן בקווים כללים"

"ספר"

פרולוג

בראשית

1 יציאת מצרים

2 בנית אוהל מועד

שמות

עבודת המשכן

ויקרא

1 הקדשת אוהל מועד

2 הכנות לכניסה לכנען

במדבר

אפילוג

דברים

 

שלוש רמות של סימטריה ספרותית מגדירות את סדר העבודה באוהל מועד כנקודה המרכזית בתורה:

המסגרת של הפתיחה והסיכום (פרולוג ואפילוג) יוצרת את הרמה הראשונה. מיד בתוך מסגרת זו, המחצית הראשונה של ספר שמות והמחצית השניה של ספר במדבר מספקות את הסיפור ההיסטורי של הנדודים במדבר. בתוך המסגרת של הסיפור ההיסטורי נמצא הגרעין, אוהל מועד.

 

עצם העבודה באוהל מועד, ספר ויקרא, מונחת בין התיאור של בנית האוהל בספר שמות והקדשתו בספר במדבר.

כך אנו מקבלים תמונה של עבודת הקודש המנותקת ממסגרת הזמן של הסיפור בתוך מעגלים בעלי מרכז משותף.

העבודה (ויקרא) מונחת במרכז, בתוך המסגרת של אוהל מועד (שמות חלק שני ובמדבר חלק ראשון) שנמצא במדבר (שמות חלק ראשון ובמדבר חלק שני).

"טופוגרפיה ספרותית" זו דומה לתצורת המעגלים של מחנה ישראל במדבר. ניתן אף לראות הקבלה ישירה בין שלושת המחנות לשלושת הרמות בטקסט:

העבודה באוהל מועד מקבילה למחנה המרכזי, מחנה שכינה.    הרמה השניה של הטקסט,

מתארת את אופן הפעולה של אוהל מועד ומקבילה למחנה הלווים, המופקדים על אחזקת אוהל מועד. סיפור ההיסטוריה של ישראל במדבר מקביל למחנה השלישי – מחנה ישראל.

 

השורש נמצא במרכז[עריכה]

המבנה של ספר ויקרא משקף את החלוקות הפנימיות בתוך מרכז המחנה הקדוש. זיהוי הסימטריה בספר ויקרא מאפשרת להצביע בדיוק על שיטת הפוקוס או הנקודההמרכזית

בתורה.

חשיבות הנקודה המרכזית מופיעה בספרות הפרשנית בקשר לממשיכו של אוהל מועד –

המקדש בירושלים. מדרש תנחומא, פר' קדושים, חלק 10:

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל..." זה שאומר הכתוב [שלמה המלך בקוהלת] "עשיתי לי גינות ופרדסים ונטעתי בהם כל עץ פרי (קהלת ב' ה') וכי כל בני אדם אינן נוטעים?... שאין אדם יודע מקום כל נטיעה ונטיעה היכן הוא

נוטע (אם תצמיח הארץ או לא) אבל שלמה שהיה חכם, נטע

כל מיני אילנות שנאמר עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי. מהו עץ כל פרי? אמר רבי ינאי אפילו פלפלים (1)

נטע שלמה בארץ וכיצד היה נוטען? אלא שלמה חכם היה והיה

יודע עיקר משתיתו (2) של עולם. (הברור עד לנקודה זו מתייחס

לשאלה כיצד ניתן למלא את הצו   של התורה לנטוע את כל סוגי העצים, גם כאלה שלא גדלים בחלק זה של העולם, המדרש מסביר כיצד שלמה בחכמתו עשה זאת) למה נאמר

(תהילים נ') "מציון מכלל יופי אלוהים הופיע" [כי] מציון

נשתכלל כל העולם והיה שלמה יודע איזהו הגיד שהוא הולך

לכוש, ונטע עליו פלפלין, ומיד היו עושים פרות. דבר אחר ונטעתי בהם כל עץ פרי, בשם שהטבור הזה נתון באמצע האיש כך ארץ ישראל נתונה באמצעו של עולם שנאמר "יושבי על טבור הארץ (יחזקאל לח') וממנה תשתיתו של עולם יוצא, שנאמר מזמור לאסף אל אלפים ה' דיבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו (תהילים נ') [מנין?] מציון מכלל

יופי אלפים הופיע. ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם,

וירושלים באמצעיתה של א"י ובית המקדש באמצע ירושלים

ובית המקדש באמצע ירושלים וההיכל באמצע בית המקדש

והארון באמצע ההיכל ואבן השתיה לפני הארון שממנה נשתת

העולם. ושלמה המלך שהיה חכם עמד על השורשים שיוצאים

ממנה לכל העולם ונטע בהם כל מיני אילנות ועשה פרות לפיכך הוא אומר "עשיתי לי גנות ופרדסים"

 

1.מתברר עפ"י המדרש שזהו עץ שאינו גדל בדרך כלל בא"י.

