לדלג לתוכן

ביאור:מין זה לא העיקר

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




פרטי השאלה:

הומואים דתיים - עוד כמה מחשבות

ברשות הרב, רציתי להעלות עוד כמה רעיונות בנושא, אולי זה יעזור למישהו.

התרבות שלנו מקדישה חשיבות רבה להנאה המינית. לא רק בחברה הכללית, אלא אפילו בחברה הדתית, בהכנה לחתונה, מאד מדגישים את חשיבות הקשר הגופני להצלחת הנישואין, ואף מתייחסים אל המין כאל דבר קדוש, חדר המיטות = קודש הקודשים, ועוד. הכל כמובן מבוסס על מקורות, אלא שכמו בכל נושא, אפשר לבחור איזה מקורות להדגיש. במקרה הזה, נראה לי שהבחירה להדגיש את המקורות הללו, מטרתה לעזור לצעירים דתיים רווקים ונשואים להתמודד עם הכמות האדירה של גירויים מיניים שמגיעה מהחברה הכללית, ולמצוא להם את המקום המתאים במסגרת התורה. זו כמובן מטרה חשובה מאד, אבל נראה לי שדווקא להומואים הדתיים היא גורמת נזק. הם מרגישים שהם צריכים לוותר על הדבר החשוב ביותר בחיים, שאף פעם לא יוכלו להגיע ל"קודש הקודשים" של חיי הנישואין הכשרים, ואף פעם לא יוכלו לחיות חיי נישואין מאושרים.

ביהדות יש גם מקורות אחרים - מקורות שמתייחסים למין בהתאם לתפקידו האובייקטיבי בטבע - כאמצעי להולדת ילדים. עד כמה שידוע לי, זו הגישה של הרמב"ם. ההנאה המינית נחשבת רק למעין "גימיק שיווקי" של הטבע, כדי לגרום לאנשים (ולבהמות) להוליד.

גם בחיי הנישואין, אפשר לראות את ההנאה המינית כאל קצפת שמעל העוגה - גם אם הקצפת לא קיימת או לא טעימה, עדיין אפשר ליהנות מהעוגה כולה - מהבית המשותף, מהחברות שבין בני הזוג, משיחות הנפש, מהלימוד המשותף, מהמצוות ומפעלי החסד שמקימים ביחד, מהילדים... ההנאה המינית היא בסה"כ עוד אחת מהנאות העולם הזה, ולא עיקר העיקרים של הקשר.

לפני מספר שנים פגשתי בחורה שטענה שכל נושא המין לא מעניין אותה בכלל. בהתחלה חשבתי שהיא משקרת מתוך מבוכה, או שהיא לסבית, אבל אחרי שהיינו ידידים מאד קרובים במשך כמה שנים, השתכנעתי שהיא צודקת, הנושא באמת לא מעניין אותה, היא באמת לא מבינה מה אנשים אחרים מוצאים בזה. היו רגעים נדירים שאפילו הצלחתי להרגיש כמוה - הרגשתי שגם אני לא מבין מה אנשים מוצאים בזה, וזה בסך-הכל אמצעי להולדת ילדים ולא יותר. ההרגשה היתה נפלאה - הרגשתי שנפקחו עיניי, ופתאום אני רואה את המציאות האובייקטיבית, בלי כל הדימיונות שהתרבות יצרה אצלי. לצערי, הרגעים האלה לא נמשכו יותר מדי...

לאחר שהתחתנתי (עם מישהי אחרת), אשתי החליטה, יום אחד, שהיא פוחדת להיכנס להריון בזמן הלימודים, ושכל אמצעי המניעה לא מספיק בטוחים, ולכן היא לא רוצה יותר לשכב איתי. לא ידעתי מה לעשות, פניתי לכמה רבנים וארגונים לייעוץ (ביניהם גם ל``עצת נפש``), הם טענו שהיא צריכה ללכת לייעוץ, ואם היא לא רוצה, אז צריך להתגרש. ואכן כמעט הלכתי לגירושין, אבל ברגע האחרון תפסתי את עצמי ואמרתי שההנאה המינית היא לא העיקר, יש עוד הרבה דברים טובים בנישואין, ולא כדאי לוותר על כולם רק בגלל הנאה אחת. אז קיבלתי החלטה שאני אתגבר ואחזיק מעמד - כמו שהחזקתי מעמד כשהייתי צעיר, כך אחזיק מעמד גם עכשיו. בהתחלה היה לי מאד קשה, אבל אחרי חודש-חודשיים שהחזקתי מעמד, שוב הרגשתי נפלא - הרגשתי שאני רואה את המציאות באופן אובייקטיבי, ושאני חופשי מהכבלים הדימיוניים של היצר.

אני לא יודע אם הגישה הזאת יכולה לעזור לכולם; לכל אחד יש ניסיונות אחרים וקשיים אחרים. אבל ייתכן שהכיוון הזה יכול לעזור לאנשים מסויימים.

פרטי התשובה:

הומואים דתיים - עוד כמה מחשבות

שלום וברכה

אני לא מפרסם אבל שומר את הדברים, ואפיץ אותם בתשובות פרטיות.

כל טוב

מקורות לתשובה:

בברכה

הרב יובל שרלו

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של ? שפורסם לראשונה בהרב יובל שרלו דרך שו"ת מורשת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-31.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/messages/mamr_hfuk_ezra_0