ביאור:מטרת שאילת הכלים מהמצרים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ישראל נצטוו לשאול "איש מאת רעהו ואישה מעת רעותה כלי כסף וכלי זהב" - איך ניתן לכנות את המשעבדים של ישראל "רעים"?

החיזקוני כותב "...מלמד שאחרי המכות היו כרעים ואוהבים לישראל להשאיל להם".

אפשר אולי להבין שמפחד המכות הם הסכימו להשאיל, אבל שעשו זאת בלב שלם?

פרשן אחר מציע שבמילה "רעהו" הכוונה לא למיצרים אלא ליהודים. ואח"כ המצרים יראו שישראל צריכים כלים וישאילו להם.

הסבר זה לא מסתדר עם הפשט, ואולי היה צריך לפי פירוש זה לפסק אחרת את הפסוק: "ויתן ה' את חן העם בעיני מצריים גם. האיש משה...".

מה היתה כוונת ה' מאחורי השאלת הכלים?

רש"י מביא את הגמרא בברכות המשייכת זאת להבטחה לאברהם "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

אך עדיין, כיצד יכול ה' לצוות את ישראל לעשות זאת בדרך לא מוסרית (השאלה ללא כוונה להחזיר)?

הגמרא בסנהדרין צ"א מביאה משפט שערך אלכסנדרוס מוקדון על השאלה הזאת עם גביהא בן פסיסא, נציג היהודים, לבין המצרים.גביהא בן פסיסא הסביר שהכלים היו פיצוי על שנות עבודת הפרך במצריים.

רבינו בחיי מוסיף שההצדקה מתסבבת על מצוות שיחרור עבדים, "הענק תעניק".

אך עדיין, למה ה' לא יכל לגרום למצרים לתת לנו את הכלים, מבלי לסבך אותנו בבעיות מוסריות?

אלא יש לאמר שהיתה כונה נוספת בשאילה הכלים. לישראל היתה מנטליות של עבדים, ובשאילת הכלים הם עודדו להרגיש שוים ברמה למצרים. להרגיש שהם כבר לא משועבדים אלא יכולים להקרא "רעים" למצרים.

זה היה הצעד הראשון בהפיכת עם ישראל מעם עבדים לעם שהולך לכבוש את ארץ ישראל ולהקים בה "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

מקורות

• א. טובי, ישיבת ברכת משה