2.ניתן להבין מילה זו כתשתית או מלשון שתייה.

 

העיקרון הבסיסי המובא בקטע במדרש תנחומא הוא שיש לעולם מרכז עליון, הנמצא במקדש לפני ארון הקודש.

המילים של המדרש ברורות מאד כאשר הוא מתייחס למעגלים הקונצנטריים. נאמר שארץ ישראל נמצאת במרכז העולם וירושלים במרכזה של א"י. במרכז ירושלים נמצא בית המקדש, במרכז המקדש – קודש הקודשים. במרכזו של קודש הקודשים עומד ארון הברית

לידו, במרכז העולם, נמצאת אבן השתייה.

העולם הגשמי נבע \ נוצר מאבן השתייה.

במונחים מודרניים ניתן לומר שהמפץ הגדול החל בנקודה זו. נקודה דומה נמצאת במרכז התורה. הנקודה המרכזית של ספר ויקרא, באמצע פרק יט', בדיוק באותו מקום עליו מזכיר המדרש את אבן השתייה(!!!). נראה שהנושא של הטקסט המוקדי (טקסט בעל נקודה מרכזית המתפרס לצדדים) הוא יצירה או הולדה. גם התורה וגם המחנה נבנו סביב כוח יוצר, המתפשט מן הנקודה המרכזית.

 

סימטריה מוקדית ככלי פרשני[עריכה]

קריאת התורה מפרספקטיבה זו מספקת בסיס להבנת הצורה בה היא מאורגנת ככלי "פרשני." הסימטריה המוקדית שופכת אור חדש על כמה מהקשיים בטקסט. למשל, בעיית

פרקים יח' ו - כ' בספר ויקרא. בפרק יח' ישנה רשימה של יחסים אסורים בעוד שבפרק כ' מופיעה רשימת העונשים לאותם איסורים. מדוע הופרדו הפרקים? בהמשך כאשר ננתח את מבנה ספר ויקרא נראה כי פרק יט' הוא הטקסט המרכזי של התורה. את העובדה שפרקים יח' ו - כ' קשורים זה לזה ניתן להסביר בעזרת הסימטריה המוקדית. הם מסודרים בצורה סימטרית סביב הטקסט המרכזי. בצורה מסוימת זה דומה לצורה בה מופיע הסיפור ההיסטורי, בחלק הראשון שלספר שמות ובחלק השני ספר דברים, מסודר בצורה סימטרית

סביב נושא אוהל מועד.

לסימטריה המוקדית יש תפקיד חשוב יותר מאשר פתרון בעיות ספציפיות בטקסט. היא מספקת קריאה משולבת ברמה גבוהה של התורה. כלספר ויקרא מסודר סימטרית סביב מרכזו.

ראינו, שהשוואה של מבנה התורה לצורה של מחנה בני ישראל, יכלה לספק מפתח כדי לפצח את המבנה של התורה. אם כך, נשאלת השאלה כמה רחוק ניתן ללכת עם האנלוגיה?

המבנה הפנימי ביותר במחנה היה ארון הקודש. האם ספר ויקרא כולל חלק המקביל לארון?   אם כן, כיצד נזהה אותו?

שאלות אלו הובילו אותי למה שאני מחשיב כתגלית מדהימה. ספר ויקרא באמת מכיל במרכזו טקסט שווה ערך לארון!!!

 

ויקרא יט' וארון העדות*[עריכה]

 

ע"פ הניתוח שיוצג בהמשך, ספר ויקרא הוא הטקסט   המרכזי בתורה. בהמשך להקבלה

בין מבנה התורה למחנה בני ישראל, הוא שווה ערך לארון העדות. ל"עדות" יש שני אספקטים. היא מתייחסת גם ללוחות שבתוך הארון שהן עדות למעמד הר סיני, וגם לעדות

שבהתגלות ה' למשה מבין הכרובים שמעל הארון.

