ביאור:מחתלוקת קרח ועדתו - משל הציצית והמזוזה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
"ויקח קרח" - מה לקח? ישנם הרבה פירושים, ונפנה למדרש: קרח לקח ציצית, ושאל:
- ציצית שכולה תכלת, פטורה מפתיל תכלת?
- בית מלא ספרים, פטור ממזוזה?
ומשה השיב בשלילה.
לפי פשט המדרש, קורח מקשה על עיניינים לא הגיוניים בהלכה, על מנת לקנטר, אך אין זה כל הפשט (כמו שמסביר ר' בחיי) הנמשל הוא "כל העדה כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל ה'?"
- ציצית, פרשה אחרונה בפרשת שלח, ודרשו סמוכין, אך למה מזוזה? הכלי יקר מסביר שלמדו את זה מהפסוק "ודתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אוהליהם".
- הכלי יקר גם מוסיף ששתי מצוות אלו נועדו לזיכרון: ציצית - "וזכרתם את כל מצוות...", מזוזה - לזכור את הכתוב בה "בצאתך ובבואך". וקורח טען שהם לא צריכים מי שיזכיר להם.
- במזוזה נמצאות שתי הפרשיות שביחד עם פרשת ציצית משלימות לשלושת פרשות קריאת שמע.
אבל עדיין, למה דוקא על ציצית ומזוזה, הרי אפשר לשאול על כל מצוה (למשל: מי שלא עבד 6 ימים, פטור משבת?) ננסה לעמוד על משמעות יותר עמוקה (על פי רעיון של הרב אביה הכהן, מגדים ט, עמ' 32).
ציצית - "ציצית" ו"תכלת" צריכים להיות מוכרים לנו מבגדי הכהונה "ועשית ציץ... ושמת אותו על פתיל תכלת" (שמות כח לו). [כמו כן משותף בין ציצית והציץ שאת שניהם מותר לעשות משעטנז + בציצית כתוב "והיתם קדושים לאלוקיכם", ועל הכוהנים כתוב "קדושים יהיו לאלוקיהם (ויקרא כא ו).] אם כן, ציצית היא כמו בגד כהונה שכל אדם מישראל לובש.
מזוזה - באופן דומה, זאת עשיית כל בית מישראל קדוש כמו בית המקדש.
קורח התקנא בסמננים החיצוניים של קדושת משה (הדירה באוהל מועד) ואהרון (בגדי הכהונה).
קורח טען שכיוון שגם לכל אחד מישראל יש ציצית בביגדו ומזוזה בפיתחו אין צורך בהנהגה מתבדלת.
מקורות[עריכה]
- ר' בחיי, כלי יקר,
- הרב אביה הכהן, מגדים ט
- עיין גם בנחמה ליבוביץ לפרשה ובפרי צדיק