ביאור:מהי שירת האזינו ומה מטרתה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת האזינו היא המשכה של פרשת וילך וזאת ניתן לראות מהפסוקים המופיעים בסוף פרשת וילך:

" הקהילו אלי את-כל- זקני שבטיכם ושוטריכם, ואדברה באוזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת- הארץ: כי ידעתי אחרי מותי כי- השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר ציוויתי אתכם,וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, כי תעשו את- הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידכם : וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את- דברי השירה הזאת עד תומם"

[דברים ל"א,כ"ח-ל]

ואילו כאן בתחילת הפרשה,משה אומר את השירה:"האזינו השמים ואדברה ותשמע אמרי- פי: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.." [דברים ל"ב,א-מ"ד]

השאלות הן:

א] מה מטרת השירה?

ב] מדוע משה מזכיר את השמים והארץ,הטל והמטר כבר בתחילת השירה?

ג] היכן ניתן למצוא דוגמאות לשירים במקרא?

התשובה לשאלה א]

כבר בסוף פרשת וילך- ישנה הקדמה לשירה שמשה קורא אותה לעיני עם ישראל כאן בפרשת האזינו.

מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה הקודמת היא: לשירת האזינו

בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.

לדעתם, השירה מיועדת כצוו השעה ולא צוו לדורות, הם מסתמכים על המילה:"ועתה"-"ועתה כתבו לכם את- השירה הזאת ולמדה את- בני ישראל,שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל"

[דברים ל"א,י"ט] לפי דעת מפרשים אלה:

על פי שירה זו נצטוו בני ישראל לקיים שלוש מצוות:

1] לכתוב אותה,כפי שנאמר:"ועתה כתבו לכם"

2] ללמד את השירה באופן שיבינו את כוונתה,כמו שנאמר:"ולמדה את בני ישראל.

3] לשים בפיהם,כדי שידעו לקרוא את הדברים באופן נכון.

משה קיים את שלושת מצוות אלו,ההוכחה היא- הכתובים עצמם:

1] משה כתב:"ויכתוב משה את השירה הזאת"

2] "וילמדה את בני ישראל".

3] משה דאג שהשירה תהיה שגורה בפיהם:"וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת"

רש"י אומר: כי מטרת השירה היא: התראה לחוטאים שיבואו על עונשם אם לא ישנו את דרכיהם לטובה.

הרב סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה" אומר:השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.

כמו שכתוב:"וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה מדור לדור.

מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה,אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.

האבן עזרא סובר:שכל מי שמבין את השירה יכתוב אותה בעצמו ,מלבד משה שיכתוב בעצמו,האבן עזרא מסתמך על המילים:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"- נאמר בלשון רבים.

אברבנאל אומר: כי הציווי מיועד למשה ,שיוסיף בעצמו פרשה זו לתורה ויתר האנשים נצטוו להעתיקה וכך יאפשרו לכמה שיותר קוראים לקרוא את השירה, שהרי משה נמצא בימיו האחרונים ולא יספיק לדאוג לכך בעצמו.

התשובה לשאלה ב]

השמים והארץ מוזכרים כבר בתחילת השיר: לפי שהם נצחיים והם עדים לשירה לנצח,לא כמו משה המנהיג -היותו אדם בשר ודם שאינו חי לנצח.אך גם הירח והשמש נצחיים, ובכל זאת לקח משה דווקא את השמים והארץ שישמשו עדים,לפי שבכוחם לא רק להעיד,אלא גם להעניש את עם ישראל במידה ולא יקיימו את התורה.

, השמים יעצרו את המטר והאדמה תצמיח קוץ ודרדר.

לעומת זאת אם יקיימו את המצוות כראוי האדמה תעניק להם את הגפן ופירותיה והשמים יתנו את הטל.

הדשא והעשב, הגשם והטל מוכיחים את הימצאותו של הקב"ה בעולם.

הרי כל ילד וכל בר בי רב המתבונן בבריאה יבין כי יש מנהיג לתבל.

בעל:"חובת הלבבות" אומר: כשם ששעון המראה לנו את שעות היום ובנוי מחלקיקים כה זעירים, לא יתכן שנוצר מעצמו,כך לא יתכן שכל הבריאה נעשתה מעצמה,כל תינוק מבין כי יד הקב"ה בדבר.

ולכן אחרי שעם ישראל מבין דברים בסיסיים אלה,כיצד אפשר לסור מהדרך שה' ציווה אותנו?

ואם ישנם דברים שאין האדם מבין,עליו לדעת שהקב"ה פועל מתוך צדק ויושר כמו שנאמר:

הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט,אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"

[שם ל"ב,ד]

התשובה לשאלה ג]

במקרא ניתן למצוא דוגמאות לשירה, הנה כמה מהן:

1)שירת הים:"אז ישיר – משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמור: אשירה לה' כי גאה גאה,סוס ורוכבו רמה בים..." [שמות ט"ו,א]

על שירה זו מפרש רש"י: שני פירושים,בעזרתם מעוניין ליישב את הקושי:"אז-ישיר"- כיצד יתכן מצד אחד "אז"- בלשון עבר, ו"ישיר" בלשון עתיד?

פירוש א] "אז" כשראה משה את הנס הגדול שעשה ה' לעם ישראל- עלה בליבו שישיר שירה וכך היה:"ויאמרו לאמור אשירה לה" " זהו לפי פשוטו.

פירוש ב] לפי מדרשו:אמרו חז"ל: מכאן רמז לתחיית המתים לעתיד לבוא- מן התורה,לפי שבתחיית המתים תהיה גם שירה.

ג] שירו של דויד המלך:"ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עליי" [תהלים י"ג,ו]

ד] שירת דבורה:"ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמור:בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'...." [שופטים ה,א]

ה] קהלת-"..עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני אדם.." [קהלת ב,ח]

ו] שיר השירים: "שיר השירים אשר לשלמה.." [שיר השירים א,א]

לסיכום ניתן להגיע לידי מסקנה כי במקרא ניתן למצוא דוגמאות רבות לסוגי שירה,כל שיר עם מטרה שונה.

לעומת השירים שהוזכרו,הרי השירה בפרשת האזינו -נועדה לקיים ולשמר את ברית התורה בין אלוקים לעם, והעדים לברית חשובה זו הם: השמים והארץ

אשר בניגוד לבשר ודם- נצחיים ויש בכוחם לברך,אך חס ושלום גם להעניש.

יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".אמן ואמן.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-10-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_ahuvak_jirim_12