אין בתורה אזכור לכך שהארון נפתח אי פעם לאחר שהלוחות אוחסנו בו. לא היה טקס או

חג שהצריך את פתיחת הארון הוא היה חתום לעד. גם כאשר משה, לפני מותו, רצה ללמד

את עשרת הדיברות לדור החדש כסימן לברית בין ה' לישראל, הוא לא הוציא את הלוחות

להראותם לעם. למעשה, הלוחות כללו את הטקסט האזוטרי ביותר שניתן להעלות על הדעת, הן נקראו ע"י אדם אחד בלבד – משה.

כמקבילה לארון, נצדק אם נצפה למצוא טקסט נסתר בויקרא יט'. מציאת טקסט כזה תתרום באופן משמעותי לחיזוק תיאוריית המבנה שפיתחתי.

ניתן לצפות מטקסט כזה שישקף את שני האספקטים של ארון העדות: הוא צריך להיות קשור לעשר הדיברות כמו גם להמשך ההתגלויות של ה' בין הכרובים.

במשך אלפיים שנה מפרשים ציינו שפרק יט' בספר ויקרא מכיל אזכורים לכל הדברות שבלוחות. חלק מן הדברות חוזרות מלה במלה, כמו "לא תגנוב". חלק מן הדברות מופיעות בשינוי קל: "כבד את אביך ואת אמך" בשמות, לעומת "איש אמו ואביו תיראו".    

אף אחד לא הצליח להסביר את ההופעה המחודשת של האלמנטים מעשרת הדיברות בנקודה זו. סימטריה

מוקדית מספקת לנו את הכלי הדרוש כדי להסביר את המשמעות של הופעת אלמנטים אלו בנקודה ספציפית זו.

טבלה 2: הקבלות בין עשרת הדיברות לויקרא יט'

                 מקבילות בספר ויקרא יט'

       עשרת הדיברות בספר שמות פרק כ'

(36) "...אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ

        מצרים"

(2)" אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים

      מבית עבדים"

(4)"אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו

      לכם"

(3)"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, לא תעשה

      לך כל פסל..."

(12)"ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה'

         אלהיך אני ה'..."

(7)"לא תשא את שם אלהיך לשווא כי לא ינקה ה'

      את אשר ישא את שמו לשווא"     

(3)"ואת שבתותי תשמורו"

(8)"זכור את יום השבת לקדשו"

(3)"איש אמו ואביו תיראו"

(12)"כבד את אביך ואת אמך"

(16)"לא תעמוד על דם רעך"

(13)"לא תרצח"

(20)"ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא  

        שפחה נחרפת לאיש"

(19)"לא תנאף"

(11)"לא תגנובו"

  (15)"לא תגנוב"

(11)"ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו"

(16)"לא תענה ברעך עד שקר"

(17)"לא תשנא את אחיך בלבבך"

(17)"לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך

       ועבדו ואמתו ושורו..."

בטבלה דלעיל, עשרת הדברות מספר שמות   סודרו בטור הימני, וחלקים מפרק יט' בספר ויקרא, אשר יכולים להיקרא כמקבילות לדיברות – בטור השמאלי.

חלק מהדיברות מופיעות כמעט במדויק כמו בספר שמות בעוד שבאחרות הקשר נראה הרבה יותר חלש.

הקשר בין עשרת הדיברות לפרק זה הוזכר בפרושים לתורה של כל התקופות עד לפרשנות המקרא המוקדמת.מה שחסר בפרושים אלה הוא הסבר משביע רצון מדוע יש התייחסות לדיברות בפרק זה, ומדוע

הסדר הוא כה רנדומלי.

הצעתי תשובה חלקית, שפרק זה מקביל לארון שהכיל את לוחות הברית. תשובה זו עדיין משאירה את הקושי לגבי הסדר המבולבל של הדיברות. ניתן להעלות השערה שהלוחות הכוללות את הדיברות שמצאנו ב"ארון" הספרותי (פרק יט') הן בעצם הסט הראשון שנשבר ע"י משה.

דבר זה יסביר גם את חוסר הסדר וגם את חוסר הבהירות. יתכן שאנו מסתכלים על הצגה ספרותית של הלוחות המנותצים בתוך הארון. כרגע, אין דרך לבסס תיאוריה זו. בהמשך, לאחר שננתח את הטקסט המלא של הפרק נראה, שישנו באמת זוג נוסף של לוחות ב"ארון", שמו הסט השני – כנראה נעשו בידי

אדם.

מילאנו, מבלי לדקדק בפרטים את הדרישה הראשונית של השוואת פרק יט' לארון הברית ומצאנו את עשרת הדיברות בתוכו. הדרישה השניה, הקבלה להתגלות האלוקית, כמו זו שהייתה מתבצעת מבין הכרובים, תמצא ע"י בחינת מכלול הפרק.

ויקרא יט'

1.וידבר ה' אל משה לאמר

2.דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם

3.איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוהיכם

4.אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם

5.כי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו

6.ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף

7.ואם האכל ואכל ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה

8.ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה

9.ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקציר ולקט קצירך לא תלקט

10.כרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם

11.לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו

12.ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת   את שם ה' אלוהיך

13.לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר

14.לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה'

15.לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט את עמיתך

16.לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה'

17.לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא

18.לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'

19.את חוקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאיים שדך לא תזרע כלאיים ובגד כלאיים שעטנז לא יעלך עליך

20.ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש הפדה לא נפדתה או חופשה לא ינתן לה ביקורת תהיה לא      

     יומתו כי לא חופשה.

21.והביא אתשמו לה' אל פתח אוהל מועד אל אשם

22.וכיפר עליו הכהן באיל האשם לפני ה' על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא

23.וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל

24.ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה'

25.ובשנה החמישית תאבלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני ה' אלוהיכם

26.לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו

27.לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך

28.ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'

29.אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה

30.את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'

31.אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלהיכם

32.מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוהיך אני ה'

33.וכי יגור אתך גר בארצכם   לא תונו אותו

34.כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצריים אני ה' אלוהיכם

35.לא תעשו עוול במשפט במידה במשקל במשורה

36.מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים

37.ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה'.

 

הדגשתי את הביטוי הלשוני הבולט ביותר בפרק. שש עשרה פעם חוזר הביטוי "אני ה' ", אין עוד שום מקום אחר בתורה בו אלוקים מדבר בתדירות כה גבוהה בגוף ראשון, ובצורה כמעט נוסחתית.

תדירות הביטוי עונה על הציפיות בקשר להתגלות ה' למשה מבין הכרובים. אם באמת פרק זה מייצג את

הארון, זה יכול להסביר את החזרה הלא-רגילה של הביטוי "אני ה' ".

נראה שביטוי זה מציין התגלות כפולה. דבר זה לא מצביע רק על העניין המיוחד של ה' בתוכן הפרק אלא

גם מספק מפתח לחשיבות הטקסט "שבתוך הארון".

העניין המרכזי של חיבור זה הוא קריאת ספר ויקרא ע"פ מבנהו. אני אנצל את הסימטריה המוקדית ככלי פרשני בקריאת הספר. בכל אופן, זו אינה המטרה היחידה של הפרוייקט רחב היריעה שנטלתי על עצמי.

אני אציג את ספר ויקרא כטקסט קוהרנטי המסודר מתחילתו ועד סופו ע"פ תבנית קפדנית*. הצגה זו לא

תהיה תאור טכני גרידא. חשיפת מבנה הטקסט תוביל באופן בלתי נמנע להבנתו בדרכים חדשות לגמרי.

יתכן שהחשוב ביותר מבין הבנות אלו תהיה הקשר בין תורה שבכתב לתושב"ע כפי שהועברה דרך המשנה. בהמשך יוצגו חלקים מסויימים מהתורה שבע"פ, שנראה, שהם מעוגנים בתורה שבכתב.

יש לציין כי בזמנים עברו הייתה מודעות למבנה של הטקסט, דבר שאבד במהלך השנים. הבנת מבנה

הטקסט תסייע לקורא המודרני להגיע לרמת הבנה מעבר לחלוקה של פרק ופסוקים, ולתפוס את הטקסט

כמכלול מתוכנן.

כהכנה לניתוח של ספר ויקרא, נבחן תחילה שלושה טקסטים קצרים יותר:

כל אחד מן הטקסטים האלו יתרום בצורה שונה לקריאת ספר ויקרא.

תם ולא נשלם.

  • המאמר הוא תחילת ספרו של הרב משה קליין על נושא מבנה וצורה בתורה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של הרב משה קליין שפורסם לראשונה באתר חבר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/mvne_wmjmaut_h