ביאור:מלחמת מצוה ומלחמת רשות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

פרשת כי תצא 23/08/07

מתחילה הפרשה,

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו"

מפרש רש"י "כי תצא למלחמה" - במלחמת הרשות הכתוב מדבר, הפרשה מתארת מצב בו הנהגת העם החליטה לצאת ל"מלחמת ברירה" – "כי תצא"- אם תצא. אם תרצה לצאת. אמנם, גם למלחמה מסוג ברירה נקבעו מגבלות הלכתיות ברורות, והיציאה אליה הייתה רק ברשות הסמכות העליונה. כפי שנאמר במשנה (סנהדרין א, ה): "ואין מוציאין למלחמת רשות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד".

ברשותכם,

אפרט בפניכם את משמעות "מלחמת מצווה" ו"מלחמת רשות" ע"פ התורה וע"פ חז"ל, והמחלוקת בסוגיית כיבוש הארץ לפי הרמב"ם והרמב"ן.

מלחמת רשות[עריכה]

אין דעת התורה נוחה למלחמת רשות, לכן היא הטילה הרבה סייגים למניעת מלחמה זו, ונתנה גם אפשרויות רבות לפרט להשתחרר מחובת הגיוס למלחמה זו. הסמכות העליונה להכרזת מלחמת רשות נתונה בידי מלך, שופט או כל גוף סמכותי השולט בעם ע"פ התורה. בנוסף המלך צריך גם אישור הסנהדרין, מאחר והוא מייצג סמכות תורנית עליונה וכן הוא מייצג את דעתו של העם.

מלחמת רשות היא מלחמה שנעשית בכדי להרחיב את תחומה של המדינה מעבר לגבולות הארץ, מטעמים כלכליים מסיבות משקיים, או על מנת להאדיר את שם ישראל. בתלמוד מוזכרים מלחמות דוד שנעשו לרווחת העם. הם מובאים שם כאב טיפוס למלחמות רשות.

במלחמת הרשות בניגוד למלחמת מצווה ישנן שלוש קטגוריות של אנשים הפטורים מלצאת למלחמה: מסיבות משקיים,מטעמים משפחתיים,מטעמי מורל ומצפון.

טכס חזרה מערכי המלחמה לפי ספר הלכות מלכים, כהן משוח מלחמה מכריז בקול רם ממקום גבוה "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו,.. ומי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו-- ומי האיש אשר אירש אישה, ולא לקחה--ישובו לביתם: פן ימותו, במלחמה" (דברים כ,ה-ז).

כל אלו שחוזרין מערכי המלחמה--כששומעין את דברי הכוהן חוזרין, ומספקין מים ומזון לאנשי הצבא, ומתקנין את הדרכים.

לפי דברי חז"ל החתן בשנה הראשונה היה משוחרר גם מזה.

מלחמת מצווה[עריכה]

מלחמת מצווה הינה מלחמה מקודשת מן התורה, המצווה על העם לצאת למלחמה ללא יוצא מן הכלל.

העם מחויב למסור את נפשו למען השגת מטרת המלחמה, ללא התחשבות בקורבנות בנפש. מלחמת מצווה היא מלחמת לדורות.

הסמכות העליונה להכרזת מלחמה נמצאת בידי מלך, שופט או כל גוף סמכותי השולט ע"פ התורה. במקרה זה לא חלה החובה לשאול את הסנהדרין רשות לכך, אלא יוצאים למלחמה מיידית. בתלמוד מובאות מלחמותיו של יהושע כדוגמה למלחמת מצווה.

סוגי מלחמות מצווה[עריכה]

הרמב"ם בספרו "היד החזקה" בהלכות מלכים מונה שלושה סוגי מלחמות מצווה:

מלחמת שבעת העממים לפי הכתוב בספר דברים פרק ז "ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי הכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעת גויים רבים ועצומים ממך ונתנם ה' אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם וגו'".

מלחמת עמלק.ככתוב בספר דברים כה' "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים ". מצווה זו מיושמת בתקופת שאול המלך. בספר שמואל נאמר: "ויאמר שמואל אל שאול....עתה לך והכת את עמלק והחרמתם את כל איש.... ולא תחמול עליו וגו'"

עזרת ישראל מצד צר שבא עליהם. הרמב"ם לומד זאת מספר ויקרא פרק י"ט " מהפסוק: לא תעמוד על דם רעיך" שבא להטיל חובת הצלת ישראל במסירות נפש עצמית. הדבר לא בא לידי מימוש במלחמת דבורה בסיסרא. במלחמה זו קראה דבורה לכל השבטים לצאת למלחמה לעזרת השבטים שנפגעו מיבין. לאחר הניצחון במלחמה, דבורה מביעה את כעסה בשירתה על השבטים שלא נענו לקריאתה ולא הצטרפו למלחמה.

עד כאן אין מחלוקת בין הרמב"ם להרמב"ן.

הסוגיה שבה הם חולקים היא, מלחמת כיבוש ארץ ישראל:

לפי הרמב"ם כיבוש ארץ ישראל לא נכלל במסגרת מלחמת מצווה, כך הוא כותב בספרו "היד החזקה" בפרק מלכים. כמו כן הרמב"ם לא כלל את כיבושה של הארץ בתרי"ג המצוות.

השאלה הכללית היא האם כיבוש א"י ויישובה הינה מצווה לדורות או לא?

יתכן אמנם,שגם לדעת הרמב"ם נחשב כיבושה הראשון של א"י בימי משה ויהושע בנון ודוד כמצווה מן התורה,- כמלחמת מצווה שהרי נאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה". לדעת הרמב"ם, אין מצווה זו נהוגה לדורות. מצווה זו לדעתו הייתה תקפה רק לתקופה מוגבלת. ישנם המסברים את הרמב"ם וטוענים שאין מצוות כיבוש הארץ נוהגת עד ימות המשיח. היא איננה נוהגת בתקופת הביניים בין כיבוש הראשון של יהושע לבין כיבוש של ימות המשיח.

מצוות כיבוש הארץ לפי הרמב"ן שונה מהרמב"ם,

הרמב"ן אומר שנצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן לנו הקב"ה לפי הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם".

ממשיך הרמב"ן ומוכיח מכמה מקורות מהתורה ומהתלמוד שישנה מצווה הנהוגה לדורות לכבוש את א"י בכל תקופה ובכל דור,ומצווה זו אינה מצטמצמת אך ורק ע"י כיבוש אלא גם ע"י התיישבות. הוא למד מהפסוק "עלה רש" בספר דברים פרק א וכן מן המדרש של התנאים מהפסוק "וירשת וישבת בה" בזכות שתירש, תשב. וקובע הרמב"ן ע"פ פסוקים אלו, שמצווה זו של כיבוש הארץ הוא שקורין אותה חז"ל מלחמת מצווה לדורות. הרמב"ן מחזק את גישתו גם מן הפסוק שבספר דברים "כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם יהיה" הרי נצטווינו בכיבוש בכל הדורות.

סיכום[עריכה]

התורה והתלמוד מנחים את עם ישראל כיצד עליהם לנהוג מול העמים היושבים בה ומחוצה לה מתי צריך לצאת למלחמה ואיך לצאת למלחמה,מה שייך לקטגוריה של מלחמת רשות ומה שייך למלחמת מצווה ומהי מלחמת מצווה לדורות. ראינו את תפישתם של הרמב"ם והרמב"ן בסוגיית כיבוש הארץ. ראינו שלפי הרמב"ם ישנם רק שלושה סוגי מלחמות מצווה הנהוגות לדורות:מלחמת שבעה עממים,מלחמת עמלק,ומלחמה לעזרת ישראל מיד צר.

לפי הרמב"ן.ישנם ארבעה סוגי מלחמות מצווה לשלושת המצוות הראשונות של הרמב"ם מתווספת גם מלחמת ישראל לכבוש את של א"י, להיאחז ולהתיישב בה.

לסיום אברך את החתן ערן והכלה אשרת[עריכה]

נאמר בפרשת כי תצא פרק כד פסוק ה.

"כי ייקח איש אישה חדשה לא יצא בצבא

ולא יעבור עליו לכל דבר,

נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח".

בספר של בני ציון מופיע מדרש לפסוק זה.

על מעלת גודל הנישואין,אמרו חז"ל ש"כל הנושא אישה – מוחלים לו על כל עונותיו "

שנאמר " נקי יהיה לביתו". ע"י הנישואין, החתן נכנס לביתו החדש נקי מכל עונותיו.

במה יחודו של הנישואין משאר המצוות.

ישנה חובה לפי חז"ל לקיים תרי"ג מצוות,האדם מן היישוב עם כל הרצון לא יוכל קיים את כל תרי"ג המצוות.משום שישנם מצוות שאין באפשרותו לקיים למשל,ישראל, אינו יכול לקיים מצוות הקשורות לכוהנים, למקדש וכו'.

במסכת ברכות ישנה שאלה: מה חשוב יותר,לימוד התורה או קיום מצוות, ורבי עקיבא קבע שם שהלימוד חשוב יותר מקיום המצוות.ולמה? לימוד המצווה נחשב לקיום המצווה. ע"י הלימוד, אתה יכול להגיע לכל תרי"ג המצוות שבתורה.בהמשך, הגמרא אומרת אם אתה אינך יכול ללמוד, ילדיך יכולים ללמוד במקומך, ולמעשה נחשב לך הדבר כאילו אתה הוא הלומד. מכאן אנו למדים את מעלתה של נישואין. כשאדם מקיים מצוות " פרו ורבו" ומביא ילדים לעולם, מחנכם לתורה ולמצוות, הוא יכול להגיע לקיום תרי"ג מצוות.

ערן ואשרת, התורה שיחררה אותך, ערן, מגיוס לצבא,כדי שתקימו בית נאמן העוסק בתורה ובמצוות, ובזכות זה תגיעו לקיום תרי"ג המצוות שהתורה ציוותה עלינו. וכפי שנכנסתם לבית נקיים מכל חטא, אני מאחל לכם שתמשיכו כך, לאורך שנים בברכה, אושר ונחת.

שבת שלום

מקורות:[עריכה]

מאמר של הרב שלמה גורן צבא ומלחמה לאור ההלכה

" ד"ר מאשה טורנר חוקי מלחמה

" פנחס לייזר מלחמת רשות מלחמת מצווה

פירוש על התורה של בני ציון

כתב וערך

אברהם מדי

בית הכנסת משכן אחווה

קריית מוצקין

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אברהם מדי שפורסם לראשונה במשכן אחוה, פרשת כי תצא התשסז וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-02-13.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/abramm/mlxma