ביאור:מסע קריאה לשלום

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בראש שנת השמיטה ה'תשס"א החלה "מלחמת הר הבית", שנמשכה מספר שנים.   החלטתי שבזמן מלחמה, הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות הוא ללמוד את דיני המלחמה שבתורה. למדתי את פרשת הקריאה לשלום , והגעתי למסקנה שאפשר וצריך ליישם אותה גם בימינו. כתבתי על כך לכל חברי הכנסת ולגורמים נוספים, אך מעבר לתגובות הרגילות מתוך נימוס, התרשמתי שאף אחד לא מתכוון לקיים את המצוה הזאת בקרוב.

אז החלטתי לקיים אותה בעצמי.

התחלתי את המבצע בסיון ה'תשס"ב (2006 06 25-27). חיפשתי באינטרנט, ומצאתי מספרי טלפון של כמה יישובים ערביים, והחלטתי להתקשר אליהם ולשאול אותם אם הם מוכנים להשלים איתנו ולקבל על עצמם את שבע מצוות בני נוח. אם הם יסכימו - טוב, ואם לא - אני אצא להילחם בהם, " כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ".

הראשון שהגעתי אליו היה בית גמאל - 029917671. ענה לי איש רציני, שאמר "כמובן שאנחנו בעד שלום, ואנחנו מקיימים את מצוות בני נוח". שאלתי אותו "אתם מוכנים גם להסגיר רוצחים וגנבים שמסתתרים אצלכם?" והוא אמר לי "בוודאי, אנחנו מתנגדים לרצח ולגניבה". שמחתי מאד ושאלתי אותו איפה נמצא היישוב שלהם? הוא אמר שזה מנזר קתולי, ליד בית-שמש, שאין לו קשר למלחמה הנוכחית.

אחר-כך עשיתי עוד קצת חיפושים, ומצאתי מספרי טלפון של ראשי רשויות מקומיות ברשות הפלשתינית - בין השאר, של כפר צור - 92674087 (נמצא 12 ק"מ מדרום-מזרח לטול-כרם, משפחות חמזה, מודלאל, אל זבדה, סעדה, אל חטאב), ושל ענבתא - 092672460 (ממזרח לטול כרם, 5462 נפש, ראש העיר נקרא חמדלה חמדלה). אני לא זוכר בדיוק למי פניתי קודם ולמי פניתי אחר-כך; אני רק זוכר את שתי התשובות שקיבלתי.

התשובה הראשונה היתה "אני רק רוצה לשתות בירה ולשחק קלפים". הוא אכן נשמע לי קצת שיכור. לא כל כך ידעתי מה לעשות - האם תשובה כזאת מצדיקה לפתוח במלחמה, או שצריך לחכות שהוא יתפכח. אז החלטתי לנסות את היישוב השני.

התשובה השניה היתה קצת יותר רצינית: "אנחנו בעד שלום, אנחנו לא רוצחים". כששאלתי "ומה לגבי הרוצחים שמסתתרים ביניכם - האם אתם מוכנים להסגיר אותם?" הוא אמר לי "אנחנו לא יכולים, אין לנו נשק". צה"ל כנראה עשה מבצע של החרמת נשקים בשטחי הרש"פ.

לתשובה כזאת לא הייתי מוכן. מתברר שיש סתירה בין שני עקרונות:

  • מצד אחד - חובתם של הגויים לקבל על עצמם את מצוות בני נוח, ובכללן גם לעשות משפט בפושעים שביניהם (ע"פ הרמב"ם, הלכות מלכים ט יט , תושבי עירו של שכם נענשו על כך שלא דנו את שכם).
  • מצד שני - העיקרון "אל תיתנו להם רובים", שמבוסס על האיסור ההלכתי לתת נשק לגויים (רמב"ם,  הלכות עבודה זרה ט ח ).

איך אפשר לדרוש מהגויים לשפוט את הפושעים שביניהם, אם אסור לתת להם נשק? - מצאתי שתי תשובות אפשריות:

  1. ע"פ הלכות מלכים י יא , "חייבין בית דין של ישראל, להעמיד שופטים לאלו הגרים התושבים, לדון להן על פי משפטים אלו, כדי שלא יישחת העולם.  אם ראו בית דין שיעמידו שופטיהם מהן, מעמידין; ואם ראו שיעמידו להן מישראל, יעמידו", ונראה שהדבר תלוי במצב - אם הגויים בעיר מסויימת הם, ברובם הגדול, כשרים, ויש רק פושעים מעטים, אפשר להעמיד להם שופטים ושוטרים מקרבם, ואף לתת להם נשק, כדי שיוכלו לעשות משפט בפושעים; אך אם מעורבים בהם הרבה פושעים, ויש חשש שהנשק יגיע לידי הפושעים והם ישתמשו בו לרעה, אז צריך להעמיד להם שופטים ושוטרים מישראל, ולאסור עליהם להחזיק נשק.
  2. ע"פ הלכות עבודה זרה ט ח , אסור למכור לגויים "דבר שיש בו נזק לרבים, כגון דובים ואריות, וכלי זין וכבלים ושלשליות", אבל לא כתוב שאסור למכור להם אמצעי התגוננות. ייתכן שמותר למכור להם קסדות ואפודי-מגן נגד סכינים וכדורים, וכך הם יוכלו להשתלט על פושעים חמושים גם בלי להשתמש בנשק.

בכל מקרה, לפי אף אחת משתי התשובות הללו, לא יכולתי להמשיך את מאמצי השלום שלי: לא היכרתי אנשים מישראל שיסכימו להיות שופטים ושוטרים בערים שפניתי אליהן, וגם לא היו לי אמצעי התגוננות לספק להם, כך שלא היתה לי אפשרות לדרוש מהם שיקיימו את מצוות בני נוח. מתברר שבכל-זאת יש דברים שרק מדינה יכולה לעשות..

הערה: אם אתם חושבים שאני משוגע לגמרי, אני מוחל לכם מראש. רק תחשבו על זה, שיש דברים שאפשר להבין רק כאשר מנסים אותם. כמו שאמרו חז"ל: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן".

השאלה אם מצוה זו היא על כל אחד מישראל או רק לאנשי המלחמה (היוצאים למלחמה על פי סנהדרין ושאר התנאים המפורטים ברמב"ם)

תגובות[עריכה]

הקריאה לשלום אמורה להיות מסודרת על ידי הממשלה וכוללת מתן 3 אפשרויות לכל נכרי בארץ 1] שיקבל עליו 7 מצוות בני נח ויישאר בארץ כמעין גר תושב 2]מי שלא מעונין יינתן לו זמן וממון סביר תמורת ביתו ויוכל להגר בשלום ולהתבסס בארץ אחרת (גם בזמן יהושע בן נון הגרגשי פינו הארץ ולפי חז"ל קבלו ארץ טובה ופוריה . 3] אזהרה שמי שמתעקש להשאר בארץ ולא לקבל מרות שלטון ישראל בתנאי מעין גר תושב (בזמננו שאין מקבלים גר תושב אבל עדייןמ אסור לתת בארץ שלטון לנכריםזה מעין גר תושב ולא ממש גר תושב ) יאלצו אותו בכח לפנות ויילחמו נגדו . הם יכולים להתייחס לזה ברצינות רק אם תהיה ממשלה הלכתית. אבל גם אדם פרטי יכול לקרא לשלום להסביר 7מצוות בני נח וכן את זכותינו על הארץ לפי הדת וכן עוד כל מיני דברים כגון שכתוב שישראל בארץ יהיו לברכה לכל עמי העולם.

-- אליעזר מעוז שלום, 2015-10-30 17:36:01

דברים ב כו: "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר"

[כי משה שלח מלאכים שליחים מבני ישראל וקרא לשלום ומדובר על משלחת רמי דרג ולא על "עמך אחד העם" אך אני בהחלט מבין אותך ידידי אראל שבחרת לעשות מצוה זו ואגלה לך כי גם אני קראתי לערבים לשלום בפייסבוק וכן גם במייל דואר אלקטרוני אך הם בחרו לא לענות לכן לא ענו לשלום]

דברים ב כז: "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול"

דברים ב כח: "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי"

דברים ב כט: "כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ"

דברים ב ל: "וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה"

-- Daian Moshe, 2015-10-30 18:44:35

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-31.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/mamr/jlom_